עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אילימה

אילימה צט

Ilmanah Rabbati 99 · אילימה · free full Hebrew text

Open in the reader →

ועכ"ז לא היתה שכינה מתתקנת למעלה שעדיין לא נתקנו ע"י הנהגת הדורות להתעלות להיותה נקשרת למעלה בסוד מקומה הרמת' כמו שהיה בימי שלמה כדפי' בשיר השירים בפ' והבית בהבנותו זעיר זעיר ולכך היו ישראל מתאוננים ומתלוננים פעמים על המים פעם על הבשר פעם על הלחם הכל בסיבת השכינה שלא נתקנה ולכך לא סבלו מקדש אלא בסוד צער מטטרו"ן כי זו היא מדרגת המשכן כדפי' ויהושע בן נון נער לא ימיש וכדפי' בזוהר פ' תרומה. והנה במה שפי' בענין הנהגת משרבע"ה תמצא ג' בענין א' הא' ההנהגה פעמים מן הי"ש פעמים מן האי"ן דהיינו חכמה וכתר ולכך היו מנסים היש ה' בקרבנו אם אין וכבר פי' בזוהר פ' בשלח סי' י' שלא חטאו בנסיון זה כלל מטעם שחקירה טובה היתה אלא שנסו דרך נסיון ובאמת י' מכות היו במצרים מן הי"ש ומכות הים היו מן האי"ן כאומר מה תצעק אלי ופי' בס"ד אלי דייקא ופי' בזוהר בפ' עצמ' הב' ההנהגה ע"י השכינה וזו אינה קשה כלל שהרי הם מדרגות אלו ע"י השכינה שהיא שם אדנ"י שאין לך השפעה כלל אלא דרך בה. הג' המשכן נער מטטרו"ן קשה שהרי נדחה מטטרו"ן כאומר ילך נא אדנ"י בקרבנ"ו כדפי' וא"כ היאך משכנה היה ע"י המלאך הזה הנדחה אמנם אינו קשה כי בנין המשכן רמזתיו כולו למטה והמלאכים בלבד היו כסא אל השם הט' ומתלבשים במשכן ומתגלה עליהם הנהגת שם אדנ"י. אמנם שוכנת בחי' מטטרו"ן ולא שאור מטטרון יעבה להם אור השכינה כלל אלא אור שם אדנ"י במדרגות הנז':

פרק כא הזמן הח' הנהגת ישראל אחר פטירת מרע"ה וכניסת ישראל לארץ הגה זכו ישראל בכניסתם לארץ מצד א' וחב להם מצד א'. הנה זכו ששבתו הקלי' ונכנסו לארץ באויר הקדוש והטהור שאין שום קלי' בכיבוש שכבשו ומעלה זו מעולם לא היה אפי' אל האבות שישבו בה. אמנם חבו שהנהגתם בקדושה היה ע"י מטטרו"ן שדחה מרבע"ה כאומר אני שר צבא ה' עתה באתי כדפי' רז"ל והשכינה לא נתקנה שלא נפתח אור היסוד כלל אלא סתום ונעלם כדפי' בשיר השירים במלת שיר סי' ולכך לא היה להם כמה ענינים שאפי' בימי דוד היה רעב. והנה התנהגו בהנהגה זו זמן רב אפי' שהומלך עליהם מלך ואפי' מלכות בית דוד היתה שכינה מתלבשת ומתתקנת מעט מעט ולא נתקנה כלל ליפתח המקור הזה אלא בימי שלמה כאשר נבאר אמנם דוד ושאר הימים הקודמים בהנהגתם בשכינה בהיותה מתלבשת במטטרו"ן ומאירה מאור עצמותה לא מאור הספי' העליונות שמה שהוא נגד השפעת הספי' העליונות היסוד נסתם ונעלם מיום שנברא העולם ועד עתה ועם היות שניתנה תורה ונפתחו המקורות העליונים זהו בערך נתינת התורה אמנם לערך הנהגה לעולם נסתם ונעלם מפני שלא זכו אל המדרגה הזאת כלל אלא בימי שלמה כאשר נבאר והנה **(בסח"ל נהר י"ד הגיר' בבחינת נשמתם (יותר נר' כשרותם) היו מצליחים ובבחי' רעתם כו')** בבחינת כשרותם היו מצליחים בבחי' הרעה היו נופלים. אמנם הזמן להם קשה מצד קושי סתימת המקורות ולכך היה להם ב' בחי' הקושי' הא' הלבשת השכינה בנער מטטרו"ן. הב' המקורות העליונים שאינם נפתחים כענין בית ב' אלא שמעולם לא נפתחו שהוא קשה מאד אמנם מה שהיו נוצחים היינו היותם משביתים הקלי' וג"כ חסידותם וטובתם היה גורם אותה ההנהגה מוצלחת מצד כושר מעשיהם של הדורות ואין ענין זה נוגע בדבר זה כי כל ההנהגות הנז' ומה שנזכיר כולם יעלו וירדו לפי טובתם ורעתם כשרותם וזכותם או רשעתם וחטאתם שהשכר והעונש ענין לעצמו ובזה נכלל זמן ט' וי' דהיינו הצלחת' בשופטי' או נפילתם תלוי בצדקתם ורשעתם אם הוכשרו הדורות השופט מצליח. אמנם בהנהג' הנז' אם ח"ו היו הדורות חוטאים ומה גם בע"ז נמסרים לחיצונים והקלי' גוברות וישראל זורעים ואינם אוכלים והחיצונים נוטלים השפע והכל תלוי בהנהג' הנז' בשליטת החיצונים או הכנעת' לפי טובתם ורעתם וכן בימי המלכים שאול ודוד. אמנם קודם היו שופטים ואח"כ נביא שמואל ואח"כ מלכים והכל בסוד ההנהג' הנז'. שופט הוא בסוד הת"ת משפט התורה ונביא בסוד הנצח. ומעולה השופט מהנביא ועם היות שגדול שמואל מהשופטים סוף סוף שופט במדרגת משפט נביא במדרגת נצח והוד מלך למטה במדרגת מלכות ולכך המלך תחת רשות השופט והנביא שאינו מלך אלא ע"י סנהדרין דהיינו שופט וע"י נביא וכ"ז בסוד ההנהגה פרק כב בזמן עשירי בזמן הבית י"א חרבנו וגלות בבל י"ב בזמן בית ב' י"ד גלותינו זה ועניינים אלו נת' כולם מתוך הדרושים הנז' ועכ"ז אפרש בזה קצת הנה חז"ל פי' בימי שלמה עמדה לבנה במלואה רצו כדפי' שלא היתה ההנהגה בתי' השכי' באור עליון עד בנין הבית שנתקנה השכינה בכל תיקו' ותרב חכמת שלמה והיינו שהאירה מן החכמה העליונה ע"י אור הבינה והיינו מחכמת כל בני קדם ודאי חכמה הקדומה בערך החכמה התחתונה והיינו שהאירה חכמה בבינה בבחי' הבינה והאירה הבינה אורה בו"ק וו"ק האירו אור הבינה המאיר בחכ' במל' ומשם נשלמה חכמה תמימה במלואה האמנם בית א' היה אור הבינה כדפי' ועכ"ז חטא אדה"ר במקומו עומד שלא פסקה מיתה מן העולם ולא יצא העולם מעונש חטא אדה"ר אמנם היה קרוב אל התיקו' דהיינו מדרגה אחת היות' מאיר אור החכ' מהכתר וכשחטאו ישראל חטא ירבעם היה זמן תיקונו