אמרי אש חלק ב כט

כשר וכאן בקולית אם ניטל ראש העצם אע"ג דהעור ובשר חופין אותו ואפ"ה טריפה משום דתו וודאי לא הדר בריא והוי כמו עיכול ניביה דהיפות עור ובשר איננו מועיל. וכן נראה מדברי מט"מ דף קע"ז ע"ב יע"ש גם הכנה"ג בסי' בהגהות בנו אות כ' הביא דברי דמש"א (ספר דמש"א איננו בידי) שהקשה תיפוק לי' דהוי נבלה והכנה"ג דחה קושיתו דנבלה לא הויא רק היכא דניטל הירך וחלל שלה ניכר והר"ן איירי באין החלל ניכר וכא הוי רק טריפה משום דלא הדר בריא ועדיין לא פירש הכנה"ג מה חידש הר"ן אבל כוונתו כמ"ש למעלה. ועכ"פ מדברי שניהם למדנו שפירשו דברי הר"ן בניטל ממש ולא מצאתי להכנה"ג שחולק על הר"ן רק להיפך שמתרץ דבריו וגם בפרי תאר בס' נ"ה ס"ק ט' אחרי שהביא דברי הר"ן כתוב וז"ל ונראה לי דווקא הירך כולו לחלוטין אבל אם נשאר חלק מן הבשר דבוק כשרה ועיין שם דביאר בהדיא דבריו דהר"ן לא מטריף אלא בניטל ממש עד שכתב על דברי הר"ן שלא הוצרך לכך דמתני' היא מן הארכובה ולמעלה אסורה יע"ש וכבר כתבנו דאין ראי' ממתני' לדברי הר"ן והיינו טעמא דרבותינו האחרונים שהשמיטו דברי הר"ן דלכאורה אף דאין אנו בקיאין בעיכול ניבי' מ"מ לענין ספק יש נ"מ אם אינו ידוע מתי נשמט אם קודם שחיטה אם לאחר שחיטה שכ' הש"ך בס"ק ד' בשם סמ"ק דכשר דבשעה קלה וודאי לא איעכל ניבי' והי' לו לבאר דאם נמצא שמוט לגמרי דטריפה מספק כיון דלא בעינן בנשמט לגמרי עיכול ניבי' אלא וודאי אף בנשמט לגמרי כל שלא ניטל כשר אם לא עיכול ניבי' ובניטל רחוק למצוא ספק כיון שהתנו שעכ"פ צריך שבא לפנינו שלם וכל שלא ניטל אין חשש וראיתי לבעל לבושי שרד שפירש דברי הר"ן שנשמט לגמרי ואע"ג שלא ניטל טריפה ולפענ"ד אינו וגם דעת האחרונים אינו כן וכמ"ש

ולפ"ז א"א להעמיד היתר עגונה הלזו מפני הטריפות שהי' לבעלה ולהתירה עכ"פ אחר י"ב חודש כיון שלא ניטלה ירכו רק נשמטה ובעינן עיכול ניבי' ואם באנו לומר דהוי סימן מובהק גם אם נחליט כן א"כ הוי להיפך שהרי במת הנמצא שתי הירכים נשמטות ואיננו ר' דניאל הנאבד ואם באנו לבקש להסיר כבלי העיגון מן העלובה ההיא צריך שיאמרו חכמי לב בעלי דעה ישרה כי יתכן מפני הנפילה או מפני סיבה אחרת נשמטה ירכו השני' וא"כ אין עוד סימן כלל דאולי אחר היא ושתיהן נשמטו ע"י נפילה או סיבה זולתו ולומר בזה תולין הקלקלה במקולקל כההיא דנדה וודאי לא יעלה על דעת להתיר א"א לעלמא על סברה זו מעתה לפ"ז לענ"ד אין היתר מצד הסימן כלל ודי לכו אם ישפטו בעלי דעה ישרה כי איננו הוכחה שאין זה הנמצא ר' דניאל

וצריך לעיין ולחפש מצד שאמרו העדים כי הם מכירים אותו בטב"ע רק שהוא ספק אם הוא לאחר ג' ימים או לאו וגם צורת פנים נתפח קצת אבל גופו שלם רק שנשמטו שתי הקולית לגמרי והכה הדר"ג ני' צידד להתיר יען נמצא בדרך אשר בין ק"ק שאנקיע לק"ק סישע וק"ל דמקום הוי סימן ואם ספיקא דג' ימים הוי ספק ד"ת מ"מ ביש סימן מקום כ' הדר"ג ני' כיון דביש סימן מד"ת מהני ורק מדרבנן החמירו שוב יש להקל מפני סימן מקום ושוב שדי נרגא בהתירא דא דכיון דנשמטה שתי ירכים ואין לך אין גופו שלם יותר מזה ובאות ג' פלפל בדברי הר"ן וכן באות ד' וכבר כתבתי עניותי בזה בהך דהר"ן דלפענ"ד היינו ניטל לגמרי רק שכתב הדר"ג כי' דלכאורה ממ"נ מותרת לאחר יב"ח דאם נשמט לגמרי טריפה א"כ מותרת לאחר וב"ח ואם איננו טריפה א"כ הוי גופו שלם ודבריו באלה אינם מיבנים לי כלל דהרי זה שכתב ר"ת דבגופו שלם מעידין עליו (ואפילו לאחר ג' ימים ובספק תולין לדעתי אפי' אין גופו שלם אלא שאין לצדד להקל רק בתרתי לטיבותא זה נראה כוונת הדר"ג ני') והרי אין ר"ת אומר כן רק מכח סברתו הרחבה כונו שכתב הרא"ש ותוס' דמכח טב"ע דבגופו ניכר הוא ולמה יהי' הטב"ע יותר ניכר אם הדין דנשמט כשר הוא משום דהדרא בריא מאשר יהי' ניכר אם הדין דטריפה כדעת הר"ן לדעת הדר"ג ואם הי' לשון גופו שלם שנוי במשנה ובברייתא הייתי מצדד לומר דאם היא טריפה לא כוונו חכמים על מי שירכיו שמוטות לקראו גופו שלם ואם הוא כשר יתכן לקראו גופו שלם אבל עתה שר"ת אמר כן מצד הסברא דוודאי יש טב"ע אם גופו שלם אין לנו לדון רק אם שמיטת הירך לגמרי גורם שינוי בתמונת הגוף וצורתו ותבניתו או לא ובאמת הי' נראה לפענ"ד כל שאין חסר ממנו מאומה אף שע"י מישוש נודע שנשמטה ירכו לגמרי וכמו שאמר הרופא שמישש ומצא ירכו שמוטה לא יצא מכלל גופו שלם וכ"ש המכירים אותו בטב"ע בהיות כבר ירכו שמוטה הי' נראה לפענ"ד דמקרי גופו שלם לולא שהדר"ג פשיטא לי דאם נשמטה לגמרי טריפה

