אמרי אש חלק ב קנא

זונה דחל האיסור משום דשם זנות פוסל בישראל ופירש רש"י והרמב"ם כגון אם זינתה תחת בעלה נאסרת אף על בעלה הכא נמי אע"ג דהאי זכות לאו תחת בעלה הוא מיהו שם זכות אשכחן ביה מוסיף בעלמא עכ"ל רש"י הנה מוכח מזה דאם אשכחן באיזה פעם דהוי מוסיף אע"ג דעתה לא הוי מוסיף מכל מקום הוי בכלל מוסיף דיוכל האיסור לחול. והנה כמו כן גבי נבילה ואע"ג דסתם בהמות לאו לגבי מזבח קיימי והבהמה היא חולין מ"מ אם היתה קדשים ונתנבלה הוי איסור מוסיף ואשכחן שם נבילה דהוי מוסיף וא"כ גם עתה דהיא חולין מ"מ הוי מוסיף

אמנם הגאון אאמ"ו ז"ל הביא בתשובתיו מה שהקשה לו ש"ב הגאון מהור"ר אברהם ז"ל דהרי הרמב"ם בהלכות שגגות פסק דבעינן שיהיו הנאסרים בעולם וכתבו הנושאי כלים כי יצא לו מסוגית הגמ' דכריתות דף י"ד עמוד ב' דהקשה על מה דאמר ר' יוסי במתני' דאם עבר הזקן ונשאה חייב עליה משום אשת אב דמאי א"מ איכא ואמר שם כגון דאיכא ברא לסבא יע"ש. והנה יפלא הדבר דבקידושין אמרינן דכיון דשם זנות פוסל חשבינן ליה לאיסור מוסיף ובשאר הדברים בעינן דווקא שיהיו הנאסרים בעולם. והנה אם יכולין אנו לומר דבזה פליגי האמוראים דרב חנן בר קטינא דאמר בקידושין הואיל ושם זנות פוסל סובר דאין צריך שיהיו הנאסרים בעולם והגמ' כריתות דאמר דווקא דאיכא ברא לסבא סוברת דצריכים שיהיו הנאסרים בעולם א"כ יש לומר גם כן דהסוגיות פליגי בזה דבגמ' שבועות סוברת דבעינן שיהיו הנאסרים בעולם ולכך אמר הגמרא דאינו מוכח מהך דאוכל נבילה ביו"כ רק דר"ש ל"ל איסור כולל דנבילה לא הוי מוסיף. אמנם הגמ' בקידושין ובכריתות סוברים דאינו צריך שיהיו הנאסרים בעולם ואם כן נבילה כיון דאסור לגבוה חשיב איסור מוסיף וא"כ מוכח דר"ש גם מוסיף לית ליה

אמנם לכאורה כיון דרב חנן בר קטינא הוכיח את זאת מכח הברייתא דקתני דזונה חל על איסור גרושה וע"כ צריך לומר משום דשם זנות פוסל בישראל ומוכח דאף אם אין נאסרים בעולם מ"מ הוי מוסיף וא"כ מנא להגמ' כריתות דבעינן דווקא שיהיו הנאסרים בעולם. ונראה דהנה התוס' יבמות דף ל"ב ע"ב ד"ה איסור כולל הקשו דלמא ר"י אית ליה כמי איסור כולל ותירצו דר"י סובר דאשת אח ונעשית חמותו נמי איסור. כולל הוא דמגו דאתסר בשאר קרובות וקתני דנידון באשת איש ומיהו אור"י דלההיא לישנא לקמן דסבר ר' חייא דר"י מחייב תרתי באיסור כולל צ"ל דא"א ונעשית חמותו לא חשיב איסור כולל וכו' עכ"ל. והנה הרמב"ן בחידושיו כתב דלר' חייא דסובר דר"י מחייב תרתי באיסור כולל צ"ל הא דאמר ר"י דא"א ונעשית חמותו נידון משום א"א אע"ג דאיסור כולל דמיירי באשה שאין לה שום קרובות שתיאסור עליה והנה כמו כן למסקנא דפליגי באיסור כולל ואית ליה לר"י איסור כילל לר' חייא ובר קפרא וכמ"ש התוס' וא"כ מוכח מן הברייתא דסבר ר"י דצריכין שיהיו הנאסרין שיהיו בעולם ולכך שפיר קאמר הגמ' שם בכריתות אליבא דר"י כגון דאית ליה ברא לסבא דלר"י צריכים שיהיו הנאסרים בעולם. והנה לפי"ז להברייתא דא"א ונעשית חמותו אליבא דר"י דנידון בא"א י"ל או דר"י לית לית איסור כולל או אם נאמר דר"י אית ליה איסור כולל צריך לומר שאין הנאסרים בעולם. והנה לזה יש לומר דלכך נקט הרמב"ם הציור בחמותו ונעשית אשת אב דהוי איסור מוסיף וע"כ צ"ל דמיירי שאין הנאסרים בעולם דהא מודה ר' יוסי באיסור מוסיף וע"כ צריך לומר דאין הנאסרים בעולם וא"כ גם באיסור כולל היכא דאין הנאסרים בעולם נידון בזיקה ראשונה ואם היה נקיט הרמב"ם בא"א ונעשית חמותו הוה אמינא טעמי דר"י משום דלית ליה איסור כולל וכמ"ש התוס' ולכך נקט באיסור מוסיף להורות לנו טעמא דר"י משום דאין הנאסרים בעולם ות"ק דר"י סובר כמו הברייתא דקודושין דאין צריכים שיהיו הנאסרים בעולם והרמב"ם בפירוש המשניות י"ל ג"כ דסובר שאין צריכים שיהיו הנאסרים בעולם ולכך פוסק כת"ק

