אמרי אש חלק ב קמב

גוונא איסור מוסיף הוא. חד דלא איתוסיף ביה איסור גברא ולא איסור חתיכות. אלא דחמור טפי משום איסור הנאה כלחוד או משום כרת. וכי"ב. והאי לא עדיף מכולל וחד דהוי איסור מוסיף גמור דאיתוסף ביה איסור גברא והאי עדיף מאיסור כולל והנה דעת הרמב"ם ג"כ דאיסור הנאה הוי איסור מוסיף (ומיהו התוס' דחומר האיסור אין כראה שיסבור הר"ם דחשיב מוסיף כמו שסובר הריטב"א דכרת הוי איסור מוסיף דא"כ א"א ונעשית חמותו מעיקרא חנק והשתא שריפה. וכן הר"ם הצרך בכלתו שיחול על בת בתו שיהיו בנים עוד ליעקב) וצריך לומר גם כן סברת הריטב"א ולפענ"ד יש בשני עניני מוסיף דהריטב"א להקל ולהחמיר. דהך שאין בו תוספות גברא ולא חתיכות דחל רק מפני חומר שבו. א"כ צריך שלא יהיה האיסור האחרון חמור ממנו בשום דבר. דאל"כ אמרינן מאי חזית דהאי חמור טפי כו' מה שאין כאן אם יש שם תוספת איסור אגברא או אחתיכות אזי וודאי חל אפילו קל על חמור לכ"ע. עוד יש לחלק דאם המוסיף מפני החומר שיש בו צריך שיהיה שם האיסור הזה הבא לחול חמור מצד עצמו. ולא יועיל אם איסור חמור משם אחר חל עמו כיון דאין האיסור הזה שדנין עליו חמור והרי כתב הריטב"א דלא עדיף מא"כ וא"כ לא מבעיא לדעת התוס' דבכולל בעי שיהיה משם אחד דוודאי צריך שיהיה חומר האיסור משם ההוא. אלא אף גם לפמש"כ דלהר"ם לא בעי שיהיה משם אחד התם הוא דטעם חלותו מפני שנכלל עמו דברים אחרים אבל כאן שהוא רק מפני חומר שבו בוודאי אין חומר איסור אחר גורם שיחול שם זה להר"ם יעויין חולין דף ק"ב סד"ה דאיסור חלב ואולם ביש שם איסור חמור מפני השם ההוא שבא לחול על איסור אחר כמותו שאיני חמור ממנו. בזה אין צריך שיהיה הדבר שהאיסור חמור מצדו בעולם. דאף שאינו בעולם מ"מ הרי האיסור השני צד חומר שבו מה שאין כן כשהאיסור בא לחול מצד תוספת גברא וחתיכות כבר כתבנו דלכולי עלמא גם לתוס' וגם להר"ם אין צריך שיהיה משם אחד. ואולם כיון שאנו באין לומר שיחול מפני שכולל באיסורו דברים אחרים צריך שיהיו הנאסרים בעולם

ואם כנים דברינו יבוארו דברי הר"ם על נכון בפרק י"ז מהלכות א"ב לענין חלת זינה וגרושה כיון דהאיסורין שווין בחומרא אמרינן דזונה חל על גרושה מפני הצד שהשם זנות פוסל בישראל והוי איסור מוסיף. ואף שאין שם תוספת איסור מפני גברא או חתיכות. מ"מ יש בו תוספת מפני החומר שבו דהרי אין איסור הראשון חמור ממנו בשום דבר ושם אחד הוא כמו אכילה ועבודה לבעל מום. והרי הכל היה בכלל זונה. וכן משמע קצת לשון ריטב"א בקידושין שם דף ע"ז שכתב דהבערה בשבת הוי איסור חמור אפילו למאן דאמר ללאו יצאת מפני שיש בשבת סקילה. כיון דאיסורא דשבת משום שם אחד וסיים בז"ל. וכי האי דאמרינן לעיל הואיל ושם זנות פוסל בישראל עכ"ל. אבל בהנך איסורים דפרק ז' מהלכות שגגות כולהו אחר כלתו (מלבד אשת אב) הם קלים מכלתו שאין אחד מהם בסקילה. וא"א לחול מפני צד החומר שבהם דהרי איסור הראשון חמור בצד אחר שהוא בסקילה והם אינם בסקילה. וכלתו אין בו מציאות משם אחד וא"כ אם באנו לדון שיחול מפני צד החומר שהאחרונים נאסרים ג"כ. אם כן צריך שיהיו בעולם הנאסרים ואשת אב ג"כ איך נאסר שם אשת אב חמור מפני שנאסר אם היה לו בנים לזקן. והיה זה משם אחד דזה א"א לומר כיון שכבר היתה מתחילה אשת אחי אב. וא"כ הרי אם היו לו בנים. כבר היו נאסרים משום אשת אחי אב ואם באנו לומר רק מפני אחי הזקן שנאסרים מפני אשת אחיו ע"י היבום הרי הוי שני שמות וע"כ רק מפני התוספת הגברא ולא מפני חומר אם כן צריך שיהיה בעולם. ולמעלת מחותני הרב המאור הגדול ני' משפט הבחינה וחכם לב כמותו יבין. כי גם אם נתפוס דהר"ם סובר דא"כ אינו חל בשני שמות באיסור מוסיף חל בשני שמות כמ"ש התוס' לר' יוסי יתכנו לומר הדברים האלה בקיצור. דברי ידידו מחו' הקטן מאיר א"ש

