אמרי בינה חושן משפט קעה

השטר ומתו ובאו ב' מן השוק ואמרו כתב ידם הוא אבל אנוסים היו קטנים היו פסולי עדות היו אם כ"י יוצא ממקום אחר אוקי תרי להדי תרי וכתבו תוס' פסולי עדות לא שאמרו שעדיין פסולי' דאם כן אמאי אינן נאמנין אלא פסולי עדות היו אז ועתה מודים שהם כשרים ועיי"ש עוד בתוס' דקרובים היו אז משנולדו עד עתה שנתרחקו דאם לא כן כיון דאין מכחישין שלא לוה לתכשרו עיי"ש ובתוס' ב"ק (דף ע"ב) דבאומרים גזלנים היו אלו נאמנים אפילו הי' בפניהם ועיין תוס' ב"ב (דף ל"א) ובמהרש"א שם דהמתבאר מדבריהם דאם אמרו גזלנים היו אף אם יאמרו דעכשיו כשרים הם רק אז בשעת חתימה היו גזלנים הרי אלו נאמנין לגמרי ול"מ הכחשתן כלל כיון דמעידין על גופן מה שאין כן אם מעידין שקרובין היו אז ואחר כך נתרחקו בזה כיון דליכא נ"מ אל העדים יכולין הני תרי החתומים להכחישן הרי אף דמעידין על גופן של עדים דהמה היו אז קרובים מ"מ יכולין להכחישן כיון דעתה נתרחקו והמה עדים כשרים ובכנה"ג (סי' מ"ו אות ס"א) כתב כיון דאפי' נפרש קרובים בנשותיהן ע"כ לומר שהיו קרובים ונתרחקו דאי לא סוף סוף על גופן של עדים הן מעידים וכה"ג מהימני למפסל וכיון שכן אפילו נפרש גזלנים היו אפשר לומר דהיו גזלנים ועתה שבו בתשובה וכה"ג לאו אגופייהו דסהדי מסהדי אלא על גופן של עדים עיי"ש. ודעת האו"ת שם (ס"ק מ"א) דאף אם מעידין שעדיין הן קרובים גם כן יכולין להכחיש כיון דאין זה פגם ול"ה כמעידים בגופן של עדים ובמעידין שהיו גזלנים ועשו תשובה הוי לי' כמעידין בגופן של עדים דבאותו זמן החתימה עכ"פ היו בגופן של עדים ומה בכך דעכשיו הוכשרו מה שאין כן פסול קרובים מעולם אין כאן פסול בגופן של עדים. ובאמת כנראה מדברי תוס' ומהרש"א הנז' גם בקרובים אם יאמרו דגם עכשיו קרובים הוי כמעידין על גופן של עדים ואינם יכולין להכחיש ולהעיד דאינם קרובים אם לדברי עדים המה פסולין להעיד נגד בעהש"ט רק כיון דגם לדבריהם המעידין דהיו קרובים הוכשרו אחר כך והמה בתורת עדות יכולין להכחיש אף דהעדות היה על גופן. מעתה בדין דמהר"ם אלשיך כיון דלדבריהם של העדים דנתקדשה לראובן אין ראובן בגדר עדות להעיד על עצמו דלא קדשה אף אם אינו נוגע כלל מ"מ קרוב הוא ומעיד על גופו. ויש להקשות על בעל כנה"ג דבח"מ פשיטא ליה כשמעידין שעדיין הן קרובים הוי כמעידין על גופן של עדים. ובאה"ע (סי' מ"ב) הביא דעת מהר"ם אלשיך וכעין סברת הדברי אמת דמה דמעיד על גופו איננו בגדר עדות דעת רמב"ם (פי"ב) מטו"נ דהשוכרין אינם בגדר עדות על עצמן שדרו יום ולילה וע"ש במ"מ (ה"ב) אולם רוב הפוסקים חולקים שם על זה וכמו כן מבוא' כעין סברא הזאת בב"י בתשובה בעד המעיד מפי עד דאין הראשון נאמן להכחיש להשני דהוי ליה כמעיד על עצמו וגופו לומר לא אמרתי כן וגרע מב' עדים המכחישין זה את זה אולם בש"ע יו"ד (סי' קפ"ה) ואה"ע (סי' י"ז) פסקינן דהראשון נאמן אף דמעיד על גופו שלא אמר ויש לחלק מנידון דבעל דברי אמת דב' עדים מעידין על גופו שקדשה אף דיש לו עד המסייעו מ"מ כיון דב' עדים מעידים על גופו הוא אינו בגדר עד מה שאין כן בעד מפי