אמרי אש חלק ב קח

שנראה שאין עתה השם כך מ"מ כותבין כפי מה שמבואר בב"ש השם ההוא וכן כתב הוא כמדומני שם מטל לאשה מבלי אל"ף וכמ"ש הב"ש ממל ודלא כבעל עזרת נשים שהזכרנו למעלה ואולם דבר ברור איני יכול להעד ואם אכתוב למורי הגאון ני' אז בל"נ אשאלהו אם עדותי נכונה יכון ה' בחסד כסאו וירים קרנו עד כי יהיה בית ה' נכון וקרן ישראל ירים במהרה כנפשו ונפש גיסו: הקטן מאיר א"ש

סימן עו

תשובה מהגאון בעל חת"ס זצ"ל על ענין הנ"ל

שיל"ת פ"ב נגהי ליום ה' כ"ח לירחא תליתאי תקצ"ח לפ"ק

שלום וכ"ט לי"נ הרב הגאון המופלג המפורסם. כערוגת הבושם כש"ת מהו' מאיר ני' אבדק"ק אונגוואר יע"א

מכ"ק הגיעני בזמני. אשר הזכרנו לטובה נה ששמע ממנו בק"ק מ"ד בשם ממל בלי א' עדותו נאמנה מאוד וכן בכל שם שאין הבע"ד יודע לחתום עצמו ואין מפורסם ממי ממשפחה נצמח שם זה אזי אין לזוז ממ"ש בית שמואל ואחריו בספר טיב גיטין שנתפרסם ונתפשט בעולם. ועי"ז הוה מוכח מתוכו וגם אין כאן ערעור ולעז. ומ"מ בשם מאטיל היה קשה עלי לסמוך על הב"ש כי הוא כתב לפי זמנו ומדינת פולין שחוטפין הפתח או אדרבא ממשיכין בחריצות מייטל אבל במדינותינו הכל חותמין מאטיל ונקראים בשם לאומים מאליע מ"מ בדיעבד בודאי כשר אם נכתב כמ"ש ב"ש. יפתח ה' אוצרו הטוב ויברכהו ויגדלהו כנפשו היקרה ונפש א"נ דש"ת הבעה"ח משה הק' סופר מפפד"מ

סימן עז

חקר מעכ"ת אודות אשה אשר מאז חותמת בשם פעסל בלא יו"ד אחר הסמ"ך ובב"ש כתב לכתוב ביו"ד אחרי הסמך וכאשר נשאלה האשה מדוע חותמה כך לא השיבה כלום רק שנראה שאין חותמה כן יען אין היו"ד נרגש במבטא. ואחרי המשא ומתן שהיה למעכ"ת ני' בענין הזה היתה הסכמתו לכתוב פעסל בלא יו"ד יען כי מצא כן בס' טיב גיטין וכ"ה באמת שם דבמדינתינו שאין מרגישין ודוחקין היו"ד ראוי לכתוב בלא יו"ד וכן נכון וכ"ש בזו שחותמת כך. ואולם אח"כ בא למעכ"ת מכתב שכתבה האשה ההיא וחתמה בעצמה ביו"ד יען אמר לה אחד כי איננה חותמת עצמה כראוי ונסתפק מעכ"ת ני' איך לכתוב עתה בגט

והנה בדבר הזה אם לילך אחר החתימה לשנות ממה שנמצא כתוב השם במקרא או כפי המורגל לבטות השם ההיא יש דיעות שונות והובאו בב"ש בסדר השמות כמה פעמים ובצ"צ סי' פ"ד כתב שם בשם הב"ח בשם זעליג דאע"ג דחותם עצמו בג' היה דעת הב"ח לכתוב בקו"ף והצ"צ כתב שם טעמו שאין נרגש הפרש בין ג' לק' בסוף המבטא ולזאת דעתו שם לכתוב מערקיל אע"ג דנקרא בשם מארקיל בפתח וחתנו העה"ג חולק עליו וכתב שאין לכתוב רק מרקיל בלא ע' והב"ש בשם מהר"מ כתב לכתוב מערקיל בע' אע"ג דנקרא בפתח ותמה בטיב גיטין כי בשם נעכא ובשם רעכל כתב מהר"ם לכתוב בע' ר' ע"ג שנקראה בפתח וכתב הב"ש לא ידעתי מפני מה יש לשנות השם ממה שנקרא ומדוע לא כתב כן בשם מערקיל והסכים למהר"ם לכתוב בע'. ולפע"ד לפי מ"ש הצ"צ הטעם דלכך יש לכתוב בע' כי שם מערקל נקרא בלשון ב"א בחטף סגול או בחטף פתח ואין השינוי ניכר כלל בין פתח לסגול רק כפי אשר ידמה האדם במחשבתו לשמוע כן ידמה לו ששמע בפתח או בסגול והודה לו עה"ג כי כן הוא רק דהוא ז"ל כתב לכן יש לכתוב בלא ע' דאז יש לקרות בפתח או בסגול משא"כ אם יכתוב בע' את"ד וזה לא ס"ל להצ"צ ולב"ש כיון דמצינו לקדמונים שם זה בע' אין לשנות מפני קריאתו אחרי שאין ניכר כ"כ הקריאה אם בפתח או בסגול ואולם ה"ד בשם אשר נקרא הברה הראשונה בחטף וכמ"ש הצ"צ אבל בשם נעכא ורעכיל עיקר ההברה בראשית השם ודוחקין הסגול בשם נעכא ורעכל ע"כ כתב הב"ש שלא ידע מפני מה יש לשנות השם ממה שנקרא ולמעשה עוד צ"ע ולפ"ז היה מקום לומר בשם פעסיל כיון דאין ניכר כ"כ אם נקרא ביו"ד אחר הסמ"ך או לא אין לשנות ממה שנמצא לקדמונינו לכתוב ביו"ד אבל אין בידי לחלוק על הגאון בעל טיב גיטין וכ"ש באשה שחותמת כך. ועכ"פ לכ"ע זה שאנו הולכין אחר החתימה היינו כי הוא תוכיח על שמו כי כן הוא כאשר יחתום באותיותיו ואם היינו יודעים בבירור שאין שמו כן כאשר חותם ולא היה מקום לומר שיש לו שני שמות נראה פשוט שאין לילך אחר החתימה כיון שידענו בבירור שאין חותם כהוגן מעתה באשה זו שנקרא' בשם פעסל ולפ"ד הט"ג יש לכתוב כן בגט וכן חתמה עצמה עד עתה בלא יו"ד רק אח"כ אמרו לה שתחתום ביו"ד ועשתה כן אחרי כי ידענו בבירור שאין לאשה זו שם חדש מאשר היה לה בתחלה ובין היא ובין אחרים יזכיר שמה כבראשונה בלא הרגיש יו"ד א"כ נראה דאין לחוש למה שהטעה אותה איש לשנות חתימתה ורק הרב ני' יזהירה ויודיע לה כי תחתום מהיום והלאה בלא יו"ד. דברי הק' מאיר א"ש

