אילימה רסה

דומי' ממש לה' שבחכמ' שמשם נמצאו אלו הה' דהיינו כעין שהחכמ' ג' הם ג' חג"ת וכעין שהם ב' עליונות כך יש בה ב' נצח הוד כי כבר נודע שסוד דו פרצופי' הם ב' הכרובי' הם בנ"וה כאשר יתבאר במקומו והנה כמו שהנתיב הא' יכלול הכל כך השער הנ' שקול כנגד כל השערי' ועם היות שהם ה' נ' הם מ"ט המתגלי' ומתפשטי' שהם ה' ספי' כל א' כלולה מי' והם מ"ט והנ' כולל החמשי' והבינ' הנקבה חותם המתהפך והשער הזה הכולל כולם הוא הוד ולזה אמרינן אמ' עילא' עד הוד אתפשט' דהיינו ה' פעמי' ו"ד שהם ד"ו פרצופי' המחתימין י' דהיינו בחכמ' יו"ד במילואה י' ג' עוקצין ג' בחי' וד' עשרה המחתימי' י' בכל ג' מהם ל"ב כך הם הו"ד וד' פעמי' ה' שהם חמשים והוא נקב' בסו' חותם המתהפך נמצא בחי' עליונה ש' הנ' השקול ככל הנ' הוד ולזה בחי' אחרונה שבחכמ' המשפע' נקשר בבחי' העלמה שבבינ' המקבלת יהי' נתיב האחרון בחי' אחרונ' שבחכמ' וש' עליון בחי' א' שבבינה יחד דהיינו נצח והוד ונודע שהחו"ב הם מחוברות יחד ומתפרדים להשפיע כך סוד השפתים נקשרות תמיד ומתרחבי' לתת השפעה לגלות חכמה ובינ' ויהי' עליון נצח לגלות חכמה ותחתון הוד לגלות בינה ומתקשרי' יחד לגלות כדי להשפיע מזה אל זה והיינו סוד הדיבור בהתרחב' ובהתקשרם וכאשר ישתלשלו ב' בחי' אלו מחכמ' ובינה ויתיישבו בבחי' רישא דמלכא שפי' יהי' בחי' השפתים. פרק מט ענין הפה כבר רמזתי בפ' הקודם בענין השפתים שסודם הוא פעמי' מתרחבי' זה מזה ונותני' פתיחה אל הפה פעמי' יתקשרו יחד ואין פתיחה לפה והיינו סוד שפתי שהם נו"ה תפתח ופה יגיד הפה ימשיך דהיינו פתיחת הפה והנה אלו השפתים הם שערי' לצדק מדת המל' וצדק לא ישפיע גם אלו השערי' ננעלי' והנה המ' פה שעור הגבלת שיעור קומת' היא הפה השוער ע"י אלו השפתים והיינו שכל זמן שב' אלו מיוחדות אלו באלו יתעל' כל מציאות העלם סתרי החכמ' והבינ' שהמשכת הענין למטה ע"י המל' וכאשר יתפתחו וישפעו מזה אל זה מהחכמ' אל הבינ' ונפתחו ונתנו השפעת' והמל' פה משפע' וב' ספי' אלו פתחי צדק נותני' מקום אליה לגלות סתרי החכמ' והבינ' הפנימיות והיינו סוד פה ולכך הפה תלויה בשפוון שהם מתרחבי' ומשערי' שיעור הפה כמה יפתח אם בקמץ אור הכתר מן החכמ' אם בפתח אור החכמ' ממש אם בצרי אור הבינ' מן החכמ' אם בכל נקודה ונקוד' מן הספי' הידועות וכן בנקודות מורכבות על האותיות על צד הצרוף אם בא"לף אם בבי"ת אם בגי"מל וכן כולם וכן אם יאריך בתנועה בטעם הזרק' אם יקצר במקף וכיוצא כל השיעורי' אל מציאות הפה והנהגתה מן הספי' העליונות והבחי' אל ג"ר ותיקוניהם שהרי הכתר מתתקן בה בטעמי' והחכמ' מתתקנת בה בנקודות והבינה מתתקנת באותיות ושיעור הנהגות אלו במדות הפה להרחיב או לקצר להאריך או למעט ימדד שיעור הפה בשפתים מן הטעם הנז' שהכל תלוי כפי מה שיתייחדו חו"ב בבחי' זאת וכפי מה שיהיו אלו שערי צדק נותני' מקום למל' להשפיע כדפי' והיינו שיעור מדת פתיחת הפה כי הפה בעצמ' ישתתפו בה כל המציאיות עד החיך והגרון כנודע ונבאר והקדמוני' קראוה עיר המלוכה לריבוי בחי' וענייניה שהיא רבתי עם רבתי הבחי':

פרק נ השניים סוד השיניים הם ל"ב בסוד ל"ב נתיבות החכמ' לא שהם ממש אלא החכמ' יש לה ל"ב בחי' וכולם יש להם ל"ב לבושי' בבינה הארכנו ביאורם בעין הבדולח ת"ו. אמנם כאשר יתפשטו יהיו נמצאי' כלם בפה מסודרי' בלחיים ופתיחת הפה היא מגלה מהם י"ב שהם צינורות שהדיבור יוצא דרך בם והיינו ו' עליוני' ו' תחתוני' ועליהם נאמר ולבן שנים מחלב בסוד הלבנת הדין מהבינ' ע"י אור הכתר המאיר אליה דרך החכמ' וימשך החלב והשפע ההוא אל הפה אל הבן ומיד אותם הנתי' אשר שם מתלבנות כדרך מציאות השרשתם שהם חסדי' מחסדי החכמ' ולכך מציאות' לבני' אמנם הדיני' התחתוני' פוגמי' בהם ומאדימי' אותם והם ע"י החלב מתרחצי' ומתלבני' ולכך נאמר שנייך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה הרי שהם צריכי' רחיצה מאדמימותם. אמנם אינם שוים שהמתגלי' צנורות אל הדיבור שהדיבור נמשך בהם אינם אלא י"ב כדפי' ר"ש בשעת פטירתו וכדפי' בס"ד. אמנם הנעלמי' הם פעמי' כ"ב להשלי' מניינם ויש פעמים שמתעלמי' ב' שהם ראשי ראשי' ואינם מתמצאי' שם אלא ח"י והם ח' עשר אלף עולמות מפני שהמל' מתקשטת בי"ב קשוטי' היינו פתיחת הפה בי"ב שניים. אמנם יש ח"י טוחנו' שטוחני' מלמעל' פנימה מהיסו' ח"י העולמי' שהוא ט' ממטה למעל' וט' מלמעל' למטה ויש להם ב' להשלים י' וי' ופעמי' הם שם ופעמי' הם מתעלמי' משם וכללם ל"ב וכל א' וא' יש לו מקור במוח והם מסודרי' בסוד ל"ב נתיב' חכמה עליונה יונקי' משם יניקתם להאיר בפה וי"ב מהם חותכי' הדיבור וח"י או כ' עשר ועשר טוחני' הדיבור ולזה ישתנו במציאותם כנודע. וטעם החילוק הזה אליהם הוא כי חותם ל"ב נתיב' הוא מצד דו פרצופי' בג' עוקציות כדפי' ונודע שסוד הזכר יחתי' ג' פעמי' ו' הם ח"י אלו הפנימי' שאין הפה מל' מגלה אותם ואלו הי"ב