אילימה צ

כמה שיעור קומתם כמה **(אולי צ"ל ישאבו)** ישארו חלק החיים העליונים ואל הכסאות כולם כמה יהי' עניינם מדידתם והשגתם ושפעם וכחם וחיותם ואל הנאצלים כמו כן ולא יחוייב מזה אליו רבוי ושנוי ותוספת והפעלות כלל מפני הדרכים שפי' בתמרים הקודמים בענייני ההשגחות ושיעורם ומדתם:

פרק ג כבר פי' שגם אלו החיצונים נמצאים בכוונה ונתי' ומאמר כאומר והארץ היתה תהו ובהו ועיקר ביאור זה יהי' בתמר בפ"ע ב"ה אמנם הנה דרך העברה נאמר שחלק ההשפעה אליהם תתלבש לבוש בתוך לבוש ונשתלשל אליהם ובה יתקיימו והם נמצאים בכוונה ממותק דחיות הקדושה וחיותם בשפע עליון כמציאותם ירצה כפי הדרך שנמצאו ונתהוו ולא יחייב בממציא ראשון שינוי והפעלות וטומאה ח"ו. כך יהי' ענין מציאות מזונם ושפעם משולח אליהם ולא יחייב בו ח"ו שום טומאה וכך יהי' ממש כל ענייני ההשגחה כדכתיב ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא והיינו ג' עניינים שיש לכל נמצא. הא' מציאות הב' קיומו הג' פעולת הא"ס ע"י והכל דרך א' והנה לפי רוממותו רחוק ממנו פעולתו ע"י הנבראים ומציאותם וחיותם כמו שרחוק ממנו זה כך אלו החיצונים אחר שאין לכנות אליו ההפעלות והשנוי וכיוצא כך אין ראוי לכנות אליו הפעולות המגונות ובריאת הטמאים החיצונים והדרך אל התיקו' הכל ענין א' בדרך השתלשלות המדרגות והמצאתם בסוד פעולתו ע"י הכלים כמבואר בתמרי' החולפים אמנם אלו החיצונים נק' אל אחר אלהים אחרים וטמאים וחיצונים **(נר' שצ"ל ושודדים)** ומודדים וכל כיוצא לא להורות שהם מבלעדי רצונו או נמצאים שלא בכוונה או פועלים שלא מרשותו ח"ו אלא מפני שאינם בקשר אחדות עם הקדושה והיינו שאינם נכללים בא' מפני שמלת א' יכלול מהכתר עד סוף היכל לבנת הספיר ואלו לא יוכללו שם אבל יובדלו משם שאין כבוד למלך **(אולי צ"ל המצורע)** שהמצורני הזה יהי' מבני היכלו ואדרבא המלך עשה המקום הזה דהיינו **(אולי צ"ל מדור)** מדדו החיצונים וכל כתותיה' דהיינו הנכלל בתוהו ובוהו (וחשך) וחשך על פני תהום כאשר ית' בתמר אשר אטע להם בעצמ' כדי שזעום ממנו יתנדה ויפול שם כדי שזעומו לא יעמוד לפניו ולא יזכה באור חיי פניו והיינו המצאת דבר רחוק ממנו בתכלית כדי שיהי' מקום מקלט לרחוקים ממנו שאם יהיו נקשרים עמו הוא שונאם מפני רעתם ולא יוכל לסובלם ואם יתבטלו ברעתם מיד ימצא שאין תכלית לתשובה ואין קצב לחיות האדם לכך ברא לזעומו ירד ויעמוד במקום המרוחק מן המלך ואינו נקשר עמו והם מדרגות מדרגות היינו מדרגות הקלי' כאשר ית' ואותן המדרגות כדי שכפי שעור ההרחקה שנתרחק בעונו כך יתרחק מאלוה ויכנס באותם הרחוקים ממנו אמנם כבר הזהרנו שלא יעלה על דעת איש שמה שיתנהג וישפט כפי רצונו ע"י שרשם המתוק לחיצוני פנימה שם בקדש ובכלל הקדושים יחשב השורש ההוא ובו יצטייר כל המתנהג למטה בחיצונים והיינו סוד שער של תפלין וע"י השורש תתנהג הענף אמנם הענף מפני טומאתו אינו נקשר בכלל הקדש והיינו אילן שהוא עיקרו בארץ ונופו נוטה לח"ל ויש בזה עדיין דברים תצטרך אליהם ית' במקומ' בע"ה והכלל שזו היא הנהגה לפגרי האנשים הפושעים ובהתם חטאים ובהתם הפושעים אין צורך לטומאת' וכאשר אין רוצחים אין צורך לערי מקלט ויתבטל טומאתו ולא ימצא כלל מפני שאין בו צורך כי כבר נתקן העולם ממרירותו והיינו ביטול טומאת הקלי' העתידה והרי זו היא השגחה א' היותר רחוקה מן הקדושה שאפשר והיותר רחוקה מא"ס ומהקדושים הנמצאים ממנו ועכ"ז יש בהם הנהגה והשגחה על הצד שפי' וענין השגחה זו השגחתו ברשעים בענשם בב' בחי' או' ברדתם שם אחר המות או בחיים חייתם בענשם במיתה ותחלואיה ועוני ומכות ופצעים ומכשולות ונטייתם מהדרך הטובה ורשעתם ובחירתם ברע וטביעת הספינות וכל מקרים רעים איזה שיהי' במציאות אפי' שיהיו ע"י ענייני העולם באש ובמים כסדום וכמבול וכיוצא הכל התלבשות כחות אלו בגשמיי' ההם ויפעלו הפעולה הרעה והחולי והמיתה והאבדון והשממה ההוא. וענין זה בין אם יהי' עונש הרבים או עונש היחיד בין ע"י האומות כגון גליות וחורבנות וצער וצרות בין ע"י בעלי חיים וכל איזה ענין שיהי' הכל ע"י אלו בהשגחה עליונה וכבר פי' בפ' שמות מענין פרעה וצרת ישראל הכל בהשגחה גמורה ועיין סי':

פרק ד ההנהגה הב' היא האור היינו השגחת הא"ס שהיא המכונה בכל דברינו בשם אור במשל המשתלשל ויורד למטה בקדש עד האופנים והנה ענין זה נביעו דקיק אור מועט שעור היותר מועט שאפשר והנה כשנאחוז השיעור הזה לבד יושפע מלמעלה למטה לא אור החכמה בבינה ולא בינה בו"ק ולא ו"ק במל' ולא המל' בכסא ולא הכסא בחיות ולא החיות באופן רק בשיעור מה שישפיע ויאיר אופן בעולם הזה למטה שיעור קיומו וחיותו הזה. זה יקרא הגלות והחשך ויקרא נהר יחרב ויבש ויקרא חורבן בה"מ וכל רעה שבעולם מפני היובש הגדול שכל נביעת האור לא עלה אלא בשיעור הנהגה זאת דהיינו מה שיכיל הארת האופנים למטה וענין הארה הזאת תעדר ותוסיף תעלה ותוריד לשיעורים רבים כפי בחי' רבוי האופנים במדרגותיה זו אחר זו עד רדת למטה במטה שאין למטה ממנה דהיינו מדרגה אחרונה באופנים שאין משם ולמטה אלא החיצונים ובהיות ישראל בגלות שכינה תתלבש באופנים והיינו שאורה לא יזריח אלא כשעור הזה לבד ולא יותן לה אור