אילימה צב

יפתח וביום החדש יפתח כדפי' בפ' נח סי' וההארה זו כמעט אינה גשמית אלא רוחנית אמנם תעלה ותרד כפי שיעור המדרגות שבה שהם י' מדרגות בבריאה כעשר שבמטטרו"ן ובי' שבאופנים ובי' שבאצי' ע"ד שפי' בספ"ר בשער אבי"ע. אמנם הדרגה זו היא על ב' פנים הא' הוא בזמן שבה"מ קיים בימי שבת. הב' היא בזמן שכולו שבת והענין כי בזמן שבית המקדש [קיים] עם היות שהי' היחוד למעלה ישראל גורעין מעלתו מפני התלבשם בחומר העשיי' שהם באופן במדרגות הקדושה הנה לא יוכלו לסבול האור ההוא המתוק הדק הזה מפני שהם חומריי' יקבלוהו בדקות בסוד נשמתם תוספת נשמה לבד ויועיל להרבות טובתם. אמנם בעולם שכולו שבת ישראל מתפשטים מחומרם ומסתלקי' מאופן וממלאך מטטרו"ן ושובתים כלם באור המתוק הזה ואז היא מנוחה רוחנית וגשמית איש באחיהו ידובקו יתלכדו ולא יתפרדו ואז הוא סוד עולם ארוך אמנם עתה מקבלים האור ביום שבת מנוחה זו מעט בצד הגוף והחומר ומעט בצד הנפש ומעט יותר בצד הרוח ומעט יותר בצד הנשמה מפני התלבש' בחומר המסך המבדיל שעם היות שאינם בגלות סוף סוף מחטא אדה"ר גלות וקליפה כוללת הוא אל הנפש התלבשה בגוף בשר המות הזה העפר העכור ואם שהי' גוף זך טהור נתלבש בקלי' בעור הנחש ובקצת בגהינם ובקלי' עומד האדם בגוף הזה וזעום ה' הוא בו ובהכרחו הוא מסך מבדיל וגם מטעם זה ימעט האור יותר והמנוחה בגלותינו זה ולכך נלמד הדרגת הטובה כמה יוסיף אחר התפשט הגוף מעכירותו וגלותו מכל וכל והיינו מחול הצדיקים שהם מתפשטים מהזעם הזה שהוא אור הנחש ומתעדני' וזה כפי העת בייחוד המועט הנמצא ואם יתוקן העולם יתעלה יותר ויותר ולפיכך כולם מקוים לתחיית המתים אמנם מזמן שבת בראשית ובנין המקדש וגאולת ישראל והקימת שכינה עד תחיית המתים יש מדרגות בעליית הייחוד הזה מהנהג' ג' הקודמת עד סוף כל טוב המדרגות האלה יש כמה וכמה בחי' ודוק ותשכח שאין הפה יכולה לדבר ולא האוזן יכולה לשמוע:

פרק ז הנה ב' ההנהגות האלו שפי' הא' בימי שבת. הב' בימי שבת שהיו בזמן בה"מ ובניינו עדין יש בהם מדרגות שונות אמנם כל המדרגות מתלבשות בב' הנהגות אלו בשינויים רבים כפי שינוי הזמן או חול או שבת והיינו הנהגת העולם בהנהג' ג' או רביעית כדפי' והמדרגות הם ב' אלו אשר נבאר. ההנהגה הא' שיאיר האצי' ויתייחס כפי אור שעור המל' לבד ולא יאירו המדות למטה בב' המדות הנז' כשיעור החכמה והבינה וו"ק אלא יאירו כשעור אור המל' לבד ואף אם יתייחדו המדות העליונות כגון י' בה' ו' בה' בסוד הקשורים והייחודים הידועים בין ב' כמבואר בכמה מקומות הנה ההארה ההיא כשיעור אור המל' לבד ולא **(אולי צ"ל יפתחו)** יפחתו המקורות העליונים דהיינו החו"ב וו"ק להשפיע אלא כשיעור אור מדת המל' מה שהיא יכולה לסבול להנהג' התחתונים אמנם ענין זה יקרא בקצת סתימת אור מפני שיש עוד תוספת על זה כמה אלף ורבבות פעמים כאלו תאמר מעין א' נובע כשפופרת הנאד שנתייבש המעין כיון שאינו נובע כנהר מי שחו כגובה המים הראויים לבא אמנם אותם המים הם הראויים לבא לפי הצנור ונאמר מים אלו שיעור הצנור הם ובאמת המים נתייבש שאינו נובע אלא כשיעור המים המועטים אלו. והנה ממש כמשל הזה הי' הנהגת בית ב' בימי חול ושבת שהם ב' הנהגות אלו הנז' בפ' ה' וו' שהי' ההנהג' והאור נמשך מלמעלה כשיעור פי הצנור מל' לבד אמנם מקורות העליונים לא השפיעו כח טובתם והארתם והנהגתם העליונה ופגם בית א' לעולם עומד ושינוי החול ושבת הי' כאותה ההנהג' המועטת מאור המל' והחכמה משפעת בבינה והבינה בו"ק באותו האור ושעור ההנהגה ההיא לבד ולפי זה יצדק בהם ב' הפכים אם נרצה לומר שהמדות האלו נקשרות ומיוחדות מפני אור החכמה השופע בבינה ואור הבינה בו"ק וו"ק במל' כשיעור אור המל' ואם נרצה נאמר שהם נפרדות כי אחר שאין אור החכמה אל הבינה ומבינה אל ו"ק כשיעור אורם הראוי נפרדות הם בלי ספק והיינו שמפרש רשב"י בפ' שמות סי' ז' שבית ב' הי' מדת' השולט' בה המל' דהיינו שלא נקשרו ולא נתייחדו אלא כשיעור המועט הזה. והנה הסוד הזה נתגלה לישראל בזמן בית ב' ולא הכירו בו אלא הזקנים שראו בחכמתם והכירו אור עליון השופע מצד הבינה וראו אור זה ונתנו חילוק בין זה לזה כשיעור מה שבין הבינה למל' והיינו דכתיב ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בוכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם:

פרק ח ההנהגה הב' בב' ההנהגות הקודמות בפ' ה' וו' היא הנהגת בית א' והיינו שיאירו המדות העליונות החכמה בבינה והבינה בו"ק שיעור פתיחת מקורי העליונ' אל הבינה כשיעור יוכל לסבול הבינה ולזה נקשרו ב' אותיות אלו י"ה והבינה תשפיע בז' מדרגותיה דהיינו אם הבנים בן ו' בת ה' או ו' בני' ובת שהם ב' בחי' והאם שמחה משפיע' מבית אביהם שהיא חכמה שאז המקורות העליונים נעלמים נסתרים בחו"ב נפתחים וזו מעלה גדולה ועל פי ההשפעה וההארה הזו יאירו ב' ההנהגות הקודמות והיינו בית א' ה' עלאה בינה ומל' עולה