אילימה נה

א' שאינו מקבל דימוי ושינוי וליאות וכל כיוצא שיאמר שנמנה מציאותו בכלל הנאצלים המחודשים המשתנים אדרבא הגדלנו הרוחק אשר בינו ובין נאצליו עד שהוצרכנו לתת קורבה קצת כדפי' בתמר ב' אמנם למטה ודאי שאין הכסא נאצל שימנה מכלל הנאצלים מפני שהוא בריא' ולא אציל' והענין שהספי' אינם בריא' והבדל והרחק מן המאצי' אלא אצילות דהיינו לשון קורבה שהם כלי הפעולות שא"ס נשמה בתוכם פועל בהן עד שא"ס ומציאות החיים המשולחים ממנו בתוך הספי' להנהיגם והספי' הכל א' והיינו ע"י הבחי' הנזכר' וכן פי' בתיקו'. והענין שאין א"ס מקבל בחי' וריבוי ומנין ח"ו אפי' אם נאמר שהוא נמצא בי"ס כמו שלא תקבל הנשמה בהיותה מתלבשת בגוף מנין האיברים אלא היא א' בתוך האיברים כך א"ס ב"ה לא יקבל הריבוי ממספר הספי' ח"ו שהספי' מצדו ובקורבתן אליו הם אחד מיוחד והתפשטותם ממנו באו במספר בהיות מיוחדות תכלית האחדות ולזה א"ס ורצון הרצונות פעולותיו הנובעות ממנו והם חיים לכל הספי' אינם פעולות ושיטיים בהיותם מאתו ולכך הם חיי הספי' קשורות בו שהוא וחיים אלו אחד ודאי שאין אות' החיים נבדלים ממנו ולא מתחלקים מעילה לעלול ולא מתרבים ולא מקבלים הפעלות שאלו החיים היו קודם היותם ואחר היותם ולא נתחדש להם שום חידוש מצד חידוש הספי' שהחידוש הוא בספי' והחיים דבקים בה מצואים תמיד במציאותו שהם הם עצמותו אמנם יתאחדו בספי' והספי' יזדככו זיכוך אחר זיכוך עד שיוכנו להתאחד בחיים הנזכר' בסוד הדרושים הנזכר לעיל דהיינו משלים עצמות וכלים כדפי' ולזה ימצא קשר ואחדות ג' עניינים דהיינו מלכא שהוא א"ס וחיוהי שהם החיים המתפשטים ממנו חד בהון בספי' כמבואר בתיקו' ב"ק ואולם אין ענין זה אל הכסא שלא תקבל הכסא אור הא"ס והחיים האלו אלא תקבל ההנהג' מה שיושפע ותאיר המל' שהוא אחרונה שבמדות ותתלבש ההנהג' בו לבוש עוד ואז יברא ויבדל וינהג בכסא א"כ אין הכסא מכלל הנאצלים כלל שכבר נשלם תמונת ההנהג' ונכלל בי"ס והכסא תמונה שניי' להנהג' והענין שי"ס אין בהם שניות לפעולות שכל התמונה אל ההנהג' נכללת בהם בלי תוספת שלא יוסף שום ספי' ולא שום ענף שלא יהיה צורך פעולה ויש בזו מה שאין בזו ותפעל ספי' זו מה שלא תפעל זו ואלו ת"ו יצוייר שום העדר בחי' משום ספי' מהספי' יעדר הפעולה ויהיה חסרון בתמונת ההנהג' מה שאין כך הכסא שכבר נשלמ' כל תמונת ההנהג' והכסא הוא השגות הפעולות פעמיי' דהיינו לבוש ב' אל ההנהג' והטעם יתבאר במקומו בע"ה ולזה אין ראוי שהכסא יהיה במנין הספי' והרי נשלם ונכלל מספר העלולים הנאצלי' בעשר ולא ט' שאין להפרד ולגרוע שום ספי' מי"ס שאין לומר שהמל' תהיה למטה מכלל הבריא' ח"ו שהיא אצי' כדפי' ואינה נכללת בשום פנים מהבריא' ועם היות שיהיה לה מקרה הגלות והמיעוט לא מפני זה תעדר מכלל הנאצלי' ח"ו אלא היא בתכלית אחדות' אמנם ירדה כעין ירידת האצי' הנפעל ממעשה התחתונים כדפי' בפרקים הקודמים אמנם לעולם אור א"ס חייו משולחי' בה כלי אמצעי אלא כמציאות התפשטות בז' הספי' אם יוסיף ואם יגרע הכל ענין א' לא מפני זה תפרד מאצי' ח"ו וגם לא ט' שאין הכתר סיבה א' אלא נאצל א' ועם היותו נפלא מפני קורבתו אל מאצי' סוף סוף נאצל נפעל בנאצלי' המחודשים והזהר והשמר שלא תתן קדימה אליו בשום פנים כאשר טעו רבים כי בסברא זו אתה מכלל המאמינים קדמות וכמעט שנתת שניות אלא האמונה השלימה שכל היותר מעצמות אחדות א"ס מחודש נפעל נאצל יהיה מעלתו מה שיהי' וכבר הפלגנו בזה בספ"ר והכרחנו העניינים בשער י' ולא ט' וכן בשער אם הא"ס הוא הכתר וכבר רמזתי הענין ברמז מועט בתוספת מה:

פרק יג פרק זה לבאר מציאות קדומת ההויות והנה חידוש העולם זמנו היום ה' אלפים ושכ"ז שנים ירצה שכך פעמים תלך החמה מנקודת מזל טלה ושנה אליו שהם תקופ' גלגל חמה הנחלק לד' חלקים הם י"ב מזלות כל תקופה ג' מזלות הוא חלק א' הנק' תקופה א' לד' תקופות לשנה והנה הזמן הזה תלוי בגלגל נמנה מעת שנתחדש הגלגל ואילך דהיינו משנברא אדה"ר ומצא עולם מחודש כמוהו הבין בחכמתו חידוש עולם קדש ירח והתחיל למנות שנים אמנם קודם לזמן זה לא נמצא למלאכים קדימה אלא בו' ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ ונמצאו אלו ההויות הנגלות ונמצאו ג"כ ההויות הנעלמות הקודמות אל העשי' בזמן ובמעלה והיינו שנתחדשו המלאכים עולם היצירה בחידוש ההויות הנגלות הגשמיות אמנם הכסא שהיא עולם הבריאה אם נתחדש בזמן חידוש העולם במלאכים או קדמו מה כקדימת העילה את עלולו לא נמצא מבואר. אמנם רז"ל אמרו שכסא הכבוד קדם לעולם וכן פי' בפרקי ר"א פ"ג ונמצא לפ"ז שאין העשיה הגשמית עלולה מהיצירה שא"כ הי' ראוי שיקדם היצירה אל העשיה ולא כן אלא קצת העשי' אל היצירה שבב' נבראו המלאכים ובראשון נבראו שמים וארץ וכן פי' עוד שם שמים מאי זה מקום נבראו מאור לבושו שנאמר עוטה אור וגו' רצו בשאלה מאיזה מקום נבראו שעם היות שנראית היצירה עילה לעולם העשיה לפי סדר המדרגות שהעשיה למטה מהיצירה לא נבראו שמים וארץ משם אלא מאור לבושו דהיינו הבריא' אור המלביש האצילו' דהיינו האצי' הקב"ה קדוש ת"ת ברוך יסוד הוא