אילימה צז

שם ומשפיעות מקורותיהן אל החו"ב במקומ' שמהם אצי' הנשמות והוא חטא בספי' החו"ב נסתם המקורות האלו דהיינו שלא הוכנו ב' מדות אלו לקבל מהשרשים אשר בכתר והוריד כל מציאות העולם אל תוך הקלי' מדרגה אחת דהיינו מה שהקלי' מתנגדת אל כנגד הכתר וזו שוב לא לא נתקנה אלא לעתיד שיצא העולם מזוהמתו לא בזמן שעמדו ישראל על הר סיני שאז פסקה זוהמת גופן והיו מזדמנים אל שאר התיקו' וחזרו וקלקלו הכל וסוד זה לא נתקן אפי' בבית א' שמעולם לא נפתחו מקורי הכתר אל החכמה ולא מקורי החכמה אל הבינה כעין בחי' החכמה אלא נפתחה החכמה אל הבינה כעין בחי' הבינה והיינו שהפריד אדה"ר עוקץ היו"ד מהיו"ד עצמה ועכ"ז שנתקן העולם נתקנו כל המציאיות מעט מעט ובחי' זו לא נתקנה אבל נתקנה כמה תיקוני' אחרים דהיינו שנסתמו כל המקורות כולם כעין חורבן בית שני ונתקן הכל ועכ"ז פגם זה עמד תדיר כעין שהיתה בחורבן בית א' שנסתמו כל המקורות וכשחזר לא נתקן אלא מציאות בחי' השפע למל' בית ב' כדפי' כך הי' חטא אדה"ר הגביר הקלי' אמנם הפגם לא עמד תדיר אלא במקורות הכתר אל החכמה ופגם במחשבה שהיא חכמה ובמעשה אלא שנתקן הכל בדורות הצדיקים המתקנים מעט מעט אמנם עיקר התיקו' לעתיד והנה נמשכו הדורות קצת מתקנים והרשעים מחריבים ועכ"ז לקורבת' למקורות האור נשאר להם אריכות הימים והשנים מצד א"א דהיינו המקורות שנסתמו והי' להם שקט ושלוה בערך טיפת החכמה מן הכתר כעין חורבן בית א' בסוד גלותם כדפי' והי' הענין כי י' דורות מאדם ועד נח וי' דורות מנח עד אברהם כל הדורות האלו העמיקו שחתו ולא תיקנו אלא אדרבא קלי' גוברת והמקורות נסתמים האצי' והבריאה והיצירה והי' העולם מתנהג בהנהגת אופן בהנהג' גלותינו זה ועם היות שהיו צדיקים היו הולכים ומתקנים ענין טהרת הנשמות כדפי' בפ' תרומה סי'. עכ"ז לא הי' סיפק במעשיהם אלא סעד וסמך לשכינה דהיינו פקידה מועטת הפוקד קב"ה לשכינה ומרחם עליה ויעלה ויוסיף השפע קצת במדרגת אופן כך ממש הי' ענין הצדיקים והרשעים מוסיפים ברשעתם וצדיקי הדורות לא הי' ספק בידם לתקן את אשר עותו אלא הדורות היו מכעיסין והולכין ועולם חרב בלי תורה והמקורות לא היו נפתחין כדפי':

פרק יז מענין זמן האבות והיא הנהגה ג' אחר דור הפלגה שוב לא פגמו **(נר' ט"ס או צ"ל אלה)** אלא הרשעים למעלה שאין הקב"ה צופה מעתה אלא באברהם חלקו ונחלתו וכל הבאים אחריו וזרעו והדורות כשתמלא סאתם **(בס' ח"ל מ"א נ"י נא' יגזור עליהם האיב"ד)** יאחד עליהם האבות כעין סדום וכיוצא ואינם פוגמים בספי' מעשה הדורות אלא כל החוטא פוגם בשר שלו כדכתיב ואחשוך גם אנכי אותך מחטוא לי כדפי' בזוהר פ' האמנם האבות התחילו לתקן חטא אדה"ר כדפי' בתיקו' שנתגלגל בג' אבות לתיקון ג' עונות ע"ז ש"ד ג"ע. ושלשתן נתקנו באבות ועוד הי' שם זוהמת בלבול מטתו לכך נצטרפו האבות עד שעמד יעקב בבניו מטתו שלימה ושכינה מתגלית בהם קצת ומתדמה אליהם וזהו תיקו' מעט מעט ועכ"ז הספירות נסתמו ולא נפתחו מקוריהם אלא דוקא מקור המלאך מטטרו"ן והיינו כדפי' בשיר השירים סי' במלת שיר ששיתין נסתמו ואצי' לא נפתח ולכך הי' רעב בימי אברהם בימי יצחק בימי יעקב מפני סתימת השיתין דהיינו הספי' באצי' והתיקו' הפרטיים היו מתתקנים והולכים האבות הכנה לבנים וחנוך לנשמות ולכך עניינם טובה בטלטול לא גלות שלימה ולא גאולה אלא בינונית להצטרף סוד הגשמות הפגומות שנפגמו בכל הדורות שנפלו עד סוף ימי נח כדפי'. והנה חנוך תיקן סוד שר העולם נשמת אדם בסוד מרכבתו כאשר יתבאר במקומו בעז"ה. נח תיקן סוד ב"א שלא יאבדו כרגע וזכה להיות ראש לכל בני עולם. אברהם יצחק ויעקב תיקנו שטיהרו הכסף הנקי וצירפוהו עד שעמדו יעקב ובניו מטה שלימה ושוב אין זוהמא יוצאת מטיפה זו לעולם ולכך היתה ההנהג' מתתקנת לאברהם קצת ויותר ליצחק ויותר ליעקב בסוד תיקו' הספי' כדפי' וההנהגה לעולם מצד אופן או מטטרו"ן על הרוב ולעולם שכינה עם האבות מפני התועלת הנמשך לעליונים ע"י הצדיקים ולכך רוה"ק עמהם ושכינה דבקה עמהם ומנהגת אותם כענין שפי' בפ' י"ד והתחילו האבות לתקן המדות העליונות דהיינו היותם מרכבה לספי' וענין הסוד הזה ית' במקומו בארוכה בעז"ה ומחמת תקו' המדות הי' העולם מתתקן ומתקיים מפני שהי' רפוף בלתי מתקיים עד שעמד אברהם וקיימו בסוד עמוד החסד המחזיק העולם ואח"כ בא יצחק והחזיקו בעמוד ב' וכשבא יעקב העמידו על תיקו' ולא יחרב עוד מפני רעת הרשעים וזה גרם הנהג' והשגחה בינונית פרטית עליהם מוצלחת בקצת וצריכים תיקו' ותפלה בעיקרי ענייניהם מפני הפגם הנז' והם מייחדים ומסעדים כפי יכולתם:

פרק יח הזמן הד' ירידת יעקב ובניו למצרים והצלחתם שם במלוכה אין ספק שירידת יעקב למצרים ירידה של גלות היתה והתחיל השעבוד אמנם הצדיקים הקדושים שהם בעלי הבית העליונה היא השכינה הם בנים שאין גלות שולט בהם ואין ספק שירדו שם לסוד הגלות כאשר נבאר בפ' י"ט אמנם צדקת יעקב ובניו מכניעים את הקלי' ומאירים השכינה בח"ל עד שאין כח