אמרי אש חלק ב קד

לא אזלינן בתר רוב היכא דיש תרי מיעוטי וקשה דהרי ילפינן דאזלינן בתר הרוב ממכה אביו ואמו וגם ילפי' מעדים זוממין וקשה עדיין ממכה אביו דלמא לאו אבוה ודלמא טריפה הוא או העדים שמעידין עליו טריפה אחד מהם. והוי עדות שאין אתה יכול להזימה אע"כ כיון דאיכא נגד המיעוט בפני עצמו רוב גמור אין חוששין גם אם יש תרי מיעוטי ודווקא דומיא דביצים דפשיטא דאיכא עופות טמאים וגם טריפות בעולם והוי כמחצה על מחצה

וגם בעיקר הדבר זר אצלי שיהי' העיר על שם הכפר היפך דרך הלשון שהכפר נקרא על שם העיר כמו מכפר לודים ללוד. ואין דרך כלל לקרוא שם העיר על שם הכפר הסמוך. מזה הי' כראה שמתחילה נקראת העיר בשם סטאפטשעט ואח"כ ע"י איזה סיבה נשתנה שם העיר לשם יאבלענוב ואולי מיום באו הדייטשען שם אז שר העיר הסב העיר לשם האחר וכיון שאנו רואים דאכתי רוב היהודים ויוונים בשם סטאפשעט לחזיקיןמהי' ראוי לומר שם סטאפטשעט הוא עיקר. ולסמוך על ההכרזה. הנה בנוב"י שחידש זה מבואר שם בסי' פ"ז בחאה"ע דלא הי' ספק כלל בשם שקורין הגוים ורק על שם ישראל. ובזה כיון שיכריזו שם העיר איך יהי' נקרא אצל ישראל ישתקע שם הראשון לגמרי אבל הכא הרי היוונים יקראו עוד להבא שם העיר כמלפנים וגם אצל ישראל הרי יקראו שם השני בגיטין ואף דע"י ההכרזה לא ישתקע שם סטאפטשעט מרוב יושבי' כלל

והנה במדינה זו יש כמה קהלות קדושות שאין מסדרין שם גיטין רק בכפרים הסמוכין להעיר שאין ספק בשמותיהן בק"ק אייזענשטאדט ששם משכן כבוד של הגאון מהר"מ א"ש אין מסדרין גט כי אם בכפר הסמוך. ואחר חתונתי כאשר הייתי אצל מו"ח הגאון מו"ה דוד דייטש זצ"ל נסעתי עמו לסדר ט הוא ובית דינו לכפר הסמוך לסערדיהעל. ולזה אם היה מעכ"ת כי' נועץ עמי מתחלה יעצתיו אחר שיש כמה ספיקות גם בשם יאבלענוב איך יש לכתוב כזאת יעצתיו כי כאשר יבוא לפניו לכתוב גט יסע לכפר סטאפשעט ושם יסדרנו. ובזה אין שום גמגום לכאורה אבל אינני לסתור דברי הגאונים כלל. ויכול מעכ"ת לעשות כרצונו ואינם צריכין להסכמתי בפרט כי אפפוני ענינים שונים כאשר אמרתי בראשית מכתבי ולא יכולתי לעיין כלל בזה רק בשעת כתיבה העולה על דעתי. וה' בחסדו יצילנו משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות. ו עשה במהרה עמנו לטובה אות. דברי מחותנו הכותב בחפזי מאד. הק' מאיר א"ש

סימן עא

בעזה"י לק"ק פאלאטא

הגיעני נועם אמריו ואשר דרש ידידי על גט שנכתב בו מעינות במקום בארות שהוכיח בנוב"י תנינא חאה"ע סי' קט"ו דהגט פסול ומעלתו תמה דמאין רגלים לפסול הרי גם באר מעין יש בו. ומ"ש מהא דפסקינן שם באהע"ז סי' קכ"ח דאם כתב תחת בארות בורות דכשר. וגם כתב דלא ידע מנ"ל דשם באר הוא דווקא על החפירה ומעיין על העולה מאלי' הלא אצל אליעזר עבד אברהם אבינו עה"ש מצינו בתורה בתחיל' באר ואח"כ על העין וכתב מעכ"ת דאולי המהרי"ק גם הוא לא מיירי רק בבאר שאין בו מעיין כמו שמצינו בארת חמר את"ד הנה בגוף הדבר שאם כתב על בארות מעינות דפסול קדמו להגאון בעל נוב"י גדול האחרונים מהר"ם חביב בספר ג"פ בסי' קכ"ח ס"ק כ"ב ומאות' ראיה עצמה שהביא הנוב"י ז"ל והן אמת כי עיקר ראיתם בזה הוא מן הב"י ולא מן המהרי"ק כי על דברי מהרי"ק יש כומר כמו שרגילים חכז"ל לומר ולאו תרוצי מתרצת לה כו' וא"כ היה ראוי לומר קודם שנחדש דין זה דאם תחת באר כתב מעין פסול. הי' לנו לומר שיש להוסיף מלת ג"ם וכוונת מהרי"ק דאם כתב בארות וגם מעינות דפסיל וכמו שצידד הנוב"י עצמו כי הלא בלא"ה יש ס"ס בדברי מהרי"ק ואולם לפע"ד מוכח כדבריהם מדברי הקונטרסים שהביא הב"י בסימן קכ"ח והעתיקם הב"ש בסי' קכ"ח ס"ק י"ב דאם רוב העיר מסתפקים מן בארות ומיעוט מן המעיינות יכתבו הרוב ויניחו המיעוט. ואם איתא דמעיין כולל גם באר יכתבו מעינות דכולל שניהם. ואמנם גם זה יש לדחות דלכתחילה לא יכתבו מעין על באר. ואולם עם כל זה צריכין אנו לכוף אזלינו לדברי גדולי ישראל כי מה שדחה מעכ"ת ני' ואמר דהמהרי"ק מיירי מבארות שאין בהם מים הוא רחוק להעמיד זה בדברי פוסקים. ואף אם נמצא בארות בארות חמר פעם אחד וגם אולי הי' שם מעין כרפס

