אילימה סו

התפשטות הדעת מן החכמה הנעלמה ויעשה ו' ואח"כ ימדוד מדה וקו כזה י' ולפעמים ב' יחד כפי מציאות שיתייחס ענין קו המדה לפעמים יעשה מדה לפעמים יעשה קו ולפעמים ימדוד מדה וקו אמנם כל המציאות מתחלתו קו המדה על שם השורש כדפי' וימדוד מדה וקו כפי עניינו למדוד מדידין ושיעורין:

פרק יא הנה החכמים פי' כי בציור יקדם אל הגוף נקודה ק"ו שט"ח גו"ף. רצונם בזה הנקודה המחשבית שאין בה לא אורך ולא רוחב ולא רום יקרא נקודה שעדיין אין א' מגדרי הגוף כלל וכאשר יחשב אורך ולא רוחב יקראהו קו וכאשר יחשב הרוחב עם האורך בלי רום יקרא שטח צוריי שיחשב אמנם הגוף שהוא מציאות ההוי"ה השלימה ימצא האורך והרוחב והרום או עומק שהרום והעומק ענין א' אלא שהכל תלוי כפי מה שישוער אם מלמעלה למטה יקראהו עומק ואם ממטה למעלה יקראהו רום והעניינים האלו גשמיי' לכל גוף גשמי אמנם הם דברים מתוקים מדבש למשל החכמה הזאת אחר שהותר לנו להמשיל דברים הגשמיים כאומרו אזן וחקר ותיקן משלים הרבה כדפי' רז"ל ועתה לפ"ז נמשול ונאמר ו"ק במקום גילויים יקראהו גוף וזה מפורסם בדברי רשב"י בזוהר ובמפרשים והטעם כי כמו שהגוף גמר ההויה כנז' כך גמר הספי' הם ו"ק שמהם יצא' הפעולה שלימה נגלית ועוד יכוון בדבריהם אל סוד הצלם שאדם נברא בו שהגוף הם ו"ק ולא יעד לנדרש והנה כמו שכל גוף יקדמו אליו ג' בחי' שהם שט"ח ק"ו נקוד"ה ראוי שבנמשל יהי' כך הענין ולזה יקדמו אל ו"ק ג' ספי' דהיינו תבונה ודעת וחכמה שבג' נתהוה כל הוה כאומרו ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה בדעתו וכו' כדפי' בפ' פקודי סי' והנה לזה ג' אלו הם ממש ג' בחי' הקודמות אל הגוף נקודה המחשבי' היא החכמה שבה עומק המחשבה תחלת צורת הספי' המחשביות צוריות לא יתייחס בהם שום פעולה כענין המשל בנקודה הצוריית אל הגוף כך הנמשל נקודת' בחכמה הנעלמ' לא יחשב בהם לא חסד ולא דין ולא שום הנהג' להעלמ' כדפי' בפ' הקודמים הקו הוא סוד הדעת המתפשט מן החכמה שכבר יצאו הדברים מהעלמן אבל לא נתגלה בהם הפעולה כלל אלא האורך כאשר נבאר עניינו בפרקים הבאים. אמנם הנה דרך קצרה היינו סוד אריכות אפים וחסד לעולם וזה פעולת הדעת ואין לספי' שום פעולה אחרת ולא גילוי עצמי השט"ח בבינה דהיינו שנתגלו בה ב' הנהגות הא' היא הנהגת החסד מן החכמה והנהגת הגבורה מן הבינה והיינו האורך והרוחב כאשר נבאר. אמנם שאר גדרי הגוף דהיינו עצם ו"ק לא נתגלו אמנם בהאצילם אל מקומם בת"ת נודע להם האורך והרוחב והגובה והעומק הכל נתגלה בגוף זה דהיינו ו' ספירות במקומם ולכך לא יתייחס ההנהגה השלימה לספי' אלא במקומם ששם באמת אורך ורוחב עומק ורום כי בשאר המקומות הפעולות הם מחשביות צוריות נעלמות זולתי בגוף שאז באמת נשתלמו הצורות תכלית השלימות ועכ"ז לפי מציאותם ובחי' ישפטו ד' מערכות הם ד' אותיות שבשם. דהיינו מערכה א' בחכמה בה ו"ק ובבינה בה ו"ק ובמקומ' ו"ק ובמל' ו"ק והטעם לזה שכל הפעולות דהיינו תכלית שלימות הגוף הם ו' ספי' אמנם ישתלשלו ממציאיות אל מציאות ויעתקו מבחי' אל בחי' וראשונה יצמחו הקצוות בחכמה והם תכלית העלם מפני שהם הנהגות מחשביות ויצאו מן החכמה אל הבינה דרך הדעת ביציאת החכמה אל הבינה שנודע הוא שכל בינה שבמציאות צומחת מן החכמה שתחלה יתחכם האדם ואח"כ יוציא מן החכמה בינה דהיינו מבין דבר מתוך דבר ואח"כ יצאו אל מציאות' במקום אצילותם אמנם לא יצאו לפועל אם לא ימצאו במל' שהיא המוציאה לפעולות לפועל ויש לד' מערכות אלו יחס וענין אלו עם אלו כי החכמה י' והבינה ה' וישתתפו החכמה והבינה בבחי' הקושרת זו עם זו והיינו סוד אחד העולה י"ג דהיינו קשר ששה בששה עם הבחי' המתמצעת וכן הת"ת ו' במל' ו' הם י"ג כללם כ"ו דהיינו מספר שם בן ד' בסוד המערכות האלו שנערך האצי' כדפי' בארוכה בספ"ר שער האצי' בע"ה והיינו ד' אותיות "י"ה"ו"ה והיינו סוד שיעור קומתם בזולת שכל אות ואות כלולה ע"י כדי שיהי' לסוד גופם ג' בחי' קודמות כדפי' וישוער הענין בעצמו בחכמה אל ערך מציאות' אשר בחכמה ובבינה אל ערכם אשר בבינה ובת"ת אל ערך מציאותם שבת"ת ובמלכות אל ערכם שבמלכות והיינו היות להם נקוד"ה וק"ו ושט"ח ואח"כ גוף כדפי':

פרק יב אורכא הנה ענין האריכות הגשמי **(בכ"י המלה מטושטשת ונר' שכצ"ל)** ברור. אמנם הנמשל יכונה אריכות אפים אל ענין החסד המאריך אפים לרשעים ויהי' ענין זה אצילות החסד. ואמנם לשיעור המדה ירצה מדידת החסד אורך דהיינו התפשטות הפעולה והחסד אפי' לתחתונים מפני אריכותו אמנם האורך מתייחס בסוד הקו והיינו מפני היות הדעת מן החכמה וכל מציאותו מצד הימין בחסד כנודע ולכך מדרך הכתר אריך אנפין להתפשט תמיד רחמיו לולא המדות האמצעיות החוצצות דהיינו אורך המתפשט ונמשך עד התחתונים וכאשר יאמר ימדוד אורך ירצה בחי' החסד הגמור המתארך לגמול חסד לתחתונים ובחי' זו יהי' בחי' אורך והנה קו המדה ימדוד ויאצי' המדות ויתן מדה ושיעור