אמרי אש חלק ב קו

ששאל השואל אם יש לכתוב באל"ף לפי שהגריגוש אינם רגילים בכן אפילו בגיטין לכתוב אל"ף במקום פת"ח והשיב שאין ספק שבין הספרדים צריך להזהיר לכתוב אותיות או"י מפני שכן כותבין אלו אותיות המורות על הניקוד יע"ש הרי אף על גב דכותבין הגט בכתב אשורית אפ"ה כתב הגאון דכותבין באל"ף וכ"כ הב"ש פחלומבא באל"ף (נראה טעמו מפני שמקורו בלשון ספרד) ומהר"י בן לב שם מדברי רש"י בכתובות דף ס"ט ע"ב שכ' על הא דאמר רנב"י ינחם כתיב כתב רש"י שאין לך לקרוא בפת"ח אלא אם אל"ף או ה"א סמוכים לו או על פי הנקודה שתחתיה וכיון שלא כתב באל"ף ע"כ על פי מסורת הכתב אתה קורא ינחם וזהו המנוחם והתוס' כתבו שהוא דוחק וכתב המהר"י בן לב דדין עמהם דהרי כמו כן אין כתיב וי"ו אחר הנו"ן להורות קריאתו ינוחם וכתב הוא ז"ל לפרש לדעת רש"י דאם אין כותב שום א' מאותיות או"י המורים על הנקודה יש לחטוף הנו"ן ויהיה מן הקל שלפעמים הוא בודד ומפיק ליה מדלא כתיב אל"ף ויהיה מן מפעל הדגוש שרובו יוצא לאחר עכ"ל. וכתב הגאון דלפ"ז יש לפסול אפילו דיעבד רק דאם א"א ליתן אחר יש לסמוך על דעת התוס' והריטב"א שלא פירשו כרש"י. ולפע"ד גם דבריו דחוקים דגם בקל אם יקרא ינחם לא יהיה בודד ויהיה פירושו על האבל כי לא מצאתי פעל נחם על האבל כי אם בבנין נפעל וינחם יהודא או בהתפעל להתנחם וכיוצא ואם נאמר לדעת רש"י דאם היה כתב אל"ף וודאי אין דרך רק לקרוא בפת"ח. אבל כיון שאין כאן אל"ף אחרי הנו"ן אף שיתכן לקרוא בפת"ח מבנין הכבד או הנו"ן בשו"א מן הקל ויהיה הכוונה על המנחם מ"מ נכון יותר לקרוא ינוחם יען על המנחם אין טעם להושיבו בראש אם אינינו כדאי לכך אבל על האבל יתכן להושיבו בראש לפקח צערו כן נראה לפי עניות דעתי יותר בכוונת רש"י אע"פ שלשונו ז"ל אין מכוון כ"כ לפ"ז

ואולם מעכ"ת ני כתב דגם הט"ז לא קאמר רק בשם יהודא וגדליא דאיכא למימר דהוא משני מפני כבוד השם ולא בזאנוויל שאין טעם לכתוב אל"ף. הנה בזה נחלקו שני גדולי ישראל הובא בספר כנסת יחזקאל בסימן ס"ט שכתב בעל כנ"י דאף הט"ז לא קאמר אל"ף בשם יהודא רק אם נקרא יהודא דאיכא למימר דמקורו מן גברין יהודאין. אבל אם נקרא ליב וחותם עצמו יהודא ליב וודאי טעות הוא ואין משגיחין בחתימתו. והגאון בעל שב יעקב חולק עליו וכתב דלדעת הט"ז (וב"ש לכתחילה) לעולם אין משנין חתימתו וכתב שם וז"ל וטעמו של הט"ז אף דחותם כך בטעות או מפני כבוד השם או מטעם אחר כיון דעכ"פ חותם עצמו כך אם שינה פסול עכ"ל והיינו מפני הרואה חתימתו יאמר שאין זה הבעל ולכך פוסל הט"ז בדיעבד והב"ש חושש לכתחילה וימחול לעיין בטיב גיטין הכרעה לחלק בין יודע לבור והכנ"י חזר והשיב לו דלא כתב כן הט"ז רק באם כותב כן מפני כבוד ולא בלי סיבה ולכאורה עדיין היה אפשר לחלק בין שם קודש שלא נמצא כלל כאשר חותם ובין שם חול ובפרט כי בלשון לעז שלנו דרכם לכתוב אות המורה על התנועה וכמ"ש מעכ"ת ני' ואולם שמעתי מפי הגאון מו' ז"ל כיון שהשם כתוב בספר ב"ש ודרכינו לנהוג כמותו וגרירין אבתריה כוותייה יש לכתוב. אמנם איניני יודע אם אמר כן גם להנות מחתימתו ועכ"פ איך אשר יעשה הדר"ג ני' אין כאן חשש טעות ומכשול. וה' רגלי חסידיו ישמור. והנה כתבתי בחפזון מאוד ולא יכולתי לעיין כ"כ מפני טרדות העצומות ואתו הסליחה. דברי ידידו אוה"נ

הקטן מאיר א"ש

סימן עד

בעזרת השם יתברך יוסי"ט סיון תר"ה לפ"ק

ישאו הרים שלום חיים וברכה עד עולם לכבוד אהובי בני הרב המאור הגדול וכו' מוה"רר מנחם ני'

