אמרי אש חלק ב קז

והנה בסוף מכתב הזה אכתוב מה אתי בעניי בפי' דברי ב"ש על פי דרכו ושלא כדבריו ואולם אמרתי לעיין קצת בדברי הפוסקים בענין זה והנה ראיתי במהרי"ן לב חלק ג' סימן ט' על שם פאלומבא שנכתב בגט חסר אל"ף וכתב דראוי לכתוב אותיות או"י שהן אותיות להורות הנקודי אצל הספרדים לפי שבלשון לעז נזהרים בזה רק כיון דאין שם זה בשאר נקודות כי אם באל"ף אפשר להקל אם כתבו בלא אל"ף (כוונתו דהרי כל הרואה וקורא בגט שם זה לא יטעה כלל כי אם באל"ף אחרי שאין באותיות אלו שם אחר בנקודות אחרות וזה קצת שלא כדברי מעלת גיסי ני' ואולם דברי מהרי"ן לב לענין דיעבד ומעכ"ת ני' לכתחלה קאמר) רק כתב עוד מהרי"ן לב שיש לחוש לפי שבלשון לועז כאשר נרצה לחטוף שתי אותיות כותבין מבלי אותיות או"י כגון פלו וא"כ יש לחוש שהקורא יקרא ג"כ בחט"ף והוי שינו השם וכתב הגאון דתליא במחלוקת רש"י ותוס' סוף פרק מציאת האשה דאיתא התם מנין לאבל שמסב בראש כו' ופריך מנחם אחרים משמע ומשני ארנב"י ינחם כתיב ופירש"י, אין לך לקרוא פת"ח בשום מקום בשום אות אא"כ אל"ף או ה' סמוכים לו או על פי הנקודה שתחתי' כו' וכיון שלא ככתב כאן אל"ף ע"כ על פי מסורת הכתב אתה קורא ינחם וזה המנוחם ותוס' כתבו שפירש"י דוחק ופירש הגאון מהרי"ן לב דכוונת התוס' דהרי גם אם קורין ינחם חסר וי"ו ואם כן למה אין לקרותו בפת"ח מפני חסרון האל"ף ונקרא ינוחם אף על פי שחסר הוי"ו ופי' הוא דברי רש"י דאין כוונתו לקרוא ינוחם רק מפני החסר ראוי לקרות ינחם בחט"ף הנו"ן ואיכא לפרושי עומד כיון שהוא מהקל מה שאין כן לפי המקרא היה יוצא לשני וכתב דלפירש"י יש לפסול בחסרון אל"ף בשם הנ"ל רק שסמך בדיעבד על פירש התוס' שם (וכי"ב כתב מהרח"ש סימן ק"ו בסופו לענין שם חנוכה דאע"ג דהוא שם קודש מ"מ אם כתב חאנוכה באל"ף כשר דראוי לכתוב אל"ף וכמ"ש רש"י) והנה מ"ש לפרש לדעת רש"י דכוונתו מדלא כתוב אל"ף קרינן ינחם בחט"ף צ"ע דאם קרינן ינחם צריך לפרושי עומד וקאי על האבל מ"מ הא וודאי פשטא דלישנא ינחם גם בחט"ף שהוא מהקל פירושו שהוא ינחם לאחרים וא"כ איך שייך ללמוד שהוא האבל מסב בראש כיון דפשטי על המנחם קאי ואם נאמר דגם לרש"י הדיוק מדלא כתיב מנחם כמ"ש התוס' רק שלא תאמר כיון דלפי המקרא ינחם לאחרים משמע בלבד וגם המסורת איכא לפרושי הכאי וא"כ א"א לומר דקאי על האבל על זה קאמר רש"י דוודאי המסורת אינו כפי המקרא מדלא כתיב באל"ף וע"כ לפי המסורת ינחם בחט"ף יש לקרות ולא ידענו אם עומד או יוצא על זה יש להכריע דהוא עומד מדלא כתיב מנחם אבל לפ"ז אין כ"כ הכרח דלרש"י אם חסר