אילימה רעא

כניפ' ג"ר דרך נשמה ונפיח' מהתוכיות המתפשט וזהו סוד דבקות לאדם בסבה העליונ' ויתעלה בשמות עליון והנה אדה"ר זכה אל הנשמ' הזאת ונסתלקה ממנו אמנם לפי מה שיעשה האדם יתדבק ויתנוצץ בו ואם לא כולו יהי' מקצתו ואם לא עכשיו יהי' מזומנת לו לעתיד לכשיתוקן חטא אדה"ר ועכ"ז היא מתתקנת לאותם שמתקני' עצמם והיא נפיח' מלמעל' עד שאין בין הנופח והנפיח' הבדל וזה דבקות גדול לאדם בקונו שלא תתעבה הנשמ' כדרך העבו' שאר ההויות אפי' בהגדת שאר האיברי' והשתלשלות הספי' אלא רק מה שימצא מג"ר ולכך מוצאה מהפה ולא ממקור היסוד ולזה אומר ויפח באפיו שאין הנשמ' הזאת שורה אלא על הנשמ' אשר באדם דהיינו שהיא נשמ' לנשמ' ולזה היא באפיו ואינה בעצם נכנס' אל לבוש הגוף כנשמה ממש ששורה על רוח ונכנסה אל הגוף מפני שמציאות הוויתה ביסוד ע"י הזיווג קב"הו ויש בה שיעור כל הקומה מראש ועד סוף וזאת נכללת בי' אמנם הי' עליונות הכלולות בג"ר שהם עד הפה כדפי':

פרק סג ממנה הנשיקות הנה ענין הנשיקה אבאר לקמן בעין יעקב בע"ה. אמנם כאן דרך קצרה הנשיקה בפה הנה כאשר יתדבקו פה אל פה דכר ונוק' יהי' אז סוד הנשיק' כאומרו ישקני מנשיקות פיהו והנשיקה יהי' דבקות' דרוח' ברוח' והענין כי הספי' יש להם תוכיות ויש להם התפשטות והתוכיות הפנימי' היא המניע הספי' לפעול והיא הנהג' ג"ר שהם נשמה לספי' שהרי כל מציאות שיעור קומ' זכ"ון הוא מבחי' הבי' מז' ספי' ולמטה אמנם ג' ספי' עליונות נעלמות ונסתרות כדפי' והם סוד נשמה אשר לספי' ופי' בתי' שסוד י"ס אל"ף ה"א יו"ד ה"א הם י' אותיות שיעור קומ' י"ס ותוך להם נשמה יו"ד ה"א וא"ו ה"א בא"לף ה"א יו"ד ה"א כעין שיתלבשו יה"וה באד"ני כזה יאה"דונהי כך יתלבש יו"ד ה"א וא"ו ה"א בא"לף ה"א יו"ר ה"א ויהי' נשמה בתוכן להתנהג וזוהי סוד הנשימ' אשר לאדם זה שהיא הפועלת בתוכו בזולת מה שפי' בעין כל תמר. ונודע שסוד הו"יה אה"יה חו"ב האצילות תו"מ זכ"ון פה אל פה בסוד הנשימ' הנה יתדבקו בסוד נשמה דבקותא דרוחא ברוחא והיינו נשיקות פיהו להקש' סוד רוח חיים אשר בסוד הזכר עם הנקבה ורוח חיים אשר בנקבה בתוך הזכר ויתמזגו הרוחות הפנימיי' ויתקשרו בסוד אה"בה דהיינו סוד ד' רוחו' כדפי' בארוכה בסבא דמשפטים סי' והענין שאור המאיר בעששית ישתנה לפי שינוי העששית ואין השינוי לערך האור בעצמו כדפי' ענין המשל בזה בספ"ר וכן הוא סוד אור יו"ד ה"א וא"ו ה"א המתפשט תוך הספי' ישתנה אל ההנהגות הספי' כאור בסוד העששית וכנשמה בגוף וכמים אל הכלי' כדפי' בשער עצמות וכלי' בספ"ר ולכך עם היות שסוד הרוח מקורו א' מצד מה שיתלבש בספי' ישתנה ויצטר' אל הקשר והייחוד ולזה ע"י הנשיקה יהי' קשר הרוח אשר בתוך הת"ת נכנס בתוך המ' נכנס יחד ברוחו ויהי' בה ב' רוחות שלו ושל המ' יחד במ' וכן יתקשר רוח שבתוך הע' ברוח שבתוך הת"ת ויהיו בו ב' רוחות שלו ושל המ' והיינו צד קשר ד' רוחו' מתמזגים כא' להיותם מהכתר אל סוד רוח עליון פנימי והיינו סוד אה"בה קשר ד' רוחו' כדפי' לקבל עליהם עוד רוח הכתר העליון ולזה אה"בה היא בין הת"ת והמ' והיא בחכמ' ויעלה ד' רוחו' ד' אתוון א"ה ב"ה ויעלה אה"בה י"ג בסוד י"ג תי' א"א להיותם מהכתר אלי' כדפי' ויהיו הנשיקות ז' בפה הנה מפני שהם ז' ספי' מנהיגי' ברוחא מזרועו' ולמטה והפה מנשקת ומתדבקת רוחא ברוחא (במבו') מכל ספי' וספי' דרועי' בדרועי' גופא בגופא שוקיים בשוקיים ולהם ז' נשיקות ז' רוחו' לז' ספי' מתדבקי' אלו באלו וא"ת ו' אינון שהרי הז' הנקבי' לאו הכי אלא ה' אינון שהרי האמה אינו פועל עדיין אלא אחר הנשיקה והדבקות היא ב' דרועי' דיליה בב' דרועי' דילה וב' שוקיים דיליה בב' שוקיים דילה וגופא בגופא הם ה' דהיינו חג"ת נ"ה שבו עם ה' שבה והיסוד אינו נכנס עדיין אליה אלא ב' אחרנין חו"ב תי' דרישא שבו בתי' דרישא דילה דהיינו פומא בפומ' אנפי' באנפי' חוטמא בחוטמא והיינו סוד קשר הספי' ודבקות' אלו באלו רוחי' ברוח' ופתח דבקות' גופא בגופא היא ע"י עצם הספי' אמנם דבקות' דרוחא ברוחא הוא ע"י הפה שבה נשיבו דרוחא ופתח איברי הגוף שדרך הפתח הזה מתנשב' רוח כל האיברי' ומתערה מכלי אל כלי הוא דרך הפה הזה:

פרק סד ממנה מוצא אש דכתיב ואש מפיו תאכל היינו סוד הגזרות הקשות הנגזרות מתוך הפה הזה וכשהגזירה יהי' בדין קשה הנה סוד המאמר ההוא היוצא מן הפה אינו מצד הרחמים שבה אלא מצד דין הקשה דהיינו אש הדין היוצא מהפה וגוזר גזירות קשות בדין ולזה האש הנמצא בסוד הגבורות יתלהבו לאכול ולפעול ע"י מה שהפה גוזרת ומתלהבת לדינים הקשי' שהרי כל בתי דיני' מצפי' למאמר המלך וכשהמאמר יוצא סוף סוף יסכימו ב"ד עליון בגזרות אלו יחד דהא כתי' ד' הוא האלדי"ם אין הדין נבדל מהרחמי' כלל אלא לעולם הדין והרחמי' יחד: