אילימה רעט

למערב מל' והפני' ת"ת בהם כל סוד התי' אמנם נאחזי' לימין ולשמאל חסד וגבורה דהיינו מה דאמרן בכל חי' ימין ושמאל ולזה כל עיקר חי' רישא אתתקנו בחג"ת כי האחור אין לו פעולה אלא דיני' קשי' תקיפין סתימין עד התפשט הנקבה ושם יתוקנו אותם הדיני' כאשר נבאר שהדיני' תחלתם קשי' ותועלתם מאוחר' שאינה נראית אלא בסוף אחר גמר הצירוף ירא' שהצירוף מועיל ומתקן אמנם בתחלת' מבהיל ומתהא ומשמים לכך צד הגלגלת באחוריי' סתומה אטומה באינון שערין מארי דיבבא ויללה אמנם הימין והשמאל הם נאחזי' בפני' מצד זה ובאחוריים מצד זה שכך הם ד' יסודות יסוד העפר הוא האטום הסתום שאין האור נראה בו בהתחלה. אמנם אחר שנאחז בו המי' וחום העליון דהיינו ראש דהיינו האחור האחוז בין הימין והשמאל מוליד כל התולדות ומוציא כל טוב שבעולם לכך כל התחלותיה אטומי' והנה העפר הקר מצד המי' ויבש מצד האש והיינו מצד המל' בין החו"ג והוא סוד האחור והיינו סוד וראית את אחורי ופי' הראה לו קשר של תפלין הנה התפלין הם סוד ד' מוחי' בד' בתי' דהיינו חכמה יה"וה בינה אה"יה ונמשך ונכרך בראש תי' דתפילין ועיטור' דא ע"י ב' רצועות שהם חו"ג וסופם קשר של תפילין דהיינו המ' בבינה שהיא מתרבעת בעצמות' אה"יה ד' אותיות וד' אותיות אמנם כולם פני' ובאי' כולם אל סוד הקשר יא"הה דרך הימין וי"הה דרך השמאל מסוד יאה"ה ויה"ה שהם התפלין ובזה קשר של תפלין ד' כולי' סוד ד' אלו ושם נסתכל משה המעלות העליונות והיינו סוד אחורי גלגלתא עורף דינא קשיא ויש שם חלל בית קיבול לכל תי' עילאין להראות' למטה לאות' שאינם יכולי' להכלל בסוד התפלין ממש והנה הפני' מתתקני' בב' שמות יה"וה אה"יה ד' פ' וד' בתים אמנם האחוריי' - מתתקני' בקשר של תפלין סוד ד"י באותו בית קבול והימין והשמאל מתתקני' בב' רצועות שהם דרך המעברת' ובזה מתעטר הראש הזה בחי' מרובעות והתחיל להראות משם ד' צדדי' בגלגלתא עם היות שהם באמוא נאחזי' ונאחדי' דהיינו יהו"ה אה"יה ד' בתים בד' פ' על מוחי דז"א בענין שהם מרובעות ומאוחדי' פני' ולא אחור והגלגלת נמצא בד' סטרין כדפי'. והנה אלו הד' הנז' הפני' מבחר התי' לכך השבח באצילות לעולם אל הת"ת וב' צדדי' האמצעים דהיינו חו"ג יש להם שבח ולא כ"כ ולעולם ימין עיקר הפועל ולכך נותן לו שבח על השמאל והאחור סתום אטום מן הכל אין לו אלא בית קבול זה לקשר של תפלין כדפי' ומכאן ואילך יתפשט המציאות והמציאות תמיד בד' סטרין בד' בחי' אלו הנז':

פרק ה בזולת התיקו' הנז' אל ההויות דהיינו ד' בחי' ימין ושמאל פנים ואחור יצמח המציאות עוד להיות בו תיכון וחיצון דהיינו ממציאות סוד הדעת שיש לו ב' בחי'. הא' שהוא נחשב מכלל או"א והוא סוד תוכיות להתפשטות ו"ק והטעם להיותו אמצעי בין הספי' המתגלות הם ז"ס לג"ר הנעלמות ועל ידי בחי' התוכיות הזה ימצא בחי' ג' ספי' לעולם בספי' התחתונות כיצד באמיתות ועיקר הוא ענף הכתר דהיינו סוד השתרשות ז' ספי' בכתר ובהתפשטו' אל החכמ' שם קונה גם מן החכמ' ובהתפשטו' מן החכמ' אל הבינ' יקנה מציאות הבינ' כדי שיהי' מצע וכסא להשרות ג"ר בתוך הספי' כנודע שג"ר הם נר"ן לספי' כדפי' בעין כל תמר ב'. וא"כ כל מה שיתפשט מכאן ואלך יהי' סוד הדעת מתפשט' בתוכו ויהי' המציאות כעין נשמה אל הגוף ולזה פי' בתיקו' בענין משה ויעקב שב' מרכב' אל הת"ת בסוד הגוף אמנם דא מנשמתא ודא מגופא רצו בזה מרע"ה ודא מגופא רצו בזה מרע"ה בסוד הדעת התפשטותו בו"ק ודא מגופא בו"ק עצמן ומאן דאתפשט מכאן ואילך מתפשט בבחי' זו ולכך כל האיברי' חלולים ובתוכם סוד הדעת והיינו ובדעת חדרים ימלאון והענין שהגוף כולו והזרועות הם חללי' מלאי' אדרין ואכסדראין שיכנס אליהם הדעת וימלא אותם וישקה אותם וינהיג אותם ומכאן ואילך כל מה שיתפשט ויתאצל יהי' בבחי' זו מצד בחי' עליונה שהיא בחי' הבינ' שעושה חללין ואדרין ואכסדראין לדעת בשרשי' העליוני' משם ימצאו חדרים בספי' ומלאים מהדעת המתפשט מפני שכל הפעולות יהיו נפעלות מז' הספי' בשינוי ובחי' שונות והדעת כעין שמה מקשר ג"ר ועושה מצע לרוחניות בתוך הספי' ובסוד זה הכתר משתתף אל כל פעולות הספי' מפני שהדעת ממהר להתעלות ולהקשר למעל' ולעורר השרשי' ולרדת למטה. פרק ו סנה הבחי' הנז' שהם ד' בחי' ותיכון וחיצון ימצא גם אל פרטי התיקוני' הנז' שהרי תי' הפני' הם ד' חושים השמע והראיה והריח והטעם בהנהג' עליונה יתחלקו לד' אותיות כדפי' בתי' הראיה לעינים פני' ודאי ולכך אינם רואי' אלא מה שלפני' והשמע משמש גם למה שאינו לפני המציאות לכך השמיעה לאות ה' שהיא מאוחרת והראי' לאות יו"ד שהיא מוקדמת וסתמן ימין ושמאל י"ה שכך הם מתחלקות ודאי הריח לאות ו' שהרי היא אמצעים בחוטמא והטעם לאות ה' שהיא המ' הטועמת כל מעשה התחתוני' הרי ד' חושים עם היות שפי' שהם פנים הם מתרבעין בעצמן עינים י' אזנים ה' חוטמא ו' פומא ה' והרי אלו מת בעי'