אילימה צא
Ilmanah Rabbati 91 · אילימה · free full Hebrew text
Open in the reader →אלא מה שיכיל השעור וזה יקרא גלות שכינה הגלות הקשה שאין גלות קשה ממנו והעדר הייחוד שאין אור זה אור ייחוד כלל ועיקר והיינו היובש כדפי' והארה הזאת היא מלמעלה למטה אמנם ענין זה יקרא שאין יחוד מפני שהארה מועטת כזאת לא תקרא הארה ואין ישראל שואבים האור וההשגחה העליונה אלא כשיעור הזה וישלטו אז בהם החיצונים מפני רעתם שנתרחקו מבוראם ונדה אותם אל תוך זעומם דהיינו החיצונים ולא יאיר אור מלמעלה אלא כשיעור הזה והשכינה היא מתלבשת באופנים להשפיעם ע"י השרש המתוק אשר לחיצונים ומה שיאיר וישפיע הוא שיעור הארה הזאת המועטת שאין לה הארה אחרת זולתה ואין בכל העולמות חיות יותר מזה כלל ועיקר אמנם ימשך שיעור הגלות הזה עד רדת מדרגות אלו שבאופנים זו אחר זו ולכך הארה זו תרד ותגרע מעט מעט מדרגה אחר מדרגה והיינו אומרם אין לך יום שאין בו קללה יותר מחבירו מפני מיעוט ההאר' הזו והיא תרד שאם בזמן החורבן הי' במדרגה א' שאורה הרבה בערך הזמן הזה שהיא למטה מדרגה אחרונה לכך כפי רדת' מדרגה אחר מדרגה כך תמעט האור וההנהגה ותגבר הקללה שהם החיצוני' שאור' עומד' ושולט' והדין הוה עלינו והולך ואנו מתרחקים מהקדושה בערך זה והיודע לשער ולמנות שעור המהלך הזה כמה קומתו וכמה אנו יורדים מדי יום ביום ידע שעור גלותינו עד כמה וידע זמן הגאולה באומר סוכת דוד הנופלת שלעולם נופלת ויורדת עד שתפול מכל וכל שישכב לעפר כאומר כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטנו עד שיפיל בעצם וידבק הבטן בעפר אז קומה עזרתה לנו אבל בזמן החורבן כרענו לנפול ונפלט מעט מעט והקב"ה קצב שיעור מהלך הנפילה הזאת הזמן שיחוייב בדינינו אשר נתחייבנו במעשינו עד שיקימנו והיינו בעתה אמנם אם נשוב בתשובה ימהר ויחיש יקימנו והיינו אחישנה והיינו ירידת הגלות ועניינו ע"ד שפי' לעיל וענין הגלות שפי' תשמענו במקומו בע"ה:
פרק ה ההנהגה הג' היא השגח' האור בשיעור מהלך מטטרו"ן והיינו השגחת השכינה בימי חול ובזמן האבות והיינו שאין ייחוד גמור אלא בשיעור מה שיסבול האור העליון המלאך הזה ואפי' בעת שלום המלאך הזה נק' שר העולם ויתקשרו המדות קשר וייחוד כאשר ית' במקומו בע"ה מש"ך באופן שפי' ויאירו ויתייחדו אמנם אור מעט מזער לא כביר ותמיד החכמה בבינה ובינה בו"ק וו"ק במל' ומל' בכסא וכסא במטטרו"ן עולם המלאכים שיעור זה לבד לא פחות ולא יותר והיינו ההנהגה בימי החול ואפילו בעת שלום היינו מה שפי' בזוהר פ' נח סו'. שער החצר הפנימי יהי' סגור ו' ימי המעשה והאור נמשך שיעור מה שיוכל לסבול המלאך הזה ויתקשרו המדות למעלה שיעור מה שיסבול המלאך הזה באורו וזה יק' שכינה מתלבשת במטטרו"ן והוא שיעור מה שהי' האור משגח' לישראל בסתם כל זמן וזה לא הי' תלוי אלא סתם ישראל עומדים על אדמת' ומקרבין קרבנותיהם וכיוצא יאיר אור דרך המלאכים דהיינו היצירה הוא מטטרו"ן ויש באורו תוספת ומגרעת בענין ההנהגות שפי' באופן אלא שהאופן הוא יובש ואין ייחוד ובאור המלאך הזה יש ייחוד והיינו ענין קשר ההיכלות בסוד בשכמל"ו שה"ס מים רבים לא יוכלו לכבות האהבה וסוד האהבה הזאת פי' בסבא פ' משפטים סי' וכפי שיעור אהבה זו תעלה ותרד כמה מעלות ויש פעמים שיושפע דין על ידו וה"ס מחיוה למטטרו"ן ס' פולסי דנורא ויש דין הוה והיינו הצרות שהיו לישראל בזמן בית שני ובית א' אפי' שהי' המקדש הי' אפשר להשליט עליהם החיצונים רצועה בישא לאלקאה ומיד בשובם מתעורר הייחוד וחרבם תבא בלבם וקשתותם תשברנה ואם החיצונים נאחזים בהיכלות מבחוץ והי' אם זרע ישראל ובאו בני עמון ועמלק ובני קדם והשחיתו את יבול הארץ שיש לחיצונים כניסה שם לעשוק השפע בעונם של ישראל אמנם לא ירחיבו בדינם עד שינתן להם להחריב בה"מ אלא יכניעו את ישראל ובה"מ על מכונו וחול הוא. וכאן הוא הבדל' כאומר המבדיל בין ישראל לגויים והעיקר שהחיצונים למטה יותר והאופנים ג"כ נקשרים למעלה וישראל הקדש נבדל לחוץ והקדושים נטהרים ונקשרים ומתייחדים בסוד אהבה אמנם חול ודאי כדפי' והנה בהנהגה זו אינם אותיות שבשם נקשרות בשם קשרם ולא נפרדות מפני שהכל תלוי בסוד קשר התחתונים אלו אם ישלטו החיצונים הם נפרדות בלתי מתייחדות ואם ישראל כשרים וחיצונים נבדלים יאירו ויוקשרו אותיות השם והנה בו מדרגות פעמים יוכל לקבל השפעה מרובה ופעמים השפעה מועטת מפני שיש בה י' מדרגות ולכך ישראל אפי' בזמן המקדש ישראל נשתנו פעמים שלום פעמים שובע פעמים מגפה פעמים רעב וכיוצא הכל בסוד אלו המדרגות שבו:
פרק ו ההנהגה הד' היא הנהגת ימי שבת והיינו שיאיר האור הנז' בעולי לא כשיעור מטטרו"ן לא הוא בטל לא שלא יאיר אלא אין האותיות והמדרגות העליונות מתייחדות כשיעור גבול השפעתו אלא העולם יוצא משליטתו והוא חשוב כחלק א' מהעולם וההארה ירד כשיעור אור הכסא הכבוד שהם י' מדרגות לכסא כאשר ית' במקומו בע"ה והיינו שהאצי' יתייחד ויתקשר בשיעור עליון וגבוה ישפיע למטה אור מתוק מנוחה וזה הי' לישראל בזמן בה"מ בימי שבתות ור"ח והוא עתה בהשער' בסוד הגלות והיינו כאומר שער החצר הפנימי וכו' וביום השבת