ומה שהקשה מעכ"ת מהך דאליעזר עבד אברהם כבר ראה מעכ"ת מה שיש לדחות עליו דהיו שם שניהם. ואולם לפענ"ד יקשה עוד מהא דכתיב אך מעין ובור ושנו רבותינו במעין דמטהר בכ"ש ימקוה מטהר במ' סאה. והנה פשוט דכל שיש שם מעין אף שחפרוהו בני אדם הוא מטהר בכ"ש. ואם נאמר דעל באר לא יצדק שם מעין ככל א"כ מנ"ל לחכז"ל דאם חפרו ומצאו מים דמטהר בכ"ש. וראיתי במהרי"ק שורש נ"ו שכתב וז"ל אשר שאלת אם יכולים לטבול באותם בארות העשוים בידי אדם ומתברך ומתלחלח מתחתיו אלא שאין יוצא לחוץ כמעין יראה ומתוך דבריך שאתה רוצה לחלק בין בארות למעיין ואפילו שהמים אין מכונסים ולא מי גשמים אלא נובעים מתוך הקרקע כו' לא כן נראה לפענ"ד דאע"ג דבלשון בני אדם שני מינים הם ולכן כותבין בגיטין מי בארות ועל מי מעינות מ"מ לענין זה אין לחלק כלל מאחר דאידי ואידי מים חיים נינהו עכ"ל מהרי"ק למדנו מדבריו דעיקר החילוק בין בארות למעיינות הוא בגיטין מפני לשין בני אדם מעתה אין להקשות כלל מלישנא דקרא

והנה סבר הייתי דכל שחפרו וימצאו מים ההוא יקרא באר וכותבין בגט בארת ולא נקרא מעין רק אם מבלי פעולות אנוש יקוו מימיו. ואולם מצאתי בספר גט פשוט שכ' וז"ל וגומות וחפירות הנובעים ובונין עפ"י הגומא כמו פי הבורות הללו הם הנקראים בארות ואם במקום בארות כותב בורות היי שינוי ועוד כ' וגומות וחפורות הנובעים דנקראים מעין אם כ' בארות הוי שינוי דלא מקרי שאר בלשון בני אדם כיון דאין לו פי הבאר בנוי על פי הגומא כפי הבורות עכ"ל הרי לפנינו דאף החפור לא מקרי באר כל עוד שאין בנין בכוי על גבו. והנה פשוט לפענ"ד דהן בלשון תורה והן בלשון חכמים איכו תלוי כלל באותו בנין שעל פי הבאר כמשמעות הכתוב בבארות דיצחק וכן מדכתיב וגללו את האבן מעל פי הבאר ולא כתיב וירימו את האבן. וכ"ש בלשון חכמים בוודאי מוכח מהאי דעושין פסין דאינו תלוי כלל שם אם יש בנין עפ"י הבאר רק אם מימיו כובעים כמבואר. ואמנם הרב בלשון ב"א קאמר בפירוש מעתה נהי דבלשון התורה גם באר בלי בנין מקרי באר דלא כלשון ב"א אבל בזה לא מצאנו שיהי' לשון בני אדם בזה בהיפך מלשון תורה דבלשון ב"א בלי בנין מקרי מעין יוכל להיות שגם בלשון תורה כקרא מעין. ולפי דברינו מעין כולל בלשון תורה הן הנובע מאליו והן הנעשה ע"י חפירה ובאר כולל בלשון תורה כל שנעשה ע"י חפירה הן בבנין והן בלא בנין. והיינו דכתיב אצל אליעזר פעם באר ופעם מעיין כי שם חפרו ב"א ומצאו מים וההוא נקרא מעיין ונקרא באר

ואולם צ"ע על דברי ג"פ מלשון מהרי"ק שהבאתי למעלה דאם כאמר דלא מקרי באר כי אם ביש בנין ע"ג והרי ע"כ השואל לא עלה על דעתו נחלק בין יש בנין עפ"י הגומא לאין בנין לענין טבילה רק השואל רצה לומר דכל שנעשה בידי אדם ואין מימיו נובעים לחוץ אינו בכלל מעיין וע"כ כתב השואל דהסתמא בארות ומעינות שתי מינים הם ומהרי"ק השיב לו אע"ג דבלשון ב"א שני מינים הם ולכך כותבין בגיטין בארות ומעיינות משמע להדיא דכל אימת שחלו בה ידי אדם נקרא באר ואין נקרא מעין רק בבאו המים מאליהם ונבעו מתחת לארץ מבלי חפירה וכן הוא בסדר הגט שלבו בסימן קי"ג וקי"ד ולכאורה דברי הג"פ תמוהים עוד דהרי כתבו הפוסקים דאם