אל"ף פסול כיון דעכ"פ גם לרש"י ההכרח מדלא כתיב מנחם. ועוד כראה דאם כתיב ינחם בחט"ף איכא למילף מיניה דע"כ האבל יושב בראש מענין הקרא גופיה דאם על המנחם קאי מאי פסיקא דיושב בראש ומאיזה טעם יהיה המנחם יושב בראש אם האבל גדול ממנו אבל אם קאי על האבל שפיר קאמר דהמנחמין לכבודו ולהפיק צערו מושיבין אותו בראש וכמ"ש המהרש"א רק דאם אזלינן בתר המקרא הרי מפרש ינחם לאחרים ומה"ת נאמר דהמסורת חלוק מן המקרא על זה כתב רש"י דוודאי חלוק הוא דמן הסתם א"א לקרא ינחם בפת"ח אם לא כתיב אל"ף אחרי' וגם לפ"ז אין כ"כ הוכרח לפסול בשמות ולומר דצריך דווקא אל"ף היכא דמקרי בפת"ח דכאן איכא הוכחה למילתא. ובתשובת דבר שמואל סי' צ"ד הביא דברי מהרש"ח ומהרשד"ם דאין עושין נקודות בגט א"כ מי ששמו שלמה במה יהיה ניכר בגט ששמו כך דלא שלמה בחול"ם כאשר נמצא לרוב והעלה דבין בשמות הקודש ובין בשמות הלעז כל שכותבין אותו כפי הרגיל לכתוב או כפי אשר נמצא אין חוששין. והנה גם למהרי"ן לב נראה דלא קאמר רק משום דמן הסתם יקרא פלומבא בחט"ף שכן דרך לקרות. אבל בשם מטל אשר אין טעם לקרותו בקמ"ץ יותר מבפת"ח וגם בחט"ף אין טעם לקרוא אותו שהרי אין בו מאותיות או"י כלל גם לרש"י אליבא דמהרי"ן לב כשר לכתוב בלא אל"ף אבל עדיין לא שמענו לכתחלה איך יכתבהו

ובספר עזרת נשים כתב באיזה מקומות בכלל זה בשם באראכאתי שקיל וטרי איך לכתבו וכתב שם דבלשון ערבי אין מקפידין לכתוב אל"ף שלא יטעה הקורא לקרוא באופן אחר רק הריב"ש כ' דיכתוב בלא א' מטעם זה דאין מדקדקין בערבי בזה ושוב תמה על ס' שמות שכתב בשם גדולי' דכתב שני גיטין לאחד ששמו היה פרגון אחד באל"ף ואחד בלא אל"ף ומסקנתו לכתוב מלא מפני שכתב הרמ"א דכל היכא דאיכא לספוקי במלא וחסר כתבינן מלא ע"כ כותבין באראכאה גם כתב בשם מעל ובשם בארונא דאם האשה נקראות המ"ה בפת"ח היה כותב מאטל באל"ף אחר המ"ם. וכן בשם בארונא באל"ף אחר הבי"ת גם שם אלגוהר לדעתו ראוי לכתוב מטעה דיש קורין בפת"ח ויש בציר"י ראוי לכתוב בלא אל"ף אחרי הה"א דמקרי הכי ומקרי הכי וכל מה שכתב בזה הוא ברוב הדברים דלא כב"ש ובמ"ש בעל עזרת נשים בפשיטות דאם יש ספק ראוי לכתוב באל"ף יש לעיין ממ"ש הגאון בעל המזרחי בתשובה סימן ס"ו בגט אחר ששם אבי האשה תנם וכתב תאנם דיש לפסלו וכתב הטעם דאין ראוי להכשיר גט זה כיון שנכתב בו אל"ף נוספות בין הת' והנו"ן מפני שהוא גורם שתהיה הה' נרחבת והנו"ן רפויה ושם תנם אינו כן כי נקרא בלשון הדגש וכאשר תקראנה רפויה תשתנה קריאתה לגמרי ואין שינוי גדול מזה כו' וזה נוטה לסברא שכתב מעלת גיסי