אמרי אש חלק ב קט

בשינוי שם הטפל כשר לכ"ע אלו תורף דבריו. והנה אגב חורפי' דמר וטרדא דשמעתי' עלה על דעתו הרמה שהתוס' רצו לומר תחילה דכר"מ שינה גוף השם פסול ולרבנן כשר ולכן קשי' כי' כמר דהוי כהו לתרץ דמתני' מיירי בשינוי שם הטפל אבל באמת אינו שם בתוס' כלל דלרבנן יהי' בשינוי כשר רק דלר"מ הוולד ממזר ולרבנן לא הוו שינה שמו רק פסולא דרבנן אבל חלילה כו' אף בתחלה שיהיה כשר מדרבנן שינה עיקר השם לרבנן ואיך אפשר שיאמרו כן הרי שם בגיטין דף פ"ו ע"ב מבואר דשינה שמו ושמה גם לרבנן הוולד ממזר ודייק מדלא ערבינהו ואתנינהו וכבר התעוררו גדולי המפרשים לפרש דברי התוס' אלו ופירוש הפנ"י נוח ומיושב ועכ"פ לא נמצא כלל בתוס' שיהיה כשר בשינה השם לרבנן רק בלא כתבו כלל ולמסקנא כתבו התוס' דבלא כתבו כלל פסול לכ"ע ונראה דמד"ת פסול וכ"כ הפ"י לדרך אחד והוא העיקר לפענ"ד בדעת התוס' וכן כתב הג"פ בסי' קכ"ח ס"ק יוד אליבא דהתוס' בגיטין. ועכ"פ כראה לפענ"ד די"ל כא"ל שכ' הדר"ג ני' דהתוס' ס"ל בפשיטות אם שינה השם אפי' הטפל פסול מד"ת וכ"ז להלכה בעלמא אבל בנידון זה שכתבו יהודה המכונה ליב הרי כתבו שם יהודה לעיקר וליב בלשון מכונה. ואם באמת יהי' שמו ארי' נראה דאף לדברי הדר"ג ני' הוא פסול דהא כתבו שם יהודא לעיקר וא"כ אין השינוי בשם הטפל אלא בשם העיקר הכתוב בגט. ונהי דדעת הריב"ש אם כתב שני השמות אף שכ' הטפל תחלה ואת העיקר כתב אח"כ בפירוש בשר (ואף בזה י"ח כמ"ש הג"פ בסי' קכ"ט ס"ק י"ג אבל הב"י בש"ע פסק כהריב"ש) היינו בלא שינוי ס"ל כיון דשני השמות כמשפטן אין לפסול באיזה מהם תחלה או סוף אבל זה שכתב יהודה המכונה ליב אם אין שמו יהודה רק ארי' השם שנראה בגט לעיקר מפני שהוא בשינוי נראה ברור דגם להדר"ג כי' יהי' פסול

ומ"ש גאון תפארתו ני' עוד כיון דהי' בידו להחזיק עצמו בשם זה נאמן הוא לומר ששמו כך בשעת גירושין אעפ"י שעתה אינו בידו מ"מ הרי היה בידו מעיקרא ודימה זה למאי דאיתא ביו"ד סימן קכ"ז לענין נאמנות ע"א לא ירדתי לסוף דעתו כלל בזה דהתם לענין נאמנות באיסורין יתכן לומר כיון שהיה פעם אחת בידו והיה נאמן או מטעם מגו או מטעם בעלים כמבואר בהניזקין דעת הראשונים בזה אף כי עתה אין בידו י"ל דנאמן גם מעכשיו כמו מלפנים דהיינו מאמינים לו מפני נאמנות דוודאי אומר האמת אבל בשם הבעל דיש לחוש אולי משנה שמו וכותב גט שיש לבעל האשה אחרת להפקיעה מתחת בעלה ואמרינן דכל שהוחזק שלשים יום בעיר שוב אין חוששין לו דכולא האי לא הי' אפשר לו להסתיר עצמו ולשנות שמו א"כ זה שאנו סומכין אחר למ"ד יום אינו על נאמנות רק שאין לנו עוד ספק דאולי אין זה שמו כיון שהוחזק למ"ד יום וא"כ אין לומר שנאמין לו עתה מתוך שהיה נאמן בתחילה לפני למ"ד יום דהרי גם אז לא היה נאמן רק דבלמ"ד יום היה מתברר האמת שכן שמו וא"כ בזה שאומר בשעת גירושין שאין לנו בירור אין להאמינו בכך וז"ב

