אמרי בינה אורח חיים ד

לשמוח כ"כ כי מי פתי יסור הנה לאמר כי מצא חיל בכחו ועוצם ידו לולא ה' הזמינו לפניו, כ"כ בלימודי ה' אם מצא אחרי יגיעתו אף אם ידמה בנפשו כי קלע אל מטרת האמת והשיג איזה דבר על מתכונתו לחדש, כולה האי ואולי אין זה רק מתת אלהים להמציא לפניו הברורים השייכים לפי ערכו אם דל אם עשיר, ועליו להקריב זבחי תודה לה' על כי יצא לישע לשפל ערך לשמחהו (ד): **((ד) ע"ד שאמר דהע"ה קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין ה' עושה חיל ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל והמה כפולים והכונה ע"ד שכתבו המפרשים ע"פ זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים כי בזמן שהמקבל הטובה מכיר ונותן תודה על טובו והחסד אשר קבל ואינו כפוי טובה בזה נפתח הצינור שהמטיב יטיב לו בכפלים לכן אמר זובח תודה יכבדנני שמכבד לה' ומכיר טובו וישועתו והשגחתו ובזה שם דרך שאראנו לעתיד בכל עת בישע אלהים ואמרו ז"ל באלהים נעשה חיל בזמן שישראל עושין רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה ובזוהר הק' תנו עוז לאלהים שהקב"ה כביכול מבקש לתת לו העוז דהיינו הכח שאנחנו נקבל הטוב ונהי' מוכנים לקבל הטוב ואמר דהע"ה קול רנה וישועה באהלי צדיקים אינם שמחים על קבלת ישועתם רק כי ימין ה' עושה חיל שמתוסף שפע ע"י הטוב שהמה מקבלים ומכירים בהשגחתו ויכולתו ויתקדש שמו הגדול וכאשר ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל להשפיע בלי הפסק ע"ד שכר מצוה מצוה. ובמ"ר (ויקרא פ"ט) יכבדני אין כתיב כאן אלא יכבדנני כבוד אחר כבוד ומובן ע"פ הנ"ל שע"י שמכיר טובת הבוית"ש משפיע לו רב טוב ושוב מכיר ומקבל אך הטוב. ואמרו שם ושם דרך אלו שהן מדליקין נרות כדי להאיר בהם לרבים וי"ל דקאי על תורה אור וזהו ושם דרך להאיר דרך התור' אראנו בישע אלהים שהקב"ה יושיעהו ויפק רצון

)** ולולא התשוקה העזה אשר שם ה' הטוב לכל ברואיו להטיב לזולתם ולהוציא מכח אל הפועל מחשבותיו בפרט במילין דאורייתא לבדרם בעלמא הי' כל משכיל בורח מזה מבלי להוציא החוצה דבריו, וכבוד לאיש שבת בית בדורות האחרונים אשר בעוה"ר הושפל קרן התורה עד לעפר ואף אוהביה ומכבדיה יענו ויאמרו המעט לנו חבורי טהרה מגדולי התורה מדורות שלפננו להאיר פני תבל ממאור תורתם ורב תבואות בכחם חרשו וזרעו ודשו וטחנו דק דק וערכו שולחנות מלא מגדנות ונופת צופים ואנו אין לנו כח לאכול, ומהם עומדים ג"כ לפוש בחדרי שכיותם בעמדם יעמודו ואבק ילבישם ויכהה זהרם אף אם בהירים המה בשחקים לא לכל יש זמן ולא לנו עינים לראות בכל עת בזהרם ומה יוסיפו עוד המחברים חדשים להעמיס משא לעייפה לפנות מקום גם לחיבוריהם, וגם אם יבקרו וימצאו הטוב הלא גם הרע מעורב ויקבלו וישימו תהלה במפעלותם לבקר מומם ולהוציא השגיאות אשר לא ימלט וכל משכיל יודע כי רב כבוד ינחל בשבתו הבית ויהי' לו אשר לו ולא יוציא דבריו החוצה, בלעדי ה' אמר ותהי צוה ויעמוד ורוח אלהים מי יכילנו, ויערב ויבושם לקבל החצים אשר ממנו ולהלאה אשר הרובים ירובו, כי גם יש תקוה אולי בעבור קנאתם וימים יצורו ולו אחד בהם אשר ימצא טעם במחברתו ויהי' לו להועיל יראה הטוב בעמלו