הרב כי' דכתיבת האל"ף תליא אם מרבין האות הנקוד בפת"ח או אם חוטפין אותו ומה שדחה כ"מ ני' דלא נתנו דברים לשיעורין הרי כתב הרמ"א דאזלינן בכל מדינה אחרי המבטא לענין כתיבת השונות וכמ"ש למעלה בשם אלגוהר לדעת בעל עזרת נשים רק בזה יפה כתב מעלתו ני' דהב"ש היה לו לבאר כן ומשמע קצת מדברי המזרחי דיותר יש לחוש אם כתב באל"ף במקום שלא היה ראוי לכתוב מאשר לא נכתבה במקומה שהיה ראוי לכותבה כי שינה ושלש שם לכתוב כמה פעמים שהשינוי הוא מפני כי בלא אל"ף תנם הנו"ן נדגשת ובאל"ף אינה נדגשת וזה שייך בהיה לו לכתוב טנסם וכתב תאנים אבל אם היה לו לכתוב תאנם דהנו"ן אינה נדגשת וכתב תנם אין הכרח לדגוש הנו"ן כי בלא אל"ף שמות ופעלים רבים אם ההברה באות הראשון אין האות שאחריה נדגשת וכבר כתבנו בשם הב"ש דכל שהוא ראוי להקרות כך ש"ד כיון שהוא כתב כמנהג לכתוב ובעזרת נשים כתב כמה פעמים דאם יש ספק יש לכתוב באל"ף מטעם הרמ"א ולפ"ד המזרחי אפשר דגם הרמ"א עודה בזה היכא שיש הפרש באל"ף שתגרום לרפות האות שאחריה ולדבריו בשם מעל אם הטי"ת נדגשת ראוי לכתוב בלא אל"ף ואם אינה נדגשת ראוי לכתוב באל"ף ואם אינו מבורר לכאורה ראוי לכתוב בלא אל"ף ואולם בדעת הב"ש שלא יהיה סתירה בדבריו לפענ"ד נראה דדעתו ז"ל דכל השמות שנמצאו מהם בפת"ח ובקמ"ץ אזי אותו שנקרא בקמ"ץ כותבין באל"ף ואותו שנקרא בפת"ח כותבין בלא אל"ף להבדילן. ואולם בשמות שאין נמצא כלל בקמ"ץ אזי אם יש שם אחד באלו אותיות ובתנועה אחרת כגון אלגוהר שיש שקורין הה"א בפת"ח ויש קורין בציר"י אזי צריך להבדיל בין השמות דאותו שנקרא בפת"ח נכתבו באל"ף ושבציר"י בלא אל"ף. וכן גנאנדל יש נקראות גנענדל כותבין אל"ף בגנאנדעל דלולי האל"ף אין הבדל אם נקרא אותו בפת"ח או בציר"י כיון שחסר אותיות או"י וכן כל השמות שכתב הב"ש לכותבן באל"ף אע"ג שהוא בפת"ח הוא מפני שנמצא שם באותיות כאלו בנקודות אחרות והכלל הוא לדעתו כשאחד נקרא בקמ"ץ ואחד בפת"ח כותבין השם שהוא בקמ"ץ באל"ף והשם שהוא בפת"ח מבלי אל"ף וכשאין שם קריאת קמ"ץ כלל אבל יש שם מהם נקראים בפת"ח ומהם בציר"י או בחול"ם וכיוצא בו שאין הפרש באותיות רק בנקודות כותבין שם הנקרא בפת"ח באל"ף אבל אם אין שם אחד בשום נקודה רק בפת"ח כמו מטל דאין שם רק מייטלין בזה אין כותבין אל"ף שלא יטעה לקרות בקמ"ץ הנמשך ממנו האל"ף יותר מאשר נמשכת מן הפת"ח כידוע לכל מעיין קצת ובזה יתיישבו כל השמות שהביא מעלת גיסי הרב ני' וכמדומני ששמעתי ממו"ר הגאון האב"ד דק"ק פ"ב בהיותי אצלו במט"ד שאמר שאין לשנות בשמות עיירות ממ"ש הב"ש אף על פי