אילימה מה

מאוחדים יותר ויתעלו וישתרשו בכסא הכבוד הוא הבריאה ושם מאוחדים יותר מפני שאחדות האצי' יותר מן הבריאה והיצירה והעשיה ודאי והנאצלים מאוחדים יותר הסבות בב' מדות ומאוחדים יותר ויותר בכתר ויתייחדו בכתר שבכתר עד ששם כללותם ואחדותם באחדות גמורה והיינו סוד סילוק שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד והנה עוד הפעולות והמסובבים ברדתם אינם עצמותם ועצמות פועלם א' אלא המסובבים והנפעלים ירדו ויפסדו מפועלם ומסבת' המשתלשלות משתלשל' ומתסבב ויורד עד המציאות התחתון אמנם בעלותם עילה אחר עילה יבאו כפי עלייתם כך הם מתאחדים המסובבים בסבתם והעלולים בעילתם והפעולות בפעולתם עד שכאשר יעלו אל החו"ב הם מאוחדים אחדות אמנם בכתר יתאחדו יותר ויותר וכאשר יתעלו אל כתר שבכתר אין הבדל בין הנפעלים והפועל והמסובבים עם המסובב דבקים בו תכלית כל מה שאפשר ויאוחדו ממש בא"ס שאין שם מסובב וסיבה אל הכל סיבה. עוד הנפעלים למטה ימעטו ויהיו ויעדרו וימצא בהם ההויה וההעדר וזה יעלה במציאות מדרגה אחר מדרגה הנמצאים הגשמי' ההויה וההפסד הווה בהם יותר מדאי עד שאין בריה קיימת ועד"ז יעלה הענין אל הרקיעים שנאמר שמים כעשן למלחו והארץ כבגד תבלה ועד"ז ייחסו ביטול במלאכים בעצמן ונידונים בנהר דינור ועד"ז יוסיף אור הספי' או יגרע ועיקר זה יותר במל' שבו מיעוט הלבנה ומילואה וימצא מעט בת"ת וכמעט אינו נמצא כלל בחו"ב ובכ"ע אין תוספת ואין מגרעת במסו' מפני דבקות' כדפי' ועדיין אינם כקדימת המאציל והם שם מחודשים והמאצי' לא החסיר ולא העדיף קודם האצילות ואחר האצי' כלל כדפי' בתמר א' פ' כ"א ענין מקום והמכונה באלוה:

עין כל תמר ג' תמר ג באצילות דרך כלל וקדימתו זו על זו ובו י"ד פרקים פרק א המציאות המחוייב אל הספי' על צד החקירה הוא שיהיו משתלשלות זמ"ז ועלולות זמ"ז. והטעם שאחר שאינם גוף אלא שכל אם היו ב' יוצאות ממציאות א' במה יפרדו אלא הבדלם להיותם י' הוא בהיותם עלולות זו מזו ולפ"ז יהיו הספי' כתר נאצלת מא"ס וחכמה מהכתר ובינה מחכמה וחסד מבינה וגבורה מחסד ות"ת מגבורה ונצח מת"ת והוד מהנצח ויסוד מהוד ומל' מיסוד ורוב דברי הזוהר מסכימי' כך שמסדר מניינם כסדר הזה ואפי' הכתובי' בהיותם רמוזים ענין י"ס רמיזתם בכ"מ י' כסדר הזה וכן דברי המפרשים קדמונים ואחרונים כולם סדרו י"ס זו מזו כח"ב חג"ת נהי"ם. ומהטעם שהשכלים הפשוטים במה יבדלו למנותם י' אם לא בדרך עילה ועלול ולכך הם י' עלולות זמ"ז ואם אנו הולכים בדרך זו לא נמצא ענין אל ההנהגה כלל כי אחר שהם עלולות זמ"ז וכתר שואב כח מא"ס ומשפיע בחכמה וחכמה בבינה ובינה בחסד וחסד בגבורה ועד"ז לכל הספי' מה לי אם תאמר י"ס או מאה ספי' או ספי' אחת הכוונה שההנהג' תתפשט מא"ס אל הגלגלים ומעולם הגלגלים אל עולם השפל עתה כשתתן בין הגלגלים ובין הסיבה הא' אלף אמצעיים וההנהגה תתפשט מא"ס לעלול א' ומא' לב' ומהב' לשלישי תן כמה אמצעיים שתרצה לא יעלה ולא יוריד רק בחירה נמוכה להרבות או למעט כי אחר שאני אומר שהא"ס ישפיע כל הפעולות וישתלשלו למטה מעילה לעלול הרי א"ס משפיע בכתר וכתר בחכמה וכן עד כמה אם ארצה אומר אלף ואם ארצה אומר ג' או ד'. וא"כ נאמר שיהי' הענין על צד הקבלה שהם י' עלולות זו מזו לא שאנו נדע טעם למה יהיו י' ולא יהיו י"א או י"ב או כ' ולא צורך ולא הנהגה ח"ו בדרך זה יצא משפט כל המקובל מעוקל שהרי הספי' לכל א' וא' פעולה שאין לחבירתה. והנה לפי הפעולות בספי' צריכים אנו לומר שיש פעולה לחסד שאין אותה פעולה לגבורה ויש פעולה לגבורה שאין אותה פעולה לת"ת ויש פעולה לת"ת שאין אותה פעולה לחו"ג ועד"ז בכל הספי' וזה מוכרח מענין הכינוים ופעולות הספי' ומאמרי הזוהר עד ששב הענין הזה לכל משכיל מושכל ראשון וא"כ היאך יהיו עלולות זו מזו והרי א"ס פועל בחסד מה שאינו פועל בגבורה ופועל בגבורה מה שאינו פועל בת"ת וכיוצא יהיו הפעולות שונות וההנהגה לסדר זה לא יתן מקום לשנאמר שיהיו עלולות זו מזו ומשתלשלות שהרי א"ס פועל ע"י כל א' וא' פעולה ידועה ואחר שכל הפעולות מא"ס למה נקדים פעולה זו על פעולה זו הרי פעמים פועל בחסד וזו החסד היא המדה המתקרבת ופעמים פועל בת"ת והת"ת היא המדה המתקרבת וא"כ הדרא קושיא לדוכתי' במה יבדלו הספי' זו מזו שקדימת עלול ועילה לא יתן מקום להנהגה אם לא שלא נתן הנהגה ידועה לכל א' וא' אלא כל ההנהגות יחד לכל א' וא' כדפי' בדרך החוקרים ומכאן **(אולי צ"ל הריסה)** הכיס גמורה לאותם האומרים שהיה ענין האצילות להעלם א"ס או להגלות