נעימות ימינך הגיעני ושמחנו בשלומכם כו' אודות הענין אשר כתב הגאון בטיב גיטין בשם מורי הגאון זצ"ל שכתב בגט אחד על אבי המגרש אליעזר ליפא דמתקרי ליפא וביאר הגאון שם טוב טעמו ובקשת ממני להודיעך דעתי בזה. אחרי שמורי הגאון עשה מעשה ומלא אחריו הגאון מהר"ז ז"ל למה זה תשאל לדעתי ובפרט כי יותר טוב ליכנס בספק יתרון מאשר יכנוס בספק חסרון. וגם לענין המכונה ומתקרי נכון יותר לכתוב דמתקרי א"כ פשוט שיש לנהוג כמו שכתבו הגאונים ז"ל. ואולם בזה שנקרא לתורה בן יהודא ליב ואין יודע אם אביו נקרא כן לתורה ובפי כל הוא נקרא רק ליב בלבד דאז יש לכתוב יהודא ליב דמתקרי ליב. או היה האב נקרא רק בשם יהודא בלבד לתורה וכנויו בפי כל היה ליב וראוי לכתוב יהודא המכונה ליב זה צ"ע. הנה לילך אחרי הרוב ולומר דרוב בני אדם אינם נקראים לתורה בשם יהודא ליב וכמ"ש הב"ש בשם אברהם ואברם רחוק בעיני אחרי ראינו כי הבן נקרא גם בשמו הקודש ובשם החול לתורה. וגם עולה בשם אביו לתורה הקודש והחול יחדיו אף על פי שאי אפשר לו לשנות שם אביו מ"מ מהי תיתי לומר שלא היה שם אביו כך. ורק בשם אברהם אמרינן דמן הסתם כיון דהקורא לאברהם אברם עובר בל"ת ומן הסתם כלם נקראים על שם אברהם אבינו ע"ה לזה יתכן לומר שהולכין אחר הרוב כיון שאינו יודע איך יקרא. אבל בזה הוא עצמו וגם שם אביו קוראין בשם הקודש והחול יחד לעלות לתורה גם כי יש לספק אולי לא היה האב נקרא לתורה אלא בשם יהודא בלבד אבל אי אפשר להכריע כן. לזאת יש לחקור בכל עוז אחרי שם אביו אולי אפשר להתברר ואם א"א להתברר. והמגרש גם הוא אינו יודע איך בקרא אביו לתורה נכון לכתוב שני גיטין ולעשות כמ"ש הנודע ביהודה בסידור שני גיטין הא' יהודא ליב דמתקרי ליב והשני בשם יהודא המכונה ליב והיינו אם עכ"פ ידוע שהיה האב מתקרי או מכונה בשם ליב בלבד ואזי בשני גיטין יצאנו מידי כל חשש ונכון יותר מאשר נסמוך לכתוב שם יהורא ליב בלבד דאולי לא היה עולה לתורה רק בשם יהודא בלבד והוי שינוי השם. דהיודע איך נקרא אביו של זה יאמר שאין זה המגרש וקשה לחלק בזה מסברא בלבד. ויותר טוב ליתן שני גיטין ע"ד שכתב הגאון בנודע ביהודה וכן הוא בגט פשוט בטלו כל החששות. וה' ברחמיו יצילנו מכל מכשול וטעות בתורתו ויראתו כל הימים: דברי אביך המעתיר בעדך

הקטן מאיר א"ש

סימן עה

לכבוד גיסי הרב הגאון מוהר"ר יצחק אייזק אב"ד דק"ק סיקסא ני'

מעלת גיסי הרב ני' חקר מחקרת חכם בכתיבות שם מטל איך לכתוב בגט כי הב"ש פסק לכתוב חסר אל"ף מטל וכתב מעכ"ת ני' דכן הוא לפמ"ש הב"ש בשמות כיוצא בזה גלא דרזנא צריט אם נקראים בפת"ח נכתבים בלא אל"ף ובקמץ נכתבים בא' ורק שדברי הב"ש סותרים זה את זה לכאורה שפסק בשמות אליגיהאר גינאנדל טשארנע אם נקראים בפת"ח כותבים באל"ף ולזה יצא מעכ"ת ני' לחלק דאם יש שני שמות האחד נקרא בפתח והאחד בקמ"ץ אזי זה שנקרא בקמ"ץ כותבים באל"ף ושנקרא בפת"ח מבלי אל"ף וזה טעם שמות הראשונים אשר כתב הב"ש שכותבין בפת"ח בלא א' אבל אם אין שם שם הנקרא בקמ"ץ אזי אף שנקרא בפת"ח כותבין אל"ף ולכך לדעתו ראוי לכתוב עתה שאין כאן שם מאטיל בקמ"ץ רק בפת"ח ראוי לכתוב מאטל באל"ף והב"ש שכתבו בלא אל"ף לפי שבזמנו היו נקראות בקמ"ץ ולכך היה צריך להיות חסר לא כן עתה אלו תורף דברי גיסי הרב ני' והנה לדברי והיה לו לב"ש לכתוב בשמות הנשים גם מאטל אם נקרא בקמ"ץ וכמו שכתב בשמות אחרים ולמה השיב ידו בשם מטל להורנו איך נכתב אם נקרא בקמ"ץ והרי כתב שם מייטלין אע"פ שאין לטעות בו כ"כ