אמרי בינה חושן משפט ה

חושן משפט

סי' א' כתב הרמב"ם במנין המצות (קע"ו) שציונו למנות שופטים ושוטרים כו' ומתנאי מצוה שיהי' השופטים האלו למעלה מדרגה ממדרגה וזהו כשיתמנו בכל עיר כ"ג דיינים מקובצים כולם במקום א' בשער העיר שהוא ראוי למספר הזה ואלו הן סנהדרי קטנה ויתמנו בירושלם ב"ד הגדול משבעים דיינים כו' ועיר שאנשיה מועטים שאינה ראוי' לסנהדרי קטנה יתמנו בה שלשה לעשות הדינים והדבר הקשה יביאו למי שלמעלה והם ימנו שוטרים וכו' והציוי שבא במצוה זו הוא אמרו שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. מבואר מדבריו דגם ב"ד של ג' למנות בכל עיר בא"י בזמן הסמיכה בכלל המנויים כן כמו שחוב למנות סנהדרי גדולה וקטנ'. וכ"כ בס' החינוך והרמב"ן על התורה פ' שופטים כ' ציוה בתו' עד אלקים יבא דבר שניהם ונתן בפלילים א"כ מצוה שיהי' לישראל פלילים באר בכאן שישימו שופטים בכל עריהם כאשר יתן להם השם את הארץ כו' הרי מבואר דאף מה דכתב עד אלקים יבא דבר שניהם והוא דיני ממנות דסגי בשלשה ג"כ נכלל במצו' זו ולכאור' ק' אם נאמר דנכלל במצו' הזו שלשה ג"כ למה לא קתני במתניתין דריש סנהדרין דאין ממנין ב"ד של שלשה רק ע"פ סנהדרין ב"ד של כמו דקתני אין עושין סנהדריות לשבטים אלא עפ"י ב"ד של ע"א וכתב שם רש"י דלאו דוקא לשבטים רק שהיו מושיבים סנהדרי קטנה של כ"ג בכל עיר ועיר כדכתיב תתן לך בכל שעריך וצריכין ב"ד הגדול שבלשכת הגזית לצאת ולהושיבה ובש"ס (די"ו) ילפינן זאת כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות ומשה במקום ע"א וכן מבואר ברמב"ם (פ"ה) דסנהדרין דאין עושין סנהדרי קטנה לכל שבט ולכל עיר אלא עפ"י ב"ד של ע"א ולא מצינו שב"ד של שלשה יהיה צריך דוקא שיתמנו עפ"י סנהדרין ואם נאמר דמצות מינוי שופטים הוא ג"כ על עיר שאין בו ק"כ שיהיה ב"ד של ג' למה לא היו צריכין ג"כ שיתמנו עפ"י סנהדרי גדולה כדאשכחן במשה. וברמב"ם (פ"א ה"ד) כ' עיר שאין בה ק"כ מעמידין בה שלשה דיינים וכ' הכ"מ דהא פשיטא שאין מניחין אותה בלא ב"ד. ובאמת מדבריו במנין המצות מבואר דהוא בכלל העשה דשופטים ושוטרים תתן לך ויש להבין כנ"ל דמניין לו זה. וממ"נ אם הוא בכלל ב"ד של ג' ג"כ יהיו צריכין שיתמנו מב"ד הגדול דהא אף למנות לדון לדברים יחידי' ולסמוך אותו מבואר ברמב"ם (פ"ד ה"ח) דהיה צריך שיהי' ראוי לכל הדברים ועיי"ש בלח"מ מירושלמי (פ"א) דחגיגה ומשה רע"ה דאוקי סנהדראות אוקי ג"כ ב"ד של שלשה. ואולי באמת ל"ה צריך רק לאוקי סנהדראו' כי היו כל ישראל ביחד וד"מ היה יכולין לדון ג' מהם משא"כ במצות מינוי השופטים דנאמר בכל שעריך ועיר שאין בו ק"כ ל"ה מעמידין רק ג' מ"מ מניין לו זה דהנך ג' אם יש מצוה למנות דא"צ להעמידן ע"י סנהדרי גדולה