סימן קא

בעזה"י בסוגיא דאיסור כולל יבמות דף לב ולג

תחילת החורף שנת ב"י תמכ"ה ימינ"ך לפק"ק אונגוואר איה"נ איה"נ

תוספות ד"ה איסור כולל הוא הקשו הא דלמא באמת ס"ל לר' יוסי איסור כולל ותירצו דסבר דא"א ונעשית חמותו ג"כ הוי כולל מגו דמיתסר בשאר ולהנך לישנא דלקמן דסבר ר"ח דר"י מחייב תרתי באיסור כולל צריך לומר דחמותו לאו כולל הוא משום דהוי שני שמות ואע"ג דמוסיף הוי משני שמות כולל לא הוי אלא משם אחד וצריך לומר דת"ק ור"י פליגי בהא דת"ק מחייב משום חמותו משום דס"ל דכולל הוי משני שמות וכ"כ השעה"מ רק שיש לעיין מנ"ל לאפושי פלוגתא ולומר דפליגי איך מקרי איסור כולל פלוגתא חדשה דלמא מאן ת"ק ר' יהוד' דס"ל דאיסור חמור חל על קל אפי' בלא כולל דהרי ג"ה נוהג בטמאה לדידי' משום דהוי איסור חמור ולכך חמותו חל על א"א אבל מאן דפליג ובעי כולל דלמא צריך שיהיה משם אחד ואפשר לדעת התוס' אין ה"נ את"ל דכולי לא הוי משני שמות אליבא דר"י (ולפי המסקנא כן הוא לדעת ר"ח וב"ק וכמ"ש המהרש"א) לכ"ע הוי הכי ולא פליג ת"ק מטעם כולל רק מטעם דהוי איסור חמור ולהרמב"ם דפסק כת"ק אע"ג דס"ל דווקא כולל ולא איסור חמור חל על איסור כתבתי במקום אחר דאיהו ס"ל כיון דאיסור מוסיף הוי משני שמות ומאן דאית ליה כולל טעמא מידי דהוי אא"מ כדרבא בשבועות אם כן אין לחלק ור' יוסי את"ל דל"ל כולל בשני שמות ה"ה מוסיף לית ליה בשני שונות והא דקאמר בכריתות אם עבר הזקן ונשאה חייב משום אשת אב ה"ק דת"ק חשיב שבע חטאות וכולן משכחת לה משם אחד לבד מכלתו והיינו דקאמר ר' יוסי לת"ק דחשיב כלתו מכלל דס"ל דאמרינן מוסיף משום שני שמות וקאמר ליה ר"י לא משכחת שבע חטאות רק בעבר הזקן ונשאה

והרמב"ן בחידושיו חולק על תוס' וס"ל דוודאי אמרינן כולל בשני שמות מדחשיב טומאה על בעל מום כולל משום דנאסר באכילה ולא ניחא ליה בתירוץ התוס' דאכילה ועבודה שם אחד הוא וכתב לדעת רש"י הא דאמר ר"ח אליבא דר"י ס"ל איסור כולל היינו לקוברו בין רשעים גמורים אבל לא לעונשין ולכך א"א ונעשית חמותו נידון בא"א ולדבריו ניחא הא דפירש"י דב"ק ברייתא דאמר ר"ש אינו חייב אלא משום אשת אח בלבד ב"ק לא תני לה ולא פירש דהיינו לקוברו בין רשעים גמורים כפירוש התוס' משום כיון דר"ח לא קאמר רק לקוברו בין רשעים גמורים מכלל דב"ק אפילו לקוברו בין רשעים לא ס"ל דחל כולל וע"כ לא תני לה אבל הרמב"ן כתב דהא ליתא דכיון דאין איסור כולל לר"ח אליבא דר"י לעונשין ואפ"ה ס"ל דלקוברו בין רשעים גמורים וכו' וי"ל א"כ אפילו אין שם כולל אפ"ה נקבר בין רשעים גמורים. כוונתו ז"ל דכיון דקאמרי' דפליגי באיסור כולל אליבא דר"י מכלל דעכ"פ בעינן שיהיה כולל וא"כ ליכא למימר דר"ח קאמר רק לקוברו אבל לעונשין לא חייל כולל דכיון דלא חייל לעונשין ואפ"ה נקבר בין רשעים גמורים ה"ה אפילו ליכא איסור כולל ג"כ נקבר שם ולא שייך לומר דפליגי ר"ח וב"ק בכולל. וזה נראה ג"כ דעת מהרש"ל שכתב דלדעת התוס' שכתבו דב"ק תני לה ג"כ ולקוברו וכו' צריך לומר דלא כרב אשי דקאמר לקמן מארבע חטאות קתני ולקוברו בין רשעים פירוש דלדידיה ע"כ ב"ק אפילו לקוברו לא חייל והמהרש"א השיג עליו שאינו מוכרח דאיכא למימר דהיכא דאיכא צד חמור אע"ג דלא חל לענין עונשין מ"מ לקוברו חל והיכא דליכא שום צד אינו נקבר בין רשעים גמורים ולצדדין קתני וזהו על דעת רש"י שכתב הרמב"ן אבל לסברת הרמב"ן עצמו אינו כן רק דאם אינו חל לעונשין ונאמר דאפ"ה נקבר בין