אילימה צח

בחיצונים לשלוט בהם והוא כעין הצדיקים כשחולפים דרך גהינם אין אור גהינם שולט בהם ומה לי זה ומה לי זה הכל ענין א' אין אור גהינם ולא חיצונים שולטים בצדיקים לכך כשנכנסו ישראל למצרים צננו אשו של גהינם החלישו כח הגלות וכבו אשו ואדרבא שלטו הם במצרים מפני שכך הדין שכינה כשמתלבשת בקלי' אין הקלי' שולטות בה ח"ו אלא היא שולטת עליהם ולכך כשירדו אלו הצדיקים למצרים והיו דבקים בשכינה אדרבא שלטו במצרים והכניעם יוסף וכל הדור ההוא מפני שזכותם ונקיותם וטהרתם רחוקה מאד מזוהמת הגלות וקרובים הרבה למדרגת הקדש ולזה לא שלטו בהם המצרים עד שעמדו שם ומתו צדיקי עולם הדבקים באצי' והולידו הבנים בנים מאותן הנשמות המגולגלות והתחיל הגלות לשלוט בהם כאשר יתבאר. והנה מג' ירידות שיש לסוד ההנהגה בגלות כדפי' בפ' י"ב אין א' מהם לשבטים עם יעקב במצרים הא' ירידת הספי' ח"ו אדרבא שם הרביצו התורה והאירו השכינה ותיקונ' כל ימי השבטים ולא פרקו ישראל עול תורה ועמדו שם בשלוה גמורה ובברכה והיו שם מפרנסים החיצונים מתמצית מיטב ברכתם כדכתיב ואכלו את טוב הארץ והספי' מתתקנים שם ע"י עסק תורתם בס' רבוא תלמידים שהעמיד יעקב במצרים ולא נסתלק יעקב עד שהשלים לס' רבוא עוסקי תורה כדכתיב כי לגוי גדול אשימך שם וכתיב רועה צאן עבדיך ופי' בזוהר רועה מלשון רוע התרועעה הארץ שהיו מכניעים טלה שרו של מצרים והגבירו שם האור והשביתו הקלי' ויוסף הוא המשביר מצד היותו הזן ומפרנס לכל ומפרנס למצרים תחת שיעבודו ולזה הצליחו בגלותם. ואף אנו אלו עשינו כך הי' ראוי לנו והיינו משברים ומכתתים כח השר והיינו שולטים עליו ומפרנסים אומתו אלא שרעתינו ביצרנו הרע גורם לנו ולזה הצליחו בתחלה ושכינה לא חסרה שפעה והנשמות מתתקנו' בהצלחה גדולה כל הזמן ההוא:

פרק יט הזמן הה' גלות ושעבוד ישראל במצרים אין ספק שהשכינה ירדה עם ישראל בגלות כדפי' בפ' שמות סי' בפ' איש וביתו באו וסוד גלותם קשה מאד מגלותינו מפני ששכחו תורתם וכיון שפרקו עול תורה נתנו עליהם עול דרך ארץ דהיינו הקלי' העמיסו עליהם מכות ופצעים והטעם כי עיקר הגלות הוא צירוף לנשמות המזוהמות ממעשים המגונים ושם נתגלגלו כל הדורות ואלו עסקו בתורה ונטהרו בתוכחת התורה בתשובה מה צורך לגלגולים שאין הגלגול אלא להשלים חסרון התשובה כאשר יתב' במקומו בעז"ה. ולזה אלו עמדו ישראל בצדקתם לא יצטרכו לצרוף השלכת הבנים ליאור ולא לעבודה קשה בחומר ובלבנים שהכל הי' תמורת מעשה הדורות המתגלגלים דור המבול במים דור הפלגה בחומר ובלבנים וכו' כל או"א כיוצא ויש חייב אלף מיתות וחוזר ובא וחוזר ובא עד שיצטרף לכך נכנסו תחת הגזרות הקשות אמנם אלו היו צדיקים נתקנו בתורה ובמע"ט ובתשובה אחת יפה מכמה גלגולים ומיתות אלא הם פרקו עול התורה ואחזו בגילולי מצרים לכך לא היו מספיקין ליתקן אלא בסוד הגלגול וניתן הב"ה בעצמו דהיינו שכינה בתוך השרים ואמר הבה נתחכמה לו פן ירבה כדי לגלגל טהרתם ואלו עשו כאבותם הכניעו והשביתו הקלי' לא רצו ירדו אל תחת רשות הקלי' וכל הצלם והתמונה לחיצונים שעמד מנבוכדנצר ואילך הכל היה יחד במצרים ובתחלת מלכות ישראל ושלטו עליהם על ידי צדקת השבטים והיו ישראל בתוך הקלי' כעין חיה שבלע אדם מזויין שנוטל חרבו וחותך מעי החיה ועושה לו מקום רחב בתוך מעיה והחיה חיל בלע ויקיאנו מבטנו יורישנו אל וכך הם ישראל עתה בגלותם שאין להם שעבוד מצרים מפני עול תורה שהוא חרב פיפיות בידם חותכים מעיה ואינה מעכלת אותם וישראל לא עשו כך במצרים אלא פרקו עול ובלעה בליעה אחר בליעה והשפיל' מדרגה אחר מדרגה לכך נכנסו תוך עמקי הקלי' ולא הי' ספק בידם להשפיע בקדושה כלל ולא הי' מזונם אלא ע"י פרעה ושעבודם תחת התהו וההבל והיינו שבנו ערי מסכנות לפרעה במקום העוני והמסכנות. פיתום שהיה פי תהום בולעו ואת רעמסס שהיה רע ומסס תחלה תחלה ולכך נכנסו בתוך עמקי הקלי' ולא יכלו לעשות בתוך בטנה מאומה אלא נבלעים והולכים עד שהקב"ה ברחמיו גאלם ושבר וכתת כל הצלם לפניהם ושם נשברו כל שלשולי המדרגות אשר להם כאומר מבכור פרעה היושב וכו' עד בכור השפחה וכו' וכדפי' בזוהר פ' בא:

פרק כ זמן הנהגת ישראל אחר שיצאו ממצרים כל ימי משה רבינו ע"ה הנה הצליחו הצלחה גמורה בניסים מפני שהיה הנהגתם פעמים מן הי"ש פעמים מן האי"ן בסוד הניסים הנפלאים שעיקרם מן המקום הנעלם אמנם היתה הנהגתם ע"י אצי' בתוך הבריאה אפי' בימי החול מפני שלא רצה מרע"ה שיהיה הנהגתם מתלבשות ביצי' והיינו שאמר אם אין פניך הולכים אל תעלינו מזה. וכתיב ילך נא אדנ"י בקרבנו בחר בכח קדושתו שתהי' ההנהגה באצי' מתלבש' בבריאה שמבלעדי זה לא היה אפשר שאין הנהגת אצי' בלי לבוש בריאה כלל אפי' ביום שבת ואפי' שחטאו בעגל וקלקלו בעון חטא אדה"ר ממש שפסקה זוהמתם וחזרו בה עכ"ז אינה חזרה גמורה שסוף סוף טהרתן של ישראל במקומה עומדת אלא שהשליטו עליהם המיתה ועכ"ז כח משרבע"ה גדול שלא סבל ההנהגה ע"י מטטרו"ן קן ציפור כלל אלא ע"י השכינה בהתלבשות בכסא כדפי' ומטעם זה היתה הנהגתם ע"פ מסעיהם ע"פ ה'