אילימה נד

והשגתם ואז כמעט אין להם עילוי אלו על אלו מצד אותה הבחי' וזהו הדרך אשר לספי' בהבדל ועילוי אלו על אלו אל מקום אשר ירמוז שם הספר הענין. ועתה בזה ג"כ יובן ענין אומרו עליה וירידה בספי' והענין שהעליה היא כאשר תגבר הכתר אור זכות באיזו מדה עד שתזדכך אותה מדה ותשוה אל הכתר נאמר שעלה המדה ההיא אל הכתר לא עליית מקום גשמי אלא עלייה רוחני' שנזדככ' עד ששות' למדה העליונה ההיא ע"י הזכות הט' שהשפיע והופיע אותה הספי' בה וזה דרך מורגל במ' שיש עליות על עליות הנה מקומה השפל היא מדה עשירי' ולפעמים תזדכך זכוך רב ע"י הנצח והוד שתתעלה על היסוד ותזדכך לפעמים יותר ויותר ותתעלה על נו"ה ושם טבע מקומה והנה בעליית' שם תשוה רגליה שהם נצח והוד ברגל בעלה שהם נצח והוד שבת"ת שהם ממש המדות בעצמן ועמדה על רגליה ותוסיף עוד הת"ת חוזק וזיכוך מחסד וגבורה ותסמוך ידיה בידיו ויתקשרו חו"ג שבה עם חו"ג שבו ותוסיף עוד זיכוך ותגביה צוארה על צוארו וישתוו ג"ר שבה ככח"ב ואז הם פנים אל פנים וענין זה ארחיב ביאורו בתמר בפ"ע בעז"ה. ויש עוד דרך עלייה אחרת והיא שתתעלה כל עצמה ממש עליו ותהי' אשת חיל עטרת בעלה וזה יהי' לפי מה שזכוכה מן הא"ס בכתר עד שתתעלה היא לעצמה שם על ידו וזה ג"כ על הדרכים הנז' בסוד זכוך ההשגה והנה השכל לא עלייה חומריי' כלל ועיקר. ואחר הגיעך לידי מדה זו איני צריך עוד להזהירך על ענין זה שאיני חושד שכלך תטעה עוד להגשים שום מן העניינים ועם כל זה אני אוסיף לך עוד דברים בזה במקומות הראויים בע"ה ואתן משלים לעניינים ודרך להפשיט קליפי המשל לאכול תוכיות החכמה בעז"ה:

פרק יא אחר כל הרשום בכתב אמת תכלול כלל זה בידך שיש קדימה לספי' זו על זו קיימ' וקדימה מקדימה לסיבה שבהבטל הסיבה ישוב הענין אל קדימתו הנכונה והנה הקדימה הקיימת היא זו כתר על חכמה וחכמה על בינה ובינה על חסד וחסד על גבורה וגבורה על ת"ת ות"ת על מלכות ומלכות על נצח ונצח על הוד והוד על יסוד ויסוד סוף האצי' ועתה נפרש הקדמות והאחוריי' המקרי' אשר לספי' והנה ראשונה למלכות שהיא מדה י' והיינו סוד המיעוט אשר יתבאר עניינו בע"ה והיא מקריי' מפני שהתיקון הוא לעתיד בע"ה כאומרו והי' אור הלבנה כאור החמה כאשר יתבאר ומקומה האמתית למעלה על נו"ה כאשר ית' וזו ירידה למלכות ואחור שירדה למטה. הב' ליסוד יש לו עלייה בסוד הזיווג יתעלה על נצח והוד ושם עיקר מקומו לזיווג הת"ת והמל' והינו סוד אומרו גוף וברית חשבינן חד והיינו עילוי שיתעלה ויזדכך לזיווג למעלה אבל מקומו היא ספי' ט' כדפי' וענין זה יתארך ביאורו במקומו בע"ה. הג' לנו"ה שיש חילוק אם נצח על הוד או הוד על נצח מפני שינוי ענין ירך יעקב או שמא לעולם הנצח על הוד והשינוי הוא בבחי' ענין המדה אם נקשרים בחסד או בגבורה כאשר ית' במקומו הד' אל הת"ת אם יהיה על חו"ג או למטה מהם כמו שרמזנו לעיל שיש בחי' שהוא למעלה מחו"ג ויש בחי' למטה מב' ויש בחי' שהוא באמצען משלים את ב' כאויר שהוא בין האש והמים ואין כאן מקומו וטעם כולל לענין זה הוא להיותם הנאצלי' מקבלים השנויים וההפעלות כדרך שפי' בתמר ב' א"כ אין מציאותם אלא כלים לפעולות וישנו עניינם כפי מה שישנו התחתונים את מעשיהם אחר שהם כלי שכרם או עונשם א"כ כל מה שיצטרך להעניש ולהשכיר אם יאונה לספי' לא יפלא כלל ובזה אין קושי באומרינו גלות שכינה או טרדתה אם התחתונים אינם מתנהגים כראוי או עלייתה למעלה והיותה בחיק בעלה הרמתה אם התחתונים יתנהגו כדין וכשורה וכן ענין היסוד וכל כיוצא בזה. אמנם המציאות היאך אפשר הענין בעצמו רמזנו בפרקים הקודמים בשלמא אלו היו הנאצלי' גשמיי' ודאי יקשה היאך ישנו את מקומם וטבעם ואפי' זה לא יקשה מצד שהרי הארץ על המים לטובת הנבראים ובזמן המבול שינה את מקומה והאש למעלה מן האויר ובזמן סדום שינה את **(נר' שחסר כאן איזו מלה והמכוון ידוע)** כ"ש הרוחניים השכלי' הנבדלים שאינם בעלי מקום אלא משתלשלים זה מזה וענין השתלשלותם זה מזה אינה כשלשלת האחוזה זה מזה אלא מושרשים אלו באלו כדפי' עניינם בפרקים הקודמים בענין שאין עילה ועלול לז' מדות בעצם עלולות זו מזו אלא הם שבעתם פעולות מושרשות ביחד בחכמה ובינה ובכתר וישתלשלו וירדו בגילוי מציאות' לפעול זה מזה א"כ כבר יקרה להם הקדימ' ואיחור לסיבת מה ולא יקשה מזה כלל ומה גם שהם שכלים שכל גבורתם זו על זו ענין ההשגה וכאשר יתעלם אור א"ס מאיזו ספי' שתהיה ע"י ספי' האמצעיות המלבישים האור תרד בלי ספק הספי' ההיא ירידה גדולה וכיוצא מפני שימעט אור השגתו וכאשר יוגבר אור ההשגחה על איזה ספי' לסיבת איזה מעשה תחתון מסוגל לאותה ספי' יגרום עלייה וסילוק לספי' ההיא מפני תוספת השגחת אור א"ס בה וימעטו המשלים בינה ובין מאצילה ותתעלה בפלא:

פרק יב הספי' עשר הם בעצמם ולא י"א שאין הכסא בכלל הספי' וכ"ש ממנו ולמטה ולא י"א שאין א"ס ב"ה בכלל הנאצלי' והנה איני חושד שום שכל שיסבול שיהיה א"ס המיוחד תכלית האחדות כמבואר בתמר