ואולם גם מבלי סברא דבידו יש מקום לומר דנאמן הבעל לומר ששם עלייתו לתורה היה יהודה לפמ"ש מהרי"קו שורש פ"ז דכל שקורין אותו בשם לעז והכל יודעין שכל הנקרא בשם כזה יש לו שם אחר בקודש לעלות בו לתורה אזי הבעל, נאמן לומר איך שמו לעלות לתורה הביאו ג"כ מהרמ"ח בג"פ סי' ק"כ ס"ק י"ב דאפי' מומר שאין ידוע שמו ביהדות אפ"ה נאמן כיון שידוע שיש לו שם יהודות ובאמת דדין זה במומר צ"ע דאיך לא נחוש במומר שמתכוון לקלקלה כמו שאינו נאמן לעדות אשה (אע"ג דלא דמי) ובמהרי"ק שם אינו מבואר דהמומר דנאמן הוא לומר איך שמו דלפענ"ד אין לו ראיה ע"ז דהך דגר שבתוספתא וכן מומר שכתב ר"ת איכא למימר דמיירי שהאמת ידוע שכך שונם לא מפיהם רק אפילו רק מפי אחרים קודם הנתינה או רח"כ ולא בא ר"ת לחדש רק שיכול לגרש בשם יהדות וכן בתוספתא אבל מנין שיהא מומר נאמן על כך ולענ"ד דגם מהרי"ק לא בא לומר רק אע"ג שנשתקע שם דגיות בגר ולהיפוך במומר כותבין שם השקיע ההוא וכשר והיינו מטעם שכתב שם כיון שידוע שהיה לו שם אחר וכא נחית מהרי"ק שם לענין נאמנו' מומר אבל מ"מ מי שאינו מומר נראה דנאמן מדברי מהרי"ק וג"פ וכ"ש זה שנשבע דאיכא למימר כמ"ש הדר"ג ואע"ג דעכשיו יאמר הבעל שאין זה שמו ולפי דבריו נשא לשוא נפשו ונשבע לשקר אמרינן השתא הוא דאיתרע ועד עתה היה בחזקת כשרו' ואמרי' דבאמת נקרא לפעמים בשם יהודה ולפעמים בשם ארי' וכיון שהוא חותם עצמו בשם ליב בלבד וביאר דאחתימתו עיקר ואף הג"פ חקר בזה אם שם החתימה משונה משם קריאת התורה איזה עיקר יע"ש בסי' קכ"ט ס"ק צ"ח מ"מ בנידון זה שם במקום הגירושין לא נודע כלל איך עלה לתורה מן הסתם לא היה רגיל לעלות וא"כ כראה עכ"פ שם ליב מקרי עיקר השם וכיון שיש עכ"פ אחד שלפני הדר"ג אמר שהיה נקרא לתורה בשם יהודה אף את"ל דנקרא בשם ארי' בבהכ"נ אחד בבראד כיון דשם בזלאטשוב אין מכיר בשם ארי' זולת מה שנכתב בכתובה לא מיקרי זה שכ' יתודה שינוי רק שחסרו שם ארי' וכתבו יהודה שנקרא ג"כ וכיון שנכתב שם העיקר המכונה ליב ובשם הקודש אין שם שינוי כדברי הדר"ג דמן הסתם הוה כקרא יהודה אם כן יש להכשיר במקום עיגון והדר"ג ני' כדאי לעצמו ויש לעיין אם יש לחוש ללעז ולאשר איניני בריא בעו"ה א"א לי לעיין עתה בדברי תשובת הרמ"א בסי' צ"א שהאריך בזה

לא אחדל לכתוב בקיצור על מה שהשיג הדר"ג במה שהבאתי דברי נימוקי יוסף בענין נאמנות ע"א כל שאינו סותר החזקה ואמר מר דלא דמי דהרי ריש גיטין קאמרין אבל כאן איתחזק איסורא דא"א הוי דבר שבערוה ולדברי הרי הגט אינו סותר החזקה הנה אף לדברי הדר"ג היה מקום בזה ליישב לדעת הנימוקי יוסף מה שהוצרך לומר תרתי דאתחזיק וגם דהוי דבר שבערוה אבל לפ"ז ניחא דאם נאמר כדעת מהרי"ק בשורש ע"ב וכן בר"ן בגיטין דלדבר שבערוה דווקא היכא דאיתחזיק צריך שנים ולכאור' א"כ מה בין דבשב"ע לשאר איסורים אלא דבשאר איסורים כל שאין העד מגיד נגד החזקה נאמן ובדבר שבערוה כל שיש חזקה אע"ג דאין עד מעיד לעומת החזקה אפ"ה צריך שנים אבל באמת לא דמי כאן לא ידענו כלל אם יש שם גט כשר וכתב לשם אשה זו והיא בחזקת א"א אין להתירה עפ"י ע"א אבל אם אנו יודעים שיש כאן כשר כה"ג לברר מיקרי ואינו סותר החזקה כלל כנלפענ"ד ברור ולהדר"ג הברירה את אשר יוכשר בעיני כבודו. דברי ידידו אוה"נ

הק' מאיר א"ש

סימן עט

בעזה"י יום ה' תצא שנתד"ר לפ"ק פה אונגוואר יע"א

מכתבו הגיעני ואודות הגט אשר שלח בעל לאשתו ויש בד חששות שהזכירו מעכ"ת ני' אחת לאחת ראשונה בשם אבי האשה ששמו אברהם ליב כתב בגט אברהם יהודא המכונה ליב והנוב"י כתב שיש לכתוב אברהם יהודא דמתקרא אברהם ליב וטעמו מבואר שם דתיבת המכונה אינו קאי על השונות רק על האיש או האשה ואם נכתב בכה"ג המכונה ליב יאמרו שזה האיש אינו נקרא רק ליב ולכך לא כתבו דמתקרי אברהם ליב זה יש לחוש לפי דעת הנוב"י ולא ידעתי מה שפקפק מעלתו ני' על דבריו וכ"כ הבאים אחריו הגאון מליסא והגאון בעל ב"א ומיום אשר ראיתי דברי הנוב"י נהגתי כדבריו ז"ל דבזה וודאי יצאנו כל החששות ומ"מ מי שכ' כדברי ב"ש וכ"ש בזה אבי האשה אשר לדברי מעכ"ת ני' נקרא בפי כל רק ליב אין לחוש בפרט שכבר ניתן

ומה שלא היה מעורה מתחתון לעליון וגם משורה עליונה לא ירד לתחתונה רק נון כפופה ולא קוף או נון פשוטה בזה כראה שאין קפידא לכל הטעמים אבל מה שלא עלה מתחתונה למד בענין שאין זה הגט מעורה וכבר כ' הט"ז שיש