אילימה רפ

והם בעצמן כל א' וא' כלול מד' שהרי העיני' י' ראש לכולם והם ד' גווני' לובן אודם ירוק שחור והם ממש הנז' ועד"ז יהי' לכל האיברי' ויש להם תיכון וחיצון בסוד הדעת והמח הפועל בכולם ומשקה לכולם ולזה ימצא כל פרטי הספי' למטה כלולות מד' בחי' לכך כל אבר וכל פרק ופרק שתסתכל יתמצאו כלול מד' בחי' עם היותם עגולי' בסוד ההקף הם מרובעות בסוד ד' הנהגות הנז' ולזה כל אצבע ואצבע וכן זרועות ופרטי פרקיהם כאשר נבאר כולם מרובעי' וכן כלולי' מתיכון וחיצון דהיינו הי"ו בו חלל ליכנס הדעת אליו ולפעול בו ויש לדעת בחי' פרטי' לכל שיעור הקומה הנמדדת בפרטי האיברי' ליכנס אליהם ולהפעילם מפני שהוא מהכתר שממנו שיעור הקומה והוא סוד קו י' המדה המתפשטת כדפי' בעין כל תמר. ועוד תמצא שלכולם יבחן ימין ושמאל ואחור ופני' מן הטעם הנז' ועתה בזה אל תתמה על כללות הספי' וחלקי חלקיהם וכיוצא שהכל ענין א'. פרק ז הנה בהתפשט' השרשי' הנז' מהבינה יעשה למטה מהשרשי' הנז' עוד שרש א' הכולל כל המציאות הנז' יהיה בסוד הריבוע ויהי' בסוד תיכון וחיצון והוא בחי' ו"ק הקרובי' להתפשט לצאת אל מציאות הגילוי דהיינו הגוף כאשר נבאר. אמנם בית א' הי' נקרא צואר להיות סוד השכינה על ישראל בסוד הבינ' המשכות העליון למט' ולכך הצואר הזה משכן כל סוד השרשי' העליוני' דהיינו הגולגלת על הגוף והיא בחי' אמצעית בין הגוף דהיינו התפשטות ו"ק ובין הראש דהיינו ג"ר ואין ספק שעדיין הוא בסוד תוכיות הבינ' ולכך הבינה תקרא צואר כדפי'. אמנם מציאותו בת"ת בעל ו"ק ולכך בו כל בחי' בסוד הו"או בת"ת דהיינו סוד טפח היוצא מן הלולב בסוד השדרה וכבר נודע שההדס גוף ודרועי' והערבות שוקין והאתרוג הוא לב והלולב שדרה ומתארך עליהם טפח להראות סוד השדרה ומפני שהנק' היא שיעור קומה ננסר' כאומרו זאת קומתך דמתה לתמר לכך שיעור צוארה טפח לבד. אמנם הזכר נאמר בו מראהו כלבנון בחור כארזי' לכך הצואר יש בו שיעור ו"ק והיינו סוד בחי' הת"ת כו"ק המתאצל מהבינ' ועדיין נכלל בבינ' ויהי' בו ד' בחי' שהם ימין ושמאל ודאי ופנים ואחור וחיצון ותיכון והנה האחור מול עורף ודאי שסוד קשר של תפלין שפי' מכוון בגלגלת למעל' שם ושם עיקר הדיני' ולכך תמצא ג' עריפות בתור'. הא' בעגלה ערופה. הב' במליקת העוף ממול ערפו. והג' ואם לא תפדה וערפתו וכולם להשבית הדיני' ולהכניעם וכל ג' במקום הדין עוף ודאי עגלה ודאי' חמוד ודאי ולכך הי' ראוי לעורף זה להתעלם להתבסמ' תמיד ולפתוח בתפל' להעלי' הדינים ולכך נאמר שאין למעל' בסוד הכתר עורף מפני שהעורף מקום הדיני' הקשים בנקבה כדפי' והפני' שם עיקר תי' האדם דהיינו הקנה והושט שהם סוד בחי' הדעת הפנימי וסודם בסוד ו' כדפי' בתי' ו' עזקאן דקנה ו' חוליין דצואר ופי' בר"מ ושט ו' ש"ט ומתפשט שסוד הו"או בו בענין שכל מציאותו בסוד הדעת והיינו תיכון כאשר נבאר. פרק ח הנה ב' בחי' שבצואר שהם קנה וושט סודם בו"ק כדפי' אמנם כבר פי' בת"ג עניינם בקצר' שהם סוד המעיים ד"ו פרצופים הנקבה קדש והזכר קדש קדשים והטרפש רקיע המבדיל בין מים למים ועליה נאמר והבדיל' הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים ויבדל אלהי"ם בין האור ובין החשך וכתיב ויקרא אלהי"ם לאור יום ולחשך קרא לילה כאשר נבאר לקמן בע"ה בתמר. והנה זה יספיק כאן לסוד קנה ושט הנה כאשר יתפשטו ב' בחי' ד"ו בסוד הדעת תחלתם בסוד וא"ו והיינו קנה ושט שהם בצואר פתח כניסה למעי' הנה הקנה יש לו טבעות טבעות שסודם פי' דרך כלל בעין כל תמר. וכאשר ישתלשלו הטבעות האלו מטבע' הגדול' שהיא דרך התפשטות הנמצאות דהיינו בי"ו סוד בראשית נקוד' בהכליה בי"ו בסוד טבע' מ' סתומה כדפי' בשיר השירים סי'. ופי' בתי' בבא מציע' תי' ה' ש' ומאותו הטבע' ישתלשלו ו' טבעו' ו"ק וא"ת שהם יותר כבר ידעת ששלשה כריכות הם חוליא א' מפני היות הטבע' כלול מג' בחי' חסד דין ורחמים עד שיעלו ח"י כריכות ו' טבעו' הם ו' ספי' והכל בסוד בחי' הת"ת כדפי' בתי' והקול יוצא מן הבינ' יוצא דרך בו ופועל בסוד הפה המוציא הקול במוצאות ועושה אותו דבור שכך הוא קנה ת"ת מוציא קול פה מוציא דבור ואין הקול נשמע אלא בצאתו אל הגילוי. אמנם בפנימיותו יוצא בחשאי והיינו סוד קול בחשאי שהוא בחי' הת"ת הנעלם בבינ' ובצאתו אל הבינ' ומן הבינה אל הגילוי ישמע הקול כדפי' בזוהר פ' תולדות יצחק ולכך הקו' יוצא מדרך הקנה בחי' הנז' וא"ת והרי האדם צורה תחתונ' הקנה למטה מהפה ובצורה העליונ' הקנה נראה נעלם למעל' מהפה לא קשי' מידי שהרי הוא בסוד הדעת והפה בסוד הגוף ולכך עם היות שהדעת נשמ' לו"ק נעלם ממציאות הגוף אף אם יהי' עליון שהרי זה בסוד גוף וזה בסוד נשמה ועוד התעוררות הקול מלמט' ממה שהדעת משמש בו' ספי' מחייב להוציא קול ועיקר הקול מתנהג לפי המחשב' החכמ' וא"כ יהי' מזה ומזה. ומוציא רוח בחשאי שהרוח חשאי יותר מן הקול