כן אנכי היום מורי ורבותי אחי ורעי מכיר אני ערך קטן אשר לי, בכ"ז יצאתי היום להוציא לאור מחיבורי אשר חידשתי וחיברתי בחמלת ה' עלי בהגיתי בתוה"ק, וזכות אבותי נ"ע עמדה לי אשר מימי עלומי בחרתי לי ליקח גורלי בעיוני תוה"ק כאשר הורוני מורי אבותי הגאונים זיע"א שלא ללכת מן המסילה ח"ו בפלפולים של הבל, כי בזה לא ימצא מידתו ואין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה היינו לחפש ולחקור אחר מקור ההלכה לא בפלפול של מה בכך [כמאמר הירושלמי סנהדרין (פ"ז ה"א) אמר רבי תלמיד ותיק היה לר"מ והיה מטהר את השרץ ומטמאו מאה פעמים אמרין ההוא תלמידא לא הוה ידע מורייהו אמר ר' יעקב בר דמאי ההוא תלמידא קטיע מטורא דסיני הוה, ובש"ס דילן מס' עירובין (דף י"ג) לא הביאו סוף המאמר ובתוס' שם הקשו מאי חריפות הוא לטהר את השרץ שהתור' טמאתו ומתרצו משמו דר"ת וכנראה מדברי הירושלמי לאו לשבחיה דהאי תלמידא אמרו] ואנכי בעני תרגלתי בעזה"י להציב לי יד בעיוני רק להבין האמת לאמתו כפי דלות שכלי ובכל העיון להבין ולהשכיל שיצא ממנו איזה דבר להלכה, ולא למעשה כי לא באתי לידי מדה הזאת להעמיד על דעתי רק להתעורר, וידעתי בי כי לא יצאתי י"ח גם בזה המעט אשר לפני מעומק המושג ומקוצר השגתי ודלות שכלי ורוב טרדותי אשר בעו"ה תמיד הוצגתי למטרתם, אם כי לא כליתי ח"ו להבל וריק כחותי כי בהיותי בחו"ל היתי עבד לעבדי ה' לשרתם בקדש וצורכי הציבור עמוסים עלי מימי עלומי ואם כי בכ"ז אחזתיו ולא ארפנו להיות תמיד גורלי בלמודי תוה"ק בכ"ז לא יכולתי לשקול כל דבר בקו המשקולת בשקל הקדש להעמיק ביותר, וזה לי יותר מעשרה שנים אשר חשבתי דרכי לפרוק מעלי עבודתי בצורכי ציבור וחשקה נפשי אך לחבק חיק תוה"ק ולהשביע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אהלי בקדש, לשבת בעיר אשר בחר בה ה', ללמוד וללמד כמאמרם ז"ל וזהב הארץ ההיא טוב אין תורה כתורת ארץ ישראל, והקרבתי על מזבח אהבת ציון וירושלם כל מחמדי, עזבתי את בני היקרים המופלגים שיחיו, ואחי ורעי ובחרתי לשבת גלמוד בד"א של הלכה בקדש, וה' הי' ויהי' לי בעוזרי, אם כי גם הלום מלבד אשר בעו"ה בחורבנה של אה"ק העם היושבים עליה ידועים חולי ומכאוב, ובירושלם בפרט כותבים שעות לרגעים יפקדנה על יושביה ואדם נידון בכל יום, ובמ"ר בראשית (פמ"ג) מלכי צדק מלך שלם המקום הזה מצדיק את יושביו מלכי צדק אדוני צדק, צדק נקראת ירושלם שנאמר צדק ילין בה, ובשו"ט תהלים (פ"ה) אשריהם יושבי א"י שאין להם לא חטא ולא עון לא בחייהם ולא במותם, והיינו כי הקב"ה מעורר יושביה בכל עת ועונה שלא יישנו בשנת האולת לכן יושביה בהכרח המה מסובלי יסורין ר"ל (ה)] **((ה) והכונה כי הקב"ה אשר עיניו בה מראשית השנה ועד אחרית השנה שולח רשפי התעוררות לשוב אל ה' ולתקן חטאיו. ושלשה מתנות טובות אשר זכו בהן ישראל ואחת מהן ארץ ישראל להרגיש קדושתה וכולן