אילימה סז

בכל מדה ומדה וימדוד בה האורך שהוא החסד שבמדה ההיא בערך הנשמה המודדת ומאירה שם בתוך כל איזו מדה שתהי' והנה לפעמים יתן שיעור לאורך כאומר אורך היריעה וכו' וכן יאמר כך מדות אורך יהי' שיעור מדת החסד שיש חסד כוללת מדה אחת דהיינו החסד בעצמ' ויש שהיא כוללת ו' מדות ויש עשר ויש י' מי' עד כמה אלף, ולזה שיעור האורך סתם הוא החסד והמדות הנזכרות בכל איזו מדה שיהי' יהי' שיעור התפשטות החסד ההוא הנמדד אמנם דרך כלל נאמר שיש בשיעור קומת קו המדה כח למדוד אורך דהיינו החסד וימדוד אותה בבחי' שונות וכליות רבות:

פרק יג רוחב. הנה הרוחב הוא מצד הבינה וכן היא נק' רחובות הנהר וכן פי' לעיל ענין הרוחב אל השט"ח הוא בבינה והנה ענין הדין הוא בגבורה ואין בסוד קו המדה דין הגבורה אלא רוחב הוא מדתה והענין שהאורך הוא אריכות אמנם נעלם בלתי מתגלה אבל הרוחב נותן הרחבה והגלות אל האורך שהוא מרחיבו ומגלהו שאלו לא הי' הרוחב המתפשט תמיד עם האורך לא הי' לאורך שום פעולה מפני שטבע מציאות האורך מן הכתר והחסד והם רחמים פשוטים אמנם נעלמים בלתי מתגלים בהתפשטם בסוד הבחי' המתפשטות יתן גילוי לדברים הנעלמים והיינו חכמות בחוץ תרונה ברחובות תתן קולה ופי' בזוהר פ' תולדות סי' דהיינו בבינה שהיא רחובות ומשם הגבורה ברוחב ולכך ב' קצוות אלו קשורות יחד האורך והרוחב ויתקשר הרוחב עם האורך קשר אמיץ כהקשר הגבורה עם החסד ולכך קו המדה ימדוד ב' יחד אורך ורוחב ואין הרוחב נפרד מן האורך אלא מן האורך יחוייב הרוחב ומן הרוחב יחוייב האורך שבמדות אלו הם נקשרות והנה הרוחב יקצר וירחיב דהיינו הגבורה הממעטת או מרבה שכך היא מקצרת השפע שלא תרד או מרחבת ונותנת מקום להתפשט והיינו ששיעור האורך יהי' מה שיהי' ירבה עניינו או ימעט כפי מה שיהיה הרוחב דהיינו יתפשט החסד מה שיתפשט יהי' עניינו מה שיגזור דין הגבורה לכך הם ב' מדות משוערות יחד אורך ורוחב ולפעמים יתחזקו הדין והחסד יחד ויהי' שיעור האורך כשיעור הרוחב והיינו המזגת המדות ויתקרב הענין הזה אל הרבוע שיתבאר לקמן פט"ו והנה הרוחב אינו מתפשט לתחתונים שאין ממדתו בזה אמנם יתן הרחבה אל המציאות להתפשט בראוים העליונים ולכך כשימצא הרוחב לבדו ירצה כללות המדה והרחבתה לצורך העליונים לא שיתן התפשטות למטה ולזה יאמר קו המדה רוחב לבדו ולפעמים ב' יחד קו המדה אורך ורוחב:

פרק יד עומק ורום במקומות רבים מהזוהר יתייחס העומק אל ההעלם עד שיתייחס עיקרו בחכמה והיינו ממעמקים קראתיך ה' דהיינו מה שתעמק ומתעלם כענין עמוק עמוק מי ימצאנו אמנם בקו המדה אי אפשר לפרש כך מפני שהוא מדבר על ענין שיעור ומדות הגוף דהיינו אורך ורוחב עומק ורום כדפי' א"כ העומק אינו אלא בענין מטה והרום בענין מעלה ואחר שכך הוא יתבאר בענין מטה וכבר פי' בזה בספ"ר שמלת מעלה מטה הם נצח הוד וא"כ מדת הרום הוא מדת הנצח ומדת העומק הוא מדת ההוד אלא שיקשה שבגשמי העומק והרום אינם ב' עניינים שהרי הם ו"ק והם ג' עניינים לכל א' ב' קצוות האורך לו ב' קצוות והם המזרח והמערב והרוחב לו ב' קצוות הדרום והצפון. והעומק או הרום לו ב' קצוות דהיינו המעלה והמטה ואפשר לומר שאם נתחיל מן המעלה למטה דהיינו התפשטות הנצח אל ההוד יקרא רום מפני שתחלתו מן המעלה ואם יתחיל מן המטה יקרא עומק דהיינו שתחלתו מן ההוד ויבא אל הנצח ולכך מדת הוד היא דהיינו עומק והרום נצח וכן הרוחב מן הצפון גבורה לדרום חסד מפני שלעולם הרוחב נגד האורך ונאחז בו ולכך יכלול ב' מדת אלו מצד הגבורה והאורך מן המזרח למערב שכל החסד לקשר הת"ת עם המל' להתפשט לתחתונים כדפי' ואם נפרש שהנקודה האמצעית תתפשט לעומק ולרום יהי' התפשטות הנצח וההוד והכל ענין א' והנה כשימדוד קו המדה ב' מדות אלו וישערם בשיעור מדותי' יאמר בקו המדה עומקא ורומא:

פרק טו עיגולא וריבועא. מיני העיגול מרובים ומיני הרבוע רבים כיוצא והנה הכל תלוי במשל הגשמי וממנו אל הרוחני והנה ימצא עיגול יוצא מן המרובע ומרובע יוצא מן העיגול והנה העיגול היוצא מן המרובע המרובע חשוב מן העיגול וגדול ממנו והמרובע היוצא מן העיגול העיגול חשוב מן המרובע וגדול ממנו כזה $ציור בספר$ והנה העיגול היוצא מן המרובע הוא פחות שליש והיינו שהבינה היא מרובעת דהיינו בעלת ח'. ספי' דהיינו בינה חג"ת נהי"ם והת"ת עיגולא דנפיק מרבועא ואין בו אלא ו"ק דהיינו חג"ת נה"י והענין שהעיגול הזה הוא עגול הנז' תמיד בקו המדה דהיינו התפשטות ו"ק שהיא הנהגה מעוגלת שאין הענין ברבוע לא רבוע עליון אלא רבוע' דנפיק מגו עיגולא דהיינו שהמל' היא מרובעת בארבעה הנהגות או ג' אבות והמל' ד' להם או נה"י והמל' ד' להן משום דאיהי רביעא' לכל ג'. והנה בס' הבהיר פי' עיגולא רהיט רבועא לא רהיט והענין כי ת"ת בעל הרחמים מנהיג בו"ק הנהגה המושכת הרחמים תדיר בלי עיכוב והיינו העיגול