אילימה רסא

שראשיתם חו"ג ולהירו דאו"א אבל כאשר יתחלק נהירו דאבא תחלת מה שימצא הוא בג' בחי' הם ג' תיקו' אמנם התיקו' הא' חכמה דהיינו השרש' ג' שרשי' הנז' שכך הוא סוד החכמה בעצמה למעלה נחלקת לג' חכמה ותבונה ודעת דהיינו לובן החסד א"כ בתיקו' זה הראשון הוא חסד והארת הכתר בה אחר שפי' שתיקו' סוד הזקן מהכתר והארת הזקן מהכתר ונודע כי מדת הכתר ארך אפים והאף והדין אינו אלא בתיקו' זעיר ועיקר אריכותו הוא מהארת הכתר ועיקרו סוד דיקנא לכך תיקו' א' מאלו התיקו' ארך אפים ובו כלל כל סוד התפשטות התיקו' הנז' שהם ג' השרשי' שאינ' בכלל תיקו' כדפי' ולכן מ"ש בס"ד ובאידרא שהתיקו' הא' הוא סוד מתתקן שערא דלעילא ודאי דהכי הוא שמתמתק סוד הדין ועיקר תיקו' ע"י משח רבות קודשא הנמשך מהכתר דרך החכמה אל הענף הזה תיקו' א' ונפיק מקמי פתחא דאודנין שסוד האזני' ימין ושמאל מקום השמיעה טב וביש כדפי' והם בחי' עליונות בדין וגם הזקן יש בה דין אמנם נחתין שערי נימין בסוד הדין ומתמתקי' בסוד רחמי הכתר דרך החכמה והיינו ארך אפים כדפי':

פרק לא התיקון הב' רב חסד פי' רובו חסד לא חסד ממש שהחסד הגמור הוא מהכתר. אמנם זה הוא הדין ומתמתק מהחסד ונעשה חסד אמנם רב חסד התי' הזה הוא הבינה לכל הפי' אם לתי' א' חכמה וב' בינה ואם לדרך מציאות השרשי' אם השרש הא' חסד השרש הב' גבורה כדפי' א"כ לכולהו פי' יבוא התי' הזה שמאליי קצת ומתתקן ע"י החסד הגמור העליון אמנם בתי' הזקן אין אנו יכולי' להמשיל לו מפני מה שנחלק ר"ש במה שפי' באידרא והכלל שהשער התלוי מצד שמאל הוא תי' זה שהרי הוא שמאלי והוא תלוי ומשתלשל מצד החכמה המשפעת באור הכתר והיינו סוד ענני במרחב י"ה דהיינו סוד הגבורה המתרחב' בסוד הבינה רחובות הנהר והרחבתו בסוד אור הכתר המרחיב אור הדיני' ומאריכין כנודע ולדעת האידרא ס"ד הם שערי מרישא דפומא עד רישא אחרא דפתחא דפומא ונחית מתחות פומא עד רישא אחרא נימין על נימין בתי' שפיר דהיינו סוד התפשטות הבינה כוללת נו"ה סובבת וכותרת ב' מדות אלו הוד בנצח רישא דפומא ונצח בהוד רישא דפומ' קשר השפתים עליונה בתחתונה מצד זה ומצד זה והיינו בדין מזוג ברחמים מפני שהוא בחכמה ויש בו דין מצד הבינה והיינו אומרו בתי' שפיר וזה צורך הדין היפה ללחום מלחמות ישראל ולכך דוד אחז בסו' [דיקנ"ן לצורך המלחמות וכל מקום שתמצא הדיני' למלחמה לעזר הקדושי' מסוד דיקנא אתאחדן כגון סוד אלף המגן דהיינו שלטי הגבורי' שבתא הרצים שבהיכל נוגה כדפי' בפ' פקודי סי' י"ב מהכא אינון וכל כיוצא בזה:

פרק ל"ב התיקון הג' ורב חסד בתוספת ו' מוסיף תי' האמצעי' בין ב' אלו התי' לכולהו פי' הם ג' תיקונ' אחרוני' והם ראשוני' ולדעת האידרא ימנה שלישי וגם לדעת ר"ש בכתו' הוא ג' יה"וה לי לא אירא. אמנם מתגלה למטה בח' דהיינו נהירו דאבא ואימא שהוא מתגלה בחסד והיינו בין הימין והשמאל בין החסד והגבורה והוא הוא למעל' בין החכמ' והבינה בסוד חו"ג ולכך הוא שלישי בין לאלו השניים שהם י"ה ה"י כדפי' והנה השלישי הזה הי' בא"א ועובר על פשע דהיינו אורחא דתחות חוטמא ושם עובר על פשע כאומר ותפארתו עבור על פשע. אמנם סוד התיקו' הזה פי' באידרא ובס"ד מאמצעיתא דתחות חוטמא מתחות ב' נוקבים נפיק חד אורחא ושערין זעירין תקיפין מליין לההוא אורחא ושאר שערין מליין מהאי גיסא סחרני דההוא ארחא וארחא לא אתחזי לתתא כלל אלא ההוא ארחא דלעילא דנחית עד רישא דשפוון ותמן שקיע ההיא ארחא ע"כ. הנה בפי' שהוא תחות חוטמא ונודע היות חוטמא דז"א דינין תקיפין ולכך אינו מעביר מצד האורח הזה על פשע שאין מעבר לעבור הרחמי' ולשטוף הדין והפגם ולכך מגיע סוד השפה העליונ' חסד בנצח ואין בו סוד הת"ת והיסוד לעבור ולהשפיע רחמי' למטה ולכך הוא עצמו מכוסה ברמז ורב חסד להראות שהוא חסד אמצעי' מתעלם ומסתתר ולכך השפתים הם פועלי' דין ואודם כאשר יתבאר והתיקון הזה ג' אבל אינו נראה אלא למטה בשמיני' בין החסד וגבורה חולק הזקן לב' חציו לימין וחציו לשמאל ועכ"ז דומה לטוב והיינו אומרו ה' לי לא אירא שבדינו יכניע האויבי' אמנם אינו אדם שמאלי:

פרק לג התיקון הד' הנה הו' התיקו' הנשארי' הם בא"א נושא עון ופשע וחטאה ונקה ופי' שהם ו' מדות בדין ושם למעל' לבטל הדין והם נושא עון נושא פשע נושא חטאת נקה עון נקה פשע נקה חטאת. והנה בז"א נאמר נושא עון ופשע ונקה ובלי ספק בא שם תוספת וחטא' באות ו' התוספת להראות על הו' הנז' ואלו הם ו' ג' אדם ג' יה"וה כדפי'. והנה נושא הוא תחלת הנשיאות ונקיונו מכל וכל הוא ונקה והם ג' נשואי' עון פשע חטאת וג' מנוקים בהם עצמן לכך הם ג"פ יהו"ה וג"פ אדם. הא' נושא. הב' מנקה ועתה הד' בתורה נושא עון ובתהלי' מה יעשה לי אדם ובאידרא קראו הוד והדר סוד התפשטות הזקן כאומר