אילימה צג

למעלה כאומר ותרב חכמת שלמה כדפי' עמדה לבנה במלואה וענין זה הוא סוד נפלא לא השיגוהו ישראל בבית ב' לכך חסר מהם ה' דברים מסוד ה' עילאה ואם תרצה נאמר שטוב ימי חול בית א' מימי שבת בבית ב' אלא שהשינוי הוא בסוד המדרגות מפני שיש בהנהגות אלו מדרגות רבות עולות ויורדות מפני רבוי המדרגות שכל מדרגה ומדרגה מעשר. ויותר מזה אני אומר שכמעט גלות בית א' טוב מגאולת ובנין בית ב' ואם אין אתה מאמין בא וראה שהרי בגלות בית א' היתה נבואה אפי' בגולה והם יחזקאל חגי זכרי' ומלאכי רוה"ק דניאל ומגילת אסתר ועזרא שנוספו ברוה"ק ואחר הבית במיתת אלו פסק הכל וזו קושי' עצומה אמנם תירצנוה במה שפירשנוה:

פרק ט עתה נשוב לבאר בענין הנהגת אופן שהיא הנהג' הגלות שפי' בפ"ד דהיינו ב' גליות ב' הנהגות. ההנהגה א' היא גלות בבל הנה הגלות הזה נמשך ע' שנה והיינו אור השגחת בית א' ה' עילאה נסתם מכל וכל שלא נשאר אפי' הארת ה' תתאה נסתמו מקוריה לא שנשאר' פתוחה בגלות שא"כ לא הי' גלות אלא שנסתמו מכל וכל המקורות עמהם ואח"כ כששבו לא נפתח להם אלא מקורות ה' תתאה לבד בכל ד' אותיות כיצד חכמה האירה בבינה כשיעור הארת המל' והבינה בו"ק אמנם קודם חזרת' נסתם הכל ונאמר הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון אמנם גזר דינם נחתם בדרך זה שמקורות חכמה אל הבינה נסתמים ונחתמים עד זמן סתום וחתום שהוא עד עת קץ גאולתינו בע"ה ומקורות המל' נסתמים ונחתמים עד עת קץ גלוי וידוע לכל דהיינו לפי מלאת לבבל ע' שנה וכיון שהאור עתיד ליפתח אין גלות החלט אלא לשמור את ישראל בגלותם ויודעת השנים המועטות תחזור לביתה כמתחלה ולכך גאולת' פתוח כמו קצם קרוב ונפתח כמעט ההוא באותו המעט נפתח קצם אמנם גלותינו נסתם האור מכל וכל גלות החלטי במקורות עליונים במקורות תחתונים כעליונים אליהם ולזה נסתם קצנו כי סוד הקץ הוא היסוד וכיון שהפגם אליהם אינו אלא למקורות אלו העליונים ונשאר רשות לפתוח המקורות התחתוני' אח"כ לסיבה זו הי' היסוד שקט ובוטח עד מלאת ע' שנה וקץ מתגלה אמנם קצנו תלוי גם בסוד פתיחת המקורות העליונים וכיון שסוד פתיחת המקורות העליונים למעלה בסוד הגובה הנעלם אינו מושג כלל ונסתם קצנו והיינו מליבא שהיא הבינה לפומא שהיא המל' לא גלי שהיא נעלמ' וקץ סתום למעלה למעלה וכיון שכן לא ירדה המל' אלא המדרגות האלו שבין הבינה למל' שהם ז' כ"א כלולה מי' מ' שהם ירידת הבינה והמל' יחד אל תוך הקלי' מה שמתייחס לסתימת מקורי החכמה אל הבינה וירידת הבינה אמנם כיון שהגיע אל מקום בחי' ירידת הבינה והמל' לסתימת מקורי המל' במדרגות המל' בגלותינו זה כאשר ית' מיד נשלם גלותם ויצאו מעמקי הקליפות והתחילו בבנין הבית:

פרק צריך להקדים לענין ההנהגה הב' להנהג' גלות והיא הנהגת אופן דהיינו ירידת המל' בגלותינו זה שלא ירדו המדרגות האלו בגלות בכל עם היות שנסתמו כל המקורות כדפי' שאם התחילו לרדת מדרגות המל' הי' מתחיל עליהם גלותינו זה והי' נמשך עד היום עד עת הידוע לפניו שהם סוף המדרגות הקצובות והקב"ה האריך להם אפו וגאלם מיד לראות אם ישובון מאון וכאשר שבנו על עונותינו חזרנו לרדת אותם המדרגות שנשארו לנו לרדת ולסתמו מקורי המל' והיא היא הנהג' הב' אשר היא גלותינו זה שירידת מדרגותיו הוא יריד' אל עמקי הקלי' התחתונות אל המל' וימיו נמשכו כנגד ירידת המל' מדרגותיה הקטנות שירידת הבינה היא ירידת מדרגות האצי' והמתנגדות בקלי' אליהם הם מדרגות חשוכות טמאות גם את זה לעומת זה עשה האלהים אמנם מדרגות ירידת המל' הם מדרגות גרועות בקדושה בנפרדים. ובטומאה המתנגדות לאלו הם טומאות פחותות ולזה רמז לנבוכדנצר רישא די דהבא להראות שהוא חשוב בקלי' כזהב במתכות ולזה אמרו נבוכדנצר מלך חשוב וראוי ליעשות לו נס וגו' ואנחנו בגלותינו זה עונותינו ועונות אבותינו סבלנו שהם סתמו המקורות העליונים ואנחנו התחתונים ולזה בגלות להר יחרב ויבש ופי' יחרב בבית א' ויבש בבית ב' שלא נחרב מכל וכל אלא בבית ב' בגלותינו זה והנה ההנהג' אל הקלי' הם בא' מג' בחי' הא' היא היותם שואבים תמצית שפע קדושה מצד שמאל כראוי להם והיינו צורך הנהגת' בזמן שאין גלות אמנם הקדושה פועלת בהם ע"י גבריאל השר השולט עליהם ואין בידם לא להוסיף ולא לגרוע ולא להתפשט אלא כפי ההנהגה המושפעת עליהם מלמעלה ע"י השר הנז' וסוד חייליו שסדר י' ניצוצות מתפשטים בהם ומתלבשות בהם להנהיג ע"י וע"ז נאמר ומלכותו בכל משלה שאפי' שאין גלות העולם מתנהג על ידם ונידון והא כיצד ע"י י' ניצוצות קדושות מתפשטות מי"ס קבה"ו ומתפשטות בגבורות אלו עד אופן ומשפיעות משם בהם והם שואבות גבורות ודינים ע"י השר גבריאל כדפי'. הב' היינו היות י' ניצוצות אלו שה"ס קבה"ו מתפשטות מי"ס קבה"ו למטה בתוכן ממש בסוד הגלות והיינו מפני שישראל מתפשטים שם אליהם וכיון שגלו ישראל בעונם שם גלתה שכינה עמהם והיינו בכל צרתם לו לא צר ועכ"ז שהם שם אין החיצונים שולטים אליהם אלא אדרבא החיצונים נכנעים תחת ידם כעין זמן יעקב ובניו במצרים וכעין מרדכי ואסתר בשושן הבירה