ע"י יסורין והתעוררות והכנות טובות ובלא זה סדנא דארעא חד הוא וכל האומר הקב"ה ותרן כו' ואמרו ז"ל (עירובין דף י"ט) שלשה פתחים יש לגהינם אחד במדבר ואחד בים ואחד בירושלם דכתיב נאם ה' אשר)** עוד זאת גם הלום לא מצאתי מנוח וטורח הצבור מוטל עלי, בפרט כי מי יוכל לראות העניות והדלות אשר רוב יושביה מעונים **(ואנחנו מברכים לה' המלמד תורה לעמו ישראל שבכל דור ודור מלמד לעמו וכן נותן התורה שהוא בהוה בלי הפסק כי אין קץ וסוף לתוה"ק וכל אדם צריך ליגע א"ע למצוא חלקו וע"ז אמרו ז"ל אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת לברר הברורים האורות השייכים לנשמתו וע"ז אמרו אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמורו ועשיתם אותם יכול זה קיום המצות כשהוא אומר ואת מצותי תשמורו הרי קיים המצות אמור הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה כי אדם לעמל יולד. כמאמרם ז"ל סנהדרין (דף צ"ט) ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה כשהוא אומר לא ימוש כו' הוי אומר לעמל תורה נברא והיינו להוציא כחותיו אל הפועל לייגע את עצמו ולמצוא חלקיו וללמוד ע"מ ללמד, ואמר ר"א אמר ר"ח ת"ח מרבין שלום בעולם שנאמר וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך אל תקרי בניך אלא בוניך. והכונה שלא תאמר מה שמוסיפין בכל דור ודור לחדש חידושין דאורייתא ולהוסיף ספיקות ומבוכות בכל ענינים עד שכמעט אין הלכה ברורה ואין זה שלימות ח"ו וכבר כ' בעה"ק (שע"ד) שלשלום יאמרו המונים שהוא הסכמה בין הכתות המתקוטטות תחלה ולא הכירו את יופיו שא"כ יורה על קטטה ומריבה הקודמת וכל שההעדר הוא חסרון אין המציאות לחשיבות ומעלה רק ענינו שהשלום הוא טוב משותף הכרחי בין האישים הצריכים חיבור ודיבוק והוא כחוט אשר בו יתחרזו הרבה מאבני אקדח להעמיד מצב כל החלקים ותיקון צורתו וצביונו כי ע"כ נקרא ה' שלום שהשלום שלו כי הוא ית"ש הקושר העולמות כולן ומקיימם על צורתן ומצבן בצביונן ובקומתן כי ע"כ נקרא חיי העולם וכאשר הי' ענין העולם בכללו על שלמותו הנה הי' בשלום ובמישור והאריך בזה וא"כ נאמר ח"ו כי כמעט כל פרטי תוה"ק ישנו דעות שונות ומבוכות רבות ואחרי העמל והיגיעה יתחדש עוד בכל דור ודור שזה ח"ו העדר השלמות אמר שלא כן הוא רק ת"ח מרבין שלום בעולם שבכל דור ודור מאספים חדשות שונות בתוה"ק לבררם ולחברם אל חוט החורז כי מיום שנשברו הלוחות נגזר כך על ישראל שיתלקטו אחד לאחד. ואמר וכל בניך למודי ה' כי כולם לומדים תורת ה' ורב שלום בניך שעי"ז משלימות בנין קיים לאסוף ולחבר יחד כל האורות אשר התפרדו יתלכדו יחד באהל אחד אע"פ שזה בונה וזה סותר. ועיקרי תרי"ג מצות יסודי תוה"ק חזקים כראי מוצק והמה חוטי החורזים כמ"ש הגר"א ז"ל כי אין קץ למצות כמו"ש רחבה מצותך מאד ותרי"ג המה השרשים והענפים והסעיפים בכל פרטי פרטי מצות אשר יתחדשו ספקות בכל דור ודור להשלים הבנין כמאמר חדשים גם ישנים דודי צפנתי עד כי יבא המורה לצדקה ויאסף הכל הביתה ויברר הלכה ברורה:

)**