אילימה שג

שהרי כמו שכאשר הוא אבר ראש הגויי' יהי' השקפת כל הספי' אליו אל הזיווג המשובח ההוא כן כאשר יהי' הזיווג בחול יהיו קצוות הספי' נוגעות בו ומכללות חלקי נצוצות איבריה' כדי שישתלם הזווג ההוא הקצר לצורך החול והבחי' הקטנ' ההיא ולעולם הייחוד והזיווג עיל' עד הקשר הספי' בבחי' רחם בא"ס. אמנם יהי' חלק מעט מכמ' (בחי') בחי' לספי' ושער בעצמך בין שיעור היות היסוד אבר המייחד או היות היסוד שיעור הקומ' כלה וספי' פרטי' בו הוא אבר המייחד ולא באתי הנה לפרש לך ענין הזיווג והייחוד בחול שהוא דבר ארוך ורחב מאד יתבא' בע"ה. אמנם הכוונ' דרך העבר' לדעת ב' בחי' אלו אל היסוד:

פרק יד יש עוד אל האבר הזה סוד ערלה וראוי להשכיל עניינה. והנה המציאות הזה הוא כי הערל' הוא לשון אוטם וסתימ' כענין אומרו ואני ערל שפתים אטום כאומ' ערל' אזנם. והנה למעל' ימצא אוטם בספי' והסיב' לזה הוא החיצוני' התחתוני' השואגי' לטרף ולבקש מאל אכלם. והיינו כלבי' צועקי'. הב' והם הקלי' שהם עולות ונאחזות במקום שנאחזות ובעליית' שם הם גורמי' אל הצנור העליון שהוא צנור הטפ' מלמעל' מהראש מג"ר שנק' ע"נג ובהפך נ"גע דהיינו סוד נגע צרעת כי תהי' באדם. ופי' מכתש סגירו ממש נגע סוגר מלמט' שלא ירד עונג ולזה פי' בסי' אין למט' מנג"ע ואין למעל' מענג ולזה סוף הקומ' נגע שהוא ערל' אוטם השער שלא ימצא עונ"ג עליון ולזה אלו החיצוני' בעת התגברות' ושליטת' לא שיתגלו אל היסוד ח"ו אלא כאשר יבואו אל מציאות אחוזת' בחוץ בעשיי' ויתבעו על עוונם של ישראל ויגרמו שסוד הצנור המר הבא מן המקוה יפתח אל האבר הזה השמאלי המותר העכור מיד הם מזדמני' ליטול את שלהם והיינו נג"ע ודאי שהנגע נתעורר למט' וגרם ערל' ואוטם בצנור היפה הימיני ואין ענ"ג טיפ' עליונ' נמשכת והיינו סוד ב' אלו שבאבר הזה והיינו סוד הערל' שבו שהוא אטום ואינו משפיע וראש צדיק שהוא משכן הברכות כאומ' וברכות לראש צדיק היא מכוס' ומעוטפ' בדיני' הקשים ואז החיצונים מתגברים והכרתת הערלה היא סוד העברת החיצוני' משם ופתיחת המקור הקדוש ולפיכך יצא יצחק טיפה כשרה כדפי' בשיר השירים:

פרק טו בסוד השער. הנה השער הוא סי' הגדלות וקראו' סי' ב' שערו'. והענין כי סוד השער הזה בא מצד חום הגבור' העליונ' והם כחות הדין טהורים. ולכך אסור להעבירם ובנקב' להם דרך אחרת שאינם בה אלא לרעה ואפשר שיעש' הזכר כרות שפכה והוא סוד הצנור הימיני נקרע ונעש' שם פרצה ובא אל השמאל ומיד מזדמן שם החיצון לעשוק נשמות קדושות סוד הטיפות הקדושות וענין זה קשה יותר מן הכל שע"ז נאמר ראיתי דמעת העשוקי' ואין להם מנחם שע"י פגם התחתוני' לילי' יש להם כח לעשוק הנשמות כאשר יתב' בארוכה בעין גדי. אמנם הנה דרך העברה היא סור כרות שפכה ואותם הכחות הם גורמי' זה אמנם הכחות שבזכר סביב אל האמ' נק' זקן התחתון הוא סוד ב' שערות. והענין כי הדרת זקן עליון הוא תלויה באמה והדרת זקן התחתון ג"כ תלויה בסריס והכל ענין א' הסוד. אמנם תבין בזה שבכל תי' דכורא לא נזכר אבר הזכר אם לא שנאמר שנרמז באומ' שוקיו עמודי שש וכן פי' באידרא עמודי היסוד וכן אומ' מיוסדי' על אדני פז היינו סוד הייחוד יסוד עם המל'. אמנם אני מוסיף בזה נפך משלי לתי' קב"הו שהנקב' לא תשבח הזכר בזה שאינו דרך הגון. אמנם ישבח דרך נסתר ויאמר מראהו בלבנון בחור כארזים הרי אלו הבחי' מנגדי' מראהו כלבנון הרי לובן הרחמי' הגמורי' כעין הכתר בחור כארזי' הרי סוד הגבור' בחור עושה מלחמה. אמנם נראה שסוד הבחי' הזאת שבח שסוד היסוד שם מתגלה הטיפה הנמשכת מן הלבנון העליון דהיינו כאומרו שראשי נמלא טל מסוד טלא דבדולחא שהיא כמעט בחי' א' בכתר והוא אימ' שראשי נמלא ט"ל כדפי' בת"ב קוצותיו דהיינו ו"ק מתמלאין משם להיות אותו טל רסיסי הזרע להשפיע לליל' שהיא המל' המתוקנת והיינו בחור בחום הזיווג כארזים נרא' בב' שערות יש לו טיפי הזרע ומי שאין לו אין לו טיפי הזרע והיינו ב' שערות א' מימין וא' משמאל שהם כח מראהו כלבנון ומן הימין לובן הטיפ' בחור כארזי' אודם החום להזריע וב' גוונין אלו הם באבר הזה וסתם הענין שאין ראוי לנקב' לפרסם זה. והנה הזקן העליון גורם לתחתון ומי שחין לו ב' שערות אלו הנז' הוא סריס כאשר אין לו הדרת זקן וסוד זקן עליו ג"כ הם מסוד לחייו דהיינו סוד חו"ג עיקר שרשי' אלו סוד התי' ההם לכך זה תלוי בזה ולכך כמו שאין ראוי להעביר הדרת זקן כך אין ראוי להעביר שער תחתון בזכר שהם קדושי' נותני' כח אל הזיווג כנז' ופי' עוד משתתף העטרה רצו בזה שהזקן העליון מתתקן מן הכתר כדפי' שם והעטר' הזאת היא מסוד עטר' דהיינו