ונראה דבאמת הרמב"ם יליף זאת דאף ב"ד של ג' הוא בכלל המצוה מספרי ר"פ שופטים דשם קאמר מניין שממני' ב"ד לכל ישראל ת"ל שופטים כו' כמו שמובא בש"ס (דף י"ו) ואח"כ אמר ושפטו את העם בע"כ משפט צדק זה מינוי הדיינים וגירסת הגר"א ז"ל ושפטו את העם זה מינוי הדיינים עי"ש הרי מבואר דמלבד מה דכ' הצווי תתן לך בכל שעריך הוסיף עוד צווי ושפטו את העם זה מינוי הדייני' וזה לא נכלל בכלל שופטים ושוטרים תתן לך דשם מזהיר על סנהדרי גדולה וקטנה ומתמנים ע"פ סנהדרי גדולה סנהדרי קטנה כדאוקי מרע"ה ומלבד זה הזהירה התורה ושפטו את העם שזה מינוי הדייני' היינו בעיר שאין בו ק"כ דלא נכלל בכלל שעריך למנות ב"ד של ג' ואלה ל"צ להתמנו' מפי ב"ד הגדול דוקא רק אם היו סמוכין מסמוך לבד סגי והנך שלשה לא מצינו דאוקי משה ולכך לא היו צריכין להתמנות ולהעמידן סנהדרי גדולה דוקא כיון דהיא מצוה פרטית על כל ישראל

והנה הרמב"ן שם כ' דהמצוה הזאת נוהגת בכ"ז בד"מ ובדברים הנדונין בחו"ל אבל בזה"ז אחר שבטלה הסמיכ' כל המשפטי' בטילין מה"ת דכתי' לפניהם ולא לפני הדיוטות ואין דיינין בחו"ל אלא תקנה דשליחותייהו עבדינן אין אנו חייבין במצות מנוי השופטי' מה"ת כלל עכ"ל ויש להתבונן הא גם בזמן הסמיכה דמשגלו סנהדרי גדולה ממקום לשכת הגזית לא דנו דיני נפשות כמבואר בש"ס ע"ז (דף ח) מלמד שהמקום גורם ועי"ש בתוס' וברמב"ם (פי"ד) מסנהדרין ולמה היה צריך סנהדרין של כ"ג בחו"ל וראיתי ברמב"ן פ' מסעי ע"פ בכל מושבותיכם דהקשה הא לאחר החורבן אינו נוהג ולמה נאמר לדורתיכ' בכל מושבותיכם וכתב ואולי הם דורשים אלה לכם לחקת משפט על הסנהדרין הנזכרים בפרשה שנאמר לפני העדה למשפט ושפטו העדה ויאמר שתהיה לנו לדורות עדה שופטת אפילו לאחר החורבן לדון דיני קנסות וגזלות וחבלות וכל דבר שבממון ושל מלקות ארבעים עכ"ל. וקשה הא לכל אלה א"צ ב"ד של כ"ג כמבואר ריש סנהדרין דאף מלקו' בשלשה ולא קיי"ל כר"י דסובר בכ"ג ובש"ס (דף יוד) קאמר דאתיא רשע רשע מחייבי מיתות ואנן אף דפסקינן לגז"ש הזאת לענין משלשין בממון ואין משלשין במכות כמבואר מס' מכות מ"מ פסקינן דסגי בשלשה לענין מלקות כת"ק ועיי"ש בחידושי ר"ן סנהדרין דרבנן לא ילפי לגבי הא מילתא דמיתה שהוא דבר גדול צריכא דיינין הרבה אבל מלקות דלא חמיר כולי האי אין לנו לומר שתתפשט הגז"ש לענין זה א"כ כיון דסגי בג' על איזה דבר קאי לחקת משפט על הסנהדרין הנזכרים בפרשה דשם נאמר לפני העדה ושפטו העדה דקאי על סנהדרי קטנה כמבואר במתני' דריש סנהדרין עדה שופטת ועדה מצלת ומכאן ילפינן כ"ג ולדורות כיון דליכא דיני נפשו' ואלה שפרט הרמב"ן לדיני קנסות ומלקות סגי בב"ד של שלשה. ועוד דלר' ישמעאל אם ילפינן הגז"ש לגמרי או כיון דמלקות במקו' מיתה עומדת כדברי רבא בש"ס שם מהראוי לומר דבכ"ג והוא דוקא אם יש מזבח וסנהדרין במקומו כמו לענין מיתה