והנה להרמב"ם לפי מה שפוסק בחיבורו דצריכין שיהיו הנאסרים בעולם וגם כן פוסק דאיסור זונה חל על איסור גרושה משום דשם זנות פוסל בישראל ע"כ אין לומר דסוגיות חלוקות הם ויעויין בתשובת אאמ"ו הגאון זצ"ל מה שתירץ על סתירת הדברים. והנה יש ליישב דברי הפירוש המשניות על אופן אחר הנה התוס' כתבו מהך דחמותו ונעשית אשת איש מוכח דר"י לית לי' איסור כולל ולההיא לישנא דסובר דר"י אית לי' איסור כולל צריך לומר דחמותו ונעשית אשת איש לא חשיב איסור כולל אע"ג דאיתסר בשאר קרובות משום דלא הוי משם אחד וכתב השעה"מ דהת"ק ור"י בהא פליגי דת"ק סובר דלא בעינן משם אחד ולכך נידון בחמותו אמנם ר"י סובר דבעינן משם אחד ולכך נידון בזיקה ראשונה והביא ראי' לדבריו מהך דסוף פג"ה דפרכינן וריה"ג לית ליה איסור כולל והתניא יה"כ ושבת וכו' וכתבו התוס' דלכך אף דאיסור שבת קדם מ"מ חל יו"כ משום דמגו דאתסר באכילה איתסר נמי בעבודה דעלמ' דאיכא תנא דסובר דכולל חל גם אם הוא משני שמות. והנה נראה לפענ"ד די"ל דבהא פליגי ולכ"ע כולל משני שמות לא חשיב כולל דהנה הקרובות אשר נאסרות על האדם כשנושא אשה המה אמה ואם אמה ואם אביה ובתה ובת בתה ובת בנה הנה כל השש אלו מן הכתוב אשה ובתה את בת בנה ואת בת בתה וזולת אחותה הוא מן ואשה אל אחותה והיא בכרת והשאר מיתתן בשריפה. והנה בכריתות דף י"ד ע"ב איתא במתניתין ריב"נ אומר הבא על חמותו חייב עליה משום חמותו ואם חמותו ואם חמיו אמרו לו שלשתן שם אחד הן וקאמר בגמ' דטעמא דריב"נ משום דשמות מחולקין הן ורבנן ס"ל כר' אבהו אמר ר' יוחנן שארה הנה זימה הכתוב עשאן לכולן זימה אחת. והנה לפי"ז י"ל דת"ק ור"י פליגי בפלוגתא דריב"נ ורבנן דר' יוסי סובר כריב"נ דחשיב להנך קרובות שמות מחולקים ולכך סובר דלא הוי כולל משום דאינן משם אחד דזו מקרי חמותו וזו אם חמותו וכן כולם. אמנם הת"ק סובר כרבנן דהתם דהכתוב עשאן זימה אחת וכולן שם אחד הן ולכך חייל דהוי כולל משם אחד אמנם בכולל בשני שמות שמות גמורים לא חייל

ומזה שהקשה השער המלך מהא דאמרינן דחל יוה"כ אשבת משום כולל מגו דאתסר באכילה אתסר כמי בעבודה י"ל דהנה רש"י בשבת סוף פרק ואלו קשרים פירש דהך שבתון הנאמר ביו"כ הוא שבתון מאכילה. ומזה רצה הגאון בעל חת"ס זצ"ל ללמוד דאין ביו"כ איסור עשה על מלאכה. אמנם הגאון אאמ"ו זצ"ל בחידושיו חולק על זה מכמה ראיות דיש גם גבי יו"כ איסור עשה ומ"מ למדנו מדברי רש"י דגם המניעה מאכילה מקרי שבתון. והנה התוס' כתבו דלכך אכילה ועבודה נקראו שם אחד משום דשניהם נאסרו בלשון קריבה. והנה לזה יש: לומר דכיון דמלאכה שבת המניעה ממנו נקרא שבתון וכן המניעה מאכילה נקרא' שבתון ולכך חל על ידי כולל משום דהוי שם אחד

והנה י"ל הוכחת הגמרא דר"י ליה ליה איסור כולל דהנה הרמ"ע בתשובותיו סימן קכ"ג כתב וז"ל הא למדת לכל איסורי עריות שהכולל לאיש מוסיף לאשה כי אין שום דבר שיחול בו האיסור אלא גופות המתחייבים בו ושם ביאה לגבי הדדי חד הוא רק שהגורם חיוב לחבירו במוסיף הוא עצמו מתחייב בכולל וכן בהיפך וכו' ועם זה יש מקום עיון לדברי ר"י דמודה במוסיף ולית ליה איסור כולל והא תנן בפרק ד' מחוסרי כפרה כל העריות אחד האיש ואחד האישה שוים לעונשים חוץ משפחה חרופה ולית מאן דפליג עלה ואם איתא שהמוסיף לאיש הוא כולל לאשה ואיפכא ה"כ הא לא שוו דמאן דאיתא במוסיף לחייב ומאן דאיתא בכולל ליפטר וכו' והעלה באמת לר"י איכו מודה במוסיף רק אם אין האשה בת עונשין יעויין שם. ויעויין בנודע ביהודה תניינא חא"ח סימן ק"כ ובהפלאה קדושין דף ע"ז כי לא ראו דברי הרמ"ע האלו ועל כל פנים מדבריו אנו לומדים דהיכא דהוי מוסיף לאיש וכולל לאישה או להיפך אי אמרינן דר"י רק מוסיף אית ליה ולא כולל אין לנו לומר דידון בחמורה