עד דאין כאן רק עד א' המעיד על גופו שכך אמר לו הוי עד א' בהכחש' ולאו כלום הוא אף דמעיד על גופו וקבלת הרמב"ן דהראשון נאמן יותר כיון דבא מכחו והכל כיון דאין כאן רק עד א' המכחישו. ובאמת אם ב' אומרים אף מפי ב' שכך אמרו י"ל דנאמנים או י"ל מ"מ כיון דבאין מכחם הראשונים נאמנים ביותר ועיין מ"ש לעיל (סי' ט"ז) ודברי הכנה"ג צ"ע (דבסי' מ"ב ס"ק ע"ה) הביא דברי מהר"ם אלשיך בסתם דהו"ל תרי לגבי תרי (ובסי' מ"ז ס"ק ז') כתב דעת ר' בצלאל דחולק ע"ז עכ"פ היכא דמעידין על גופו אינו בגדר עד להכחיש. וכמו כן במעידין בפו"ט שראובן גזלו הוי ראובן כמעיד לעצמו

גם הא דאם נתרחקו עכשיו נאמנים הראשונים להכחיש האחרוני' ולדעת הכנה"ג אף בפסול הגוף דגזלן נאמנים להכחיש על אותו זמן יש לומר היינו טעמא למה שכתבתי בהגהותי בד"ח דיני הלואה (סי' ו') בטעמא דהסוברים כל היכ' דלא מעידין על פסול הגוף בלא שטר זה הוי כתרי ותרי על פי דברי הגאון רח"י ז"ל בטעם הדבר דהזמה חידוש הוא אף דהאחרוני' מעידין על הראשוני' שהעידו שקר בב"ד וכ' אטו אנן בתר השתא אזלינן בנגיעה שנולדה אחר הגדת עדותן הא ודאי לא כו' והרי בשעה שהעידו שראו את הדבר במקום פלוני ל"ה נוגעין כלל בעדותן ובאותו שעה הכחישו כל מי שיעיד עליהם שלא ראו ושפיר שייך לומר מאי חזית סמוך אקמאי דאסהידו מעיקרא ובאותה שעה עדיין ל"ה נוגעין בעדותן עיי"ש ובזה נמי משעה שחתמו הוי כנחקרו בב"ד והוי כהעידו שכתבו השטר ברצון הלוה ושלא באונס אח"כ כשהעידו אחרי' שהיו אנוסים שוב הוי כתרי ותרי כיון דמעיקרא לא הוו נוגעין והזמה שאני דחידוש הוא עכ"ל שם והכא נמי דכוותיה כיון דמשעה שחתמו בשטר הוי כהעידו דאינם קרובים וגם אז לא הוו נוגעין בדבר לכך הוו כתרי ותרי ומהני הכחשתן אף דהאחרונים העידו על גופן של עדים מה שאין כן כשבאו אחר כך להכחיש בזה לכולי עלמא היכא דהעידו על גופן הוי כבע"ד ואין תורת עדות עליו. אך יש להבין זה אתי שפיר אם חתמו שלא כדין ע"ז הוו עדים שחתמו כדין כיון דמאז אינו נוגע להם מה שאין כן בקרובים היו אפשר דאינם עושים בזה דבר שלא כהוגן כיון דגלוי לכל קורובתיהם ואם כן רשאין לחתום וממילא לא הוו כמעידין אז להכחיש כל מי שיעיד שהיו קרובים מה שאין כן באם היו אז גזלנים בזה עשו איסו' לחתום על השטר דהוי כמעידין בפני ב"ד ולא נודע גזלנותם ויכול לבא קלקול מזה בזה י"ל לדעת הכנה"ג דנאמנים להכחיש אם שבו בתשובה דהוא מטעם הנ"ל כיון דהוי כהעידו מקודם להכחיש כל מי שיאמר שעשו שלא כדין

וראיתי בס' שער משפט (סי' מ"ו) שהאריך להוכיח דאם מעידין בפסול קורבא דהשתא האחרונים נאמנים לגמרי מהא דכ' בסמ"ע (סי' מ"ה ס"ק כ"ט) משם הב"י גבי שטר שהיו עדיו מרובים ונמצא אחד מהם קרוב או פסול ואין העדים קיימים לשאול אותם דאם יש עדות ברורה שכולם ישבו לחתום ה"ז השטר בטל ואם לאו תתקיים העדות בשאר דתלינן דרווחא שבק ובא הפסול וחתם וכתב הב"י דאם עדי השטר קיימים צריך לשאול אותם ועדים עצמן נאמנים ואם הם אומרים שלא ישבו כולם לחתום ועדים אחרים מעידין עליהם שישבו כולם לחתום אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה ואמאי לא יהיו נאמני' עדי השטר בגוף הלואה דכיון דהמה מכחישי' דלא נצטרפו להתכשר השטר לגמרי אלא ודאי כיון דהאחרונים אמרו שפסולים היו בעת שחתמו ונצטרפו הוי כמו דהעידו על גופן. אולם הקשה הא בתרי נגד תרי על שטר אם הוא פרוע מוקמינן השטר על חזקתו וגבינן בי' אם כן כאן אם עדי השטר לפנינו ועכשיו הם כשרים ומכחישין אותם וכיון דהוי תרי ותרי נוקי השטר בחזקתו עיי"ש וקושיא זו יש לומר בפשיטות דדוקא בתרי נגד תרי על פרעון מוקמינן השט' על חזקתו אבל כיון דתרי מעידין לעקור מעיקרא חזקת השטר דנעשה החתימה בצירוף קרובים ומעולם לא הי' לו חזקת שטר אף דהוי תרי נגד תרי מכל מקום עדיף בכה"ג חזקת ממון. אולם בלא"ה לא קשה דלדברי האחרונים שהעידו עליהן שעשו שלא כדין שנצטרפו עם קרובים והמה פסולין להעיד על עצמן דלא נצטרפו ואף דאם הודו שנצטרפו נאמנים ולא הוי כחוזרין ומגידין אף דמשימין את עצמן לאינם כשרים דעברו וצירפו עצמן עם פסולין וכשיבא אחר כך השטר בפני ב"ד יחזיקו אותו לכשר ויאמרו דרווח' שבקו ונתמלא אחר כך בקרובים מ"מ כיון דיש ריעותא בפנינו דחתומים יחד לא הוי כחוזר ומגיד וכמו שכ' הב"י והסמ"ע אבל מ"מ להכחיש עדים שהעידו עליהן שעשו שלא כדין א"נ ולפי זה אינו מוכח פשיטת הכנה"ג ויש לומר אף בפסול קורבא גם עכשיו אין אחרונים נאמנים משום חזקת השטר והא דלא מתכשר השטר לגמרי כשהם בפנינו אף דכשרים לעדות אחרת מ"מ אינם נאמנים להכחיש לגמרי להאחרונים מטעם דנוגעין בעדותן להעיד על עצמן דלא עשו שלא כדין. וזה אתי שפיר בהך דינא (דסי' מ"ה) אבל בעדים החתומים על השטר אף אם היו אז קרובים לא עשו שלא כדין דהב"ד יבררו זאת כנ"ל מה שאין (בסי' מ"ה) אם נצטרפו יחד והוי כהעידו יחד בפני ב"ד דעדים החתומים על השטר כמו שנחקרו עדותן ובצירוף קרובים וכשיבא השטר לפני ב"ד אחר כך יחזיקו של"ה הצירוף יחד ולכך לא חשיב רק כתרי ותרי וזה פשוט ומה שכ' עוד שם הש"מ דא"א פסול שאינו בגוף מיחשבו כתרי ותרי אם כן שני עדים המעידים על עדים שהעידו בב"ד שהן נוגעין בעדותן שיש להם חלק באותו תביעה והעדים הראשונים מכחישין יש לנו להאמין להעדים הראשונים כיון דהוי תרי ותרי ובגוף ההלואה לא איתכחשו ובתשובת הרא"ש מבואר להיפך וכן פסקינן ש"ע (סי' ל"ד ס"ג) דאם באו עדים והעידו שהעדים שהעידו בב"ד הודו בפניהם שיש להם חלק באותו תביעה העדות בטל ומשמע אף שהראשונים מכחישין אפילו הכי לא מהימני ולא אדע לכלכל דבריו הא מבואר בתשובת הרא"ש כיון שכבר הודו תחילה רע עשו שהעידו ודומה למחז"ל לא יהיה לך עסק עם ג' אנשים שלא יהיה א' בע"ד וב' עדים ואם כן הם עברו על מדבר שקר תרחק והטעו הב"ד להגיד בת"ע בדבר שיש להם חלק והוי כמעידין על גופן דעשו איסור ובזה כולי עלמא מודים דלא הוי כתרי ותרי והאחרונים נאמנין וקצת יש להתבונן אם אמרו שבשקר אמרו לפניהם שיש להם חלק למה נבטל עדותן מה שאמרו בתורת עדות ומה שייך בזה הודאת בע"ד כיון דלא הודו שום דבר לבע"ד וצריך לומר כיון דאם נאמר דמה שאמרו לפני עדים שיש להם חלק באותו תביעה היה בשקר והיה