אילימה רס

רמוזים באומר ארך אפים היינו החכמה מהכתר רב חסד המתעלס ורב חסד היינו בבינה או בהיפך רב חסד הבינה שרובה חסד עתה שהיא בתוך החכמ' ורב סוד הדעת בסוד החסד המתמצע בין ב' נשארו ששה שהם אותו התפשט' המתפשט מאלו שהם ו' כאשר נבאר ואלו הם נושא עון וכו':

פרק כט הנה התיקו' הנז' שפי' עניינם מן המצר יודע לך כי תחלת התעוררות הזקן יתעורר מג' בחי' דהיינו חסד וגבורה וסוד הדעת נהידו דא"א יחד אלו הם ג' ראשי' לבחי' הזקן וא"כ תחלת הזקן אינה אלא מחסד אמנם סוד ג' אלו חו"ג ונהירו דא"א הכלול בחסד אינו עומד להגלות במקומה כאן בשורש הזקן אלא הם ג' ראשוני' שמהם שורש כל תשעה תיקו' כדכתיב לך ה' הגדול' והגבור' והת"ת דהיינו נהירו דאו"א אמנם אינם מתגלי' אלא למט' אחר התפשטות והא כיצד שאח"כ ג' אלו יסתעפו אל מקומם ויחזור נהירו דאו"א להתחלק ויתחלקו נהירו דאבא בג' שהם הג' שפי' בפ' הקודם דהיינו חכמה וחסד ובינה שבחכמ' ג' אלו הם ימיניות ואח"כ ג' שמאליות לא ממש שמאליות אלא בערך שהם מערך שמאל והם בינה וגבור' שבבינה וקשר וייחוד שנקשרו החסד והגבורה השרשי' הנז' להתפשט ולצאת שהרי היו בשרשי' העליוני' כל א' לעצמה ונקשרו יחד להתפשט וקשרם בבינה בענין שהם ג' בחכמה וג' בבינה ואלו הו' הם ו' שמות שנמצאי' יה"וה יה"וה יהוה ימיניי' אדם אדם נדיבי' שמאליי' וכבר ידעת שמלת אדם מקום שהנקבה והדין נמצאת וידעת שנדיבי' הם האבות ולכך השלישי שהם חו"ג הם נדיבי' וג' שהם בחכמ' הם יהו"ה כנודע וג' האחרוני' הם הראשוני' שהי' שרש לכל הזקן דהיינו חו"ג ונהירו דאו"א המתגלה בחסד לכך הם ב' בחסד וא' בגבור' והיינו התיקו' הקודם שפי' שהם מן המצר קראתי י"ה ענני במרחב י"ה יה"וה לי לא אירא שהם בשורש הזקן אתר דשארי דיקנא לאתפשט' עם היות שפי' לעיל י"ה ה"י חו"ב יהו"ה הדעת היינו סוד שרש הזקן שהם חסד המושרש למעלה וגבורה המושרש' למעל' והדעת היינו נהירו דאו"א המושרש' למעל' שהם מתגלין אח"כ למטה וימצאו ג' תיקו' אחרוני' ובאמת הם שרש לכל התיקו' אמנם אינם מתגלי' אלא למטה בסוד התפשט הזקן שאח"כ יתפשט מן הבינ' החסד וסוד נהירו דאו"א דאמרן לעיל כלול בו בענין שהוא בחי' בחסד הקושרת החסד והגבור' והג' הגבור' בעצמה שהיא שרש ונתגלה עתה בענין שאין הזקן מתפשט עד הת"ת אלא עד ולא עד בכלל ועתה ג