אילימה נג

אין דרך כלל לעמוד עליה רק דרך כלל נאמר שהוצרכו שיעור עשר ירידות מה שבין עילה לעלול ועשר ירידות לעלולים בעצמן ואין כח לעלות יותר מזה בשכל מדה:

פרק אין ספק שירידת העלולים מעילתם ראשונה דהיינו מא"ס ירידה גדולה מאד כדפי' בתמר ב' שא"ס לא יקבל הפעלות ואינו מחודש ולקדמותו אין תכלית וכיוצא משא"כ בעלולים וכמו שהארבע שם וירידת העלולים אלו מאלו אינו כעין ירידה זו אלא הוא ירידת השגה וכח וזה שירידת המל' ישיג הנמצאים התחתונים עשויים נוצרים נבראים במציאות והשגה משובחת מכולם שאין משיגים עצמן בהשגה נפלאה שבמל' משיגם וזהו מציאותם ושרשם אשר להם בה והיא משיגה אותם ובאמצעות אותו השורש אשר להם בתוכה יחיו ויתקיימו וישאבו ממנה והיא אינה משגת הספי' העליונות בהשגה זו אמנם משגת את עצמה יותר מן הכל ומשגת היסוד ולא בהשגת עצמה ומשגת ההוד ולא בהשגת היסוד וכן בנצח ולא כהשגת ההוד עד שמשגת עד השערה זו כל הספי' אבל הא"ס אינה משגת רק שהיא יודעת שחיותה ממנו אבל בעצמותו אינה משגת רק שהנשמה מנהגת בתוכה היא היא סוד א"ס חיי הספי' כאשר נבאר בעז"ה. ועל דרך השגת המל' נאמר ביסוד שהוא משיג המל' בהשגה משובחת עם כלל הנבראים נוצרים נעשים אשר בתוכה מהשגת המל' בעצמה ומשיג את עצמו ומשיג הספי' בהשגת הנז' ומשיג את ההוד ולא כהשגת עצמו ומשיג הנצח ולא כהשגת ההוד ומשיג הת"ת ולא כהשגת הנצח וכן עד הכתר לסדר זה מחייב מציאות' השתלשלות מעילה לעלול שהשכל נותן שהעלול לא ישיג את עילתו כהשגת עצמו ואחר שהרי משיגים את כל העילות השגה רבה או מעטת הרי משיגים כפי ההבדל אשר בין עילה לעלול אמנם ההבדל אשר לא"ס ומעלתו על עלול הראשון רב למאוד לא ישיגוהו אמנם יחייבו מציאותו וחיותם ממנו כדפי' והנה לפ"ז יוכללו הספי' מפני שהם שכליות ומה שנאמר שישכילו העילות אלו באלו היינו מה שיכללו מפני שיכלל שכל בשכל כפי מה שיוכלל הא' בחבירו וישכיל חבירו במציאות ההוא והנה ישיגנו בהשגת עצמו שהוא כלול בו וישתנו מצד מה שישכיל בו במה שמתעלה עליו ואזי יאיר זה בזה וזהו ענין השכל שישכיל זה את זה ויכלל זה מזה בהשכלתו וזוהי ענין מה שנאמר שישפיע זב"ז ויאיר זב"ז מה שישיג ויתגבר ההשכלה ההיא ויגבר השכל ההוא וענין זה מפתח להסיר הגשמות מהם ואל יטעה השכל ואל יתפתה אחר פשוטי הספרי' שא"א מבלעדי המשלים ולהגשים העניינים להיישיר השכל אל המציאות ההוא אמנם המעיין האומן הבקי ישיב הדברים אל שכלו ויפשוט החומריות מן המשלים ויבין תוכיות הענין ולזה נאמר שהם כלולות אינם ענין חומרי גשמי שיאמר עליו ענין הכללות הגשמי אמנם הכוונה על השכלת השכל וההשגה הנפלאה אשר לספי' אלו באלו ויש להתבונן בזה ההבדל הנרמז בפרקים הקודמים שאינו הבדל גשמי או הרחק משוער בחומר אמנם הכוונה על הבדל ההשגה כהבדל שכל משכל או התקרבות שכל אל שכל דהיינו בהשגה כדפי' וההשגות האלו יתרבו ועניינם רב למאד כפי ההשכלות במציאות הספי' הנכללות והתעלות אלו על אלו כמציאות ההשגה הנז' לא עילוי גשמי וא"ס עליהם מקור שכלי נובע כח שכל על כולם והיינו חיי הספי' אמנם לא יושג לספי' השכל ההוא כלל לרוממותו מצדו יתאחד בספי' אמנם הם אינם מתאחדות בו מפני שהם מצד עצמן נבדלות ממנו ואותם החיים המשולחים ממנו אליהם הם חיותם שהם חיים. אמנם הם משכילים בו ברצוא ושוב שהרי כל ספי' וספי' מז' ספי' תרד לפעמים ותחיה מהתלבשות א"ס בכתר שבכתר וכתר שבכתר בחכמה שבכתר וחכמה שבכתר בחכמה וחכמה בדעת ודעת בבינה ויתפשטו החיים האלו לכל הספי' ומזה לא יחסר לכל ספי' וספי' אפי' המל' תשכיל במציאות אור הבינה שבתוכה ובתוך אותו אור הדעת אור החכמה ובתוך אור החכמה אור החכמה שבכתר ובתוך אור החכמה שבכתר אור כתר שבכתר ובתוך אור כתר שבכתר אור א"ס והיינו נשמתם וחייתם ומאויים להשיג ענין זה ולהוסיף בו ולהתקרב אליו ע"י ההשגה בו וכל עוד שתעלה הספי' ותתעלה המעלה תוסיף בחיים האלו ויתקרב אל מציאותם ולפעמים החיים יתפשטו מהבינה ואין הבינה אלא מעבר כעין שאר הספי' ויחיו וישיגו חייתם והנהגתם כהנהגת הדעת המתפשט ולפעמים יזדכך יותר ויהיה כהנהגת החכמה וכך יהי' עד שפעמים ישיגו שאור א"ס ממש בהם והם מתדבקות בו ואין הכתר שבכתר מלביש החיים וכ"ש שאר מדרגות ואז הספי' הם בתכלית המעלה והנה הייחוד וההשואה לספי' תלוי בזה ממש מפני שהשגת' תשוה כפי הזדככות החיי' האלו המשולחים אליהם כאשר ישתלחו מבינה ישתוו כולם להאיר מהשגה זו וכאשר ישתלחו מהדעת יזמינו עצמם אל הזיווג הנודע וכאשר יזדכך עוד וישתלחו מן החכמה אז הוא ענייני הייחוד והזיווג המיוחד לספי' וכאשר ישתלחו מן החכמה שבכתר אז ישתוו בהשגת' ויתעלו תכלית עילוי יותר משובח מן הזווג וכך יתעלו השגה על השגה במעלות הנז' עד שכאשר יאיר מאור א"ס בלי אמצעי כלל תתעלה מעלת' ותתפלא עד שהם מיוחסות בהשואה גמורה שאינה מצד א"ס אלא בהשואה א' וייחוד א' ולא יובדלו בעילה ועלול לרוממות הארתם