והנה זה שכתב הדר"ג ני' דכל שיש סימן אחד מותרת ד"ת ולכך יש להקל בספק ג' ימים מצד סימן מקום זה שסימן אחד מתיר דבר תורה באמת כן נראה לכאורה דעת הרמב"ם דבסימן אמצעי מד"ת מותר כמבואר ממש בהלכות נחלות ושאר המקומות אבל דעת הרא"ש וסיעתו רבים דכל סי' אמצעי אינו מועיל מדינא באיסור דכיון דלא איפשטא הבעי' אם סימנים דרבנן ולא מהני באבידה רק מפני התקנה וכמ"ש הרא"ש בפרק ב' דמציעא סימן י"ג וכ"כ בש"מ שם בשם הראב"ד. וכן גירסת רב יהודאי גאון שם וגם מה שהביא מהך דב"מ דמקום הוי סימן ללמוד דכה"ג מה שנמצא בין שאנקע לסישע לכאורה קשה דהרי סימן דאבידה היינו בנמצא מצומצם ודרך הינוח אבל דרך נפילה אעפ"י שידענו שהלך שם אין מקום סימן כלל וסימן מקום ששנינו במציאה הוא רק שבעל האבידה מכוון ומצמצם המקום ואז אפילו לא ידענו כלל שהלך בעל האבידה במקום ההוא אפ"ה הוי סימן וזה לא שייך כאן. והנה באמת יש פוסקים שמקילים בזה בידענו כי הנאבד הלך בדרך שנמצא שם חלל בדרך והמבי"ט כתב זה מצד הסברא דעכ"פ הוי כמים שאין להם סוף ועדיף מיני' ולזה אם יש עוד הוכחות יש להקל לדעתו גם בעל שב יעקב כתב והביא ראיה משדה שאבד בה קבר וכו' אבל מהך דב"מ לא הביאו כלל ונראה מטעמא דאמרן דשם אף שלא נודע כלל שהלך בעל האבידה בדרך ההוא אפ"ה כיון שנמצא דרך הינוח והוא מכוון המקום הוי סימן להחזיר האבידה וזה שייך באבידה ואינו ענין לעגונה דאיתתא כלל. ולכאורה נראה באבידה אם נמצא דרך נפילה אף שידענו שהלך בעל האבידה באותו הדרך ונאבד ממנו חפץ לא אמרינן דמסתמא ממנו נאבד וצריך להחזיר אליו בלא שום סימן וכן ונוכח מתוס' בב"מ דף כ"ב ע"ב ד"ה אי דליכא סימן שכתבו לרש"י הא דאמרו אבידה ולא אמרו סימנים לא אמר כלום היינו אע"ג דלא חשדינן ליה דמשקר מ"מ אמרינן שמא אחר ג"כ אבד חפץ כזה משמע כל שאינו מצמצם המקום אע"ג שהלך בדרך ההיא ואנו מאמינן לו שאבד אפ"ה אין מחזירין לו ואם בממון הקל לא סמכינן כ"ש בערוה החמורה גם בנו"בי קמא בסימן מ"ו דחה דברי המבי"ט והשב יעקב כיון דבכל דרך שיירות מצויות וא"כ אין ספק שהלכו בדרך הזה הרבה בני אדם ולנה נאמר על ההרוג הנמצא שהוא פלוני ולא אחר והיינו דהוצרך הרמב"ם בהלכות גירושין כל הנך סימנים משום דסימן מקום אין כאן

ומ"מ אהני לן ג"כ סברת המבי"ט היכא דאין שיירות מצויות ובזה יש כאן צד להקל דהרי לפי העדות נמצא באם הדרך ואם באנו לחוש שזה הנמצא אינו ר' דניאל הנאבד אעפ"י שצורתו דומה לו מ"מ אחר הוא ונשתנה פניו לצורת הנאבד מפני שהוא אחר ג' ימים והרי אין דרך ישראל אפילו הריקים והקלים שבנו לראות ישראל מת מושכב בדרך ולא יודיע עכ"פ במקום שהוא שם כי נמצא חלל בדרך שהלך בה וע"כ לא הלך בן ישראל בזה הדרך כי אם או ר' דניאל או אחר זולתו וליכא למימר כדברי נו"בי שאין ספק שהלכו שם הרבה בני אדם דממ"נ אם הלכו הרבה בני אדם מישראל א"כ וודאי זה הנמצא לא נשתנה ג' ימים דאם היה ג' ימים מונח כאן איך לא נמצא ממרבית בני אדם שהלכו בדרך אחרי כי היה מושכב באם הדרך ואם לא הלכו רבים א"כ יש