סימן עה

בעזה"י יום ד' ח' מרחשון זכר א"ת דב"ר קדשו לפ"ק

אור עולם. מפענח כל נעלם. מי הקשה אליו וישלם. ה"ה הרב הגאון המפורסם לשם ולתהלה ממזרח שמש עד מבואו מופת הדור כקש"ת מוה' שלמה קלוגר מגיד משרים וראש המורים בק"ק בראדי יע"א

גאון ישראל בימים הקדושים אשר עברו לטובה קבלתי מכתב מן הרב דק"ק זלאטשוב העתק מתשובת הדר"ג ני' על אודות הגט אשר ניתן והבעל מערער עתה לפוסלו. והדר"ג בזרוע חכמתו לישע העלובה ההיא אשר קרוב לשנתים היא יושבת עגונה וגלמודה ואקרא על גאון תפארתו בנות ישראל אל הגאון הלזה תעלוזנה קראו אל ה' יאריך ימים בנעימים ובקודש כחול יאריך ימים והנה בענות לבבו ביקש לצרף עוד מורה אחד להתירו ויתן עיני כבודו בי גם כי אין אתי מאומה מצוה לשמוע דברי חכמים שמתי עיני בדברי קדשו. אבל להרב מזלאטשוב לא השבתי עוד דבר טרם אכתוב להדר"ג ני'. והנה גוף הענין הוא איש אחר מבראד נשא אשה בזלאטשוב וגירשה בשם יהודה המכונה ליב ואולם בכתובת האשה נכתב ארי' המכונה ליב אבל הבעל בשעת גירושין שטעו לכתוב בכתובה ארי' ונשבע ע"ז שבועה חמורה בעת שסידר המסדר הגט שנקרא לתורה בשם יהודה ולא בשם ארי' אבל חתימתו בשם ליב לבדו וכן הוא נקרא בפי כל בשם ליב והשליש מעות להביא עדות מבראד איך נקרא לתורה ובבואו אל הדר"ג ני' שלח בעד השמש לדרוש עליו ואמרו בקלויז אחת שנקרא יהודה ויקח המעות המושלש וכעת מערער שהוא נקרא ארי' בעלייתו לתורה ומביא עדים ע"ז מקלויז אחרת וכ' הדר"ג ני' דנראה מדברי התוס' בגיטין דף כ' ע"א דשינוי בשם הטפל אינו פוסל מדכתבו לפרש מתני' דשינה שמו ושמה באי' לו שני שמות אחד ביהודה וא' בגליל וכתב שם דביהודה בגליל ולא פירשו בשינה ממש רק דקאי על שם הטפל דכה"ג החסרון אינו פוסל והשינוי פוסל ומדלא מוקי הכי ש"מ דגם השינוי אינו פוסל דאין לו' להיפך דבכה"ג פשוט יותר דפסול דהרי גם בשינה ממש לא היי קשה להו רק דמשמע דחסר כשר ושם מוכח דחסר פסול ולולא סוגיא ההיא הוי ניחא להו למימר דאם שינה גוף השם כשר לרבנן ורק לר"מ פסול וא"כ הוי להו לתרץ דאיירי בשינוי שם הטפל דכשר לרבנן ורק לר"מ פסול. ובחסרון כשר לכ"ע אע"כ