וראיתי בספר יראים (סי' רמ"ד) שכ' הא דנגדיה רבא משום לאו דלא יקום ההוא מלקו' מדרבנן דהא איתקש בסנהדרין דיני מכות לדיני נפשות בגז"ש דרשע רשע ודיני נפשות אין דנין אלא בזמן שסנהדרין נוהגת עכ"ל ובל"ס הא דכ' בזמן שסנהדרין נוהגת כוונתו על זמן שיושבת בלשכת הגזית כנ"ל והיינו לר' ישמעאל דסובר גז"ש דרשע רשע לכל מילי ומלקות במקום מיתה ובכ"ג דאז ממילא בזמן שאין מיתה נוהגת גם מלקות אינ' נוהגת וצ"ע דלרבנן סגי בג' ואנן קיי"ל כרבנן ואם כוונתו רק בזמן שסנהדרין נוהגת היינו אף בזמן שלא היה נוהג דיני נפשות זה מניין לו לחלק ומדברי רמב"ן מבואר דמלקות שוה לדיני קנסות אך דבריו ג"כ אינם מובנים לי אם ע"ז קאי לחקת משפט לכל דורותיכם בכל מושבותיכם הא ל"ב ושפטו עדה דהוא סנהדרין של כ"ג דוקא וסגי בשלשה ודיני קנסות נוהגת בכל זמן סמוכין ול"ב דוקא סנהדרין וצ"ע

עוד קשה לכאורה על הרמב"ן דאם הך קרא לא קאי דוקא על דיני נפשות רק על כל דבר שבממון ומלקות למה לא נאמר דנוהג לדורות אף בזמן דליכא סמוכין כמו לענין קבלות גרות דכ' תוספות קידושין (דס"ב) בשם הר"ר נתנאל דבגר כתוב לדורותיכם דמשמע בכל ענין אע"ג שאין מומחין דע"כ השתא ליכא סמוכין ולדורותיכם משמע לדורות עולם וכ"כ הרמב"ן בחידושיו ליבמות (דמ"ו) מדמבואר כריתות (ד"ט) אלא מעתה האידנא דליכא קרבן לא נקבל גרים ומשני וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדורותיכם כתיב ע"ש א"כ נימא ג"כ לענין משפט כיון דכתיב לדורותיכם יהיה נוהג לדורות עד עולם אף אם ליכ' סמוכין ואף דכ' רש"י (שמות י"ב פסוק י"ד) לדורותיכם שומע אני מיעוט דורות שנים ת"ל חקת עולם והוא מן מכילתא שם א"כ ה"נ לענין קבלות גרות נאמר מיעוט דורות שנים וכן נמי לענין משפט אולם כבר כ' שם בזית רענן מבעל מג"א ז"ל דמה"ת לומר דוקא ב' דורות יתחייבו וכ' דה"א משבאו לארץ א"צ לזכור יצ"מ ביו"ט רק ביאת ארץ בענין שנאמר ולא יאמר עוד חי ד' כו' ועיין נו"ב תנינא או"ח (סי' פ"ז) אבל בכ"מ דכתיב דורותיכם הוא עד עולם וא"כ נאמר ג"כ מדכ' חקת משפט לדורותיכם הוא עד עולם כמו לענין קבלות גרים אף דליכא סמוכין. ובאמת הרמב"ן יבמות שם סיים ואפשר דמה"ת אפילו הדיוטות דנין בשליחותייהו דמומחין. אולם זה קשה למאד דמבואר בש"ס דהוא רק מתקנתא ולכך דנין רק במלתא דאית ביה