אילימה שב

שהם חג"ת ואינם יכולי' לתקנה בסוד תיקוניה מפני שעדיין לא נאצל היסוד דהיינו יום הו' נמצאת המל' אצילות' קודם אצי' היסוד וכדי שיצא היסוד יום ו' מלמעלה תעבור דרך יום ד' והיינו רחל ילדה את יוסף ואחר יום ו' היא באה לקבל מהספי' העליונות תיקוניה ע"י זה שהוא בית קבול לכל התי' העליוני' כדכתיב ויתן אותם אל"הים ברקיע השמי' וע"י היסוד הם תי' נמצאת בבחי' זו הוא אבר המייחד כדפירשנו:

פרק יב המדה הזאת היא מד' כוללת כל המדות העליונות ולכך נק' ראש הגויה. ירצה אבר כולל כל האיברי' ומטעם זה כל האיברים הם נקשרי' ע"י שהם הספי' נקשרות כולם במל' ואין להם דרך להכנס בה אם לא ע"י היסוד שהוא נק' קשר הספי' והיאך יהי' בו המציאות הזה אם לא ע"י היות בו בחי' הממוצעת לכל הספי' כדי שתהי' כל ספי' וספי' באה ונותנת כחה בה כדי שתהי' הטיפה כוללת בה כל האיברי' כלם והוא נוטל כח כלם והוא ממציא מי שפעם אליהם ולא בלבד יהי' בו כלל האיברי' אלא כולל מציאותם בדקות ועיקרם נכלל (בו הסוד) [בהיסוד] והמציאות אשר להם בו יותר דק ויותר נבחר ממציאות' ממש. והטעם שהרי ע"י היסוד נאחדי' באחדות הגמור הגורם הארת א"ס בהם דהיינו סוד הזיווג עד שבאותם הבחי' ימצאו הספי' בהשואה גמורה עד שאין פירוד בין עילה לעלול ביניהם עד שהנמצאות כולם א' ומחשבת כל הספי' ודמיונם שם עד שהם בנקוד' ההיא אחרות גמורה ואז נמצא הארת א"ס באותה הבחי' לכולם אחדות גמורה ודבקותם בו ולזה יהי' משך הספי' בזיווג מפני ההשגה הנפלאה הזאת והיינו שנק' ראש הגויה והרי מלת ראש יורה שהוא ראש והתחלה ועיקר לכל הגויה והמציאות הוא כדפי'. ועתה לפ"ז ימצא לכל ספי' וספי' בחי' להאחד בא"ס כיסוד בעת אותה הבחי' שהוא סוד אבר המייחד. ויהי' הענין כי בעת הזיווג אותה הנקוד' ששם אשר הטיפה שם יבואו קצוות האיברי' שבזכר ושבנקב' ויבואו סוד תוכיות' רוח החיים אשר בהם ויבא סוד השפעת' ויבא כח א"ס ויקשר ויכלל הכל יחד ויהי' ב"ה המציאות ענין א' ואצי' א' מזדכך עד התדבקות' בא"ס בנקוד' הבחי' ההיא ולזה יהי' נקרא ראש מפני שבאותה הבחי' עיקר המציאות כולו הוא בנקודות ראש הגוי' הזאת:

פרק יג בזולת המציאות הנז' יש לו עוד מציאות כולל כל שיעור קומ' הנז' והטעם כי המל' יש לה ב' בחי'. הא' עיקר נישואיה. הב' ייבום והיינו סוד הייבום למעל' דכתיב כי ישבו אחי' יחדו דהיינו ת"ת ויסור הם אחי' ער שהם גוף וברית ואז הזיווג יהי' הת"ת גוף ועיקר והיסוד הוא אבר המייחד ואז המל' במעל' גדול' בתול' נשאת ליום הד' דהיינו המל' ודאי רביעי' לג' אבות והיסוד הוא אבר המייחד ויש בה כנגד כל י"ס שיעור קומת' עם הת"ת אחי' תאומי' ד"ו פרצופי' שוין והיסוד הוא אבר פרטי אל הת"ת ונכנס אל המל' במקו' פרטי כאשר ית' והיינו המציאות הנז' בפ' הקוד'. אמנם כתי' ומת א' מהם שיתעל' ויוצנע המיוחד שבהם ובן שהוא היסוד ענף הת"ת אין לו אינו עמו באות' הבחי' משמש כבן יוסף ליעקב להיותו בן פורת על אמו כדפי' ולז' לא תהי' אשת המת שהיא המל' המתייחד' עם הת"ת ע"י היסוד ועתה נתעלם ונסתלק מפני שאינו עת זיווג לא מפני זה תדח' אל החיצוני' ואל הקלי' ח"ו והיינו לא תהי' אשת המת החוצ' לאיש זר שהוא אל זר סמא"ל וכוחותיו ח"ו אלא יבמה יבא עליה דהיינו סוד אומ' וזאת לפני' בישראל המל' זא"ת הית' לפני' ודאי שהיא בחי' הפני' והזיווג הנאות כראוי על היסוד מתייחדת על ירו בת"ת בישראל ודאי וזאת בחי' הגאול' שהוא נגאל' ועול' מבחי' גלות ובחי' חול ויש עוד בחי' ייט' ועל התמור' לקיים היסוד שנק' כל המל' הנופלת שלא תפול והיא נק' דבר ומי יקים דבר הנופל כל היסוד והיינו לקיים כל דבר והא כיצד באות' הבחי' המל' היא נער' מתלבש' בעור מטטרו"ן דהיינו נעל והיא נעול' בסוד הגלות וכל הקדמות אלו יתבארו בארוכ' במקומן וקבל אות' עתה דרך העבר'. שלף איש ת"ת נעלו המל' שהיא נופלת בגלות והוא מסתלק ומתעלם ונתן לרעהו היינו היסוד שהוא הנקשר עמה ומתייחד והיינו סוד יבמה יבא עליה וייבמה וא"כ הזיווג בימות החול יהי' שהיסוד בשיעור קומתו שהוא כלול רמ"ח איברי' שעד כאן המייחד לבד בסוד רחם לבד לא יהי' משמש לאבר המייחד אלא כל עצמו איברי' רמ"ח והיסוד שבו אור פרטי יהי' אבר הייחוד והמל' נער' קטנ' המתלבשת ונעול' בעור מטטרו"ן והיינו סוד היות ביסוד כל הקומ' הנז' והנה לסיב' זו יקרא הת"ת אריך אנפין ולא ממש ארוך אלא עולם שכולו ארוך כאשר פי' בתי' והיסוד זעיר אנפי' אנפי' זעירין ויתייחסו במטטרו"ן והיינו שהסב' לזה מטטרו"ן והלבש' המל' בו בחול. אמנם עיקר שיעור קומ' ליסוד מזדווג במל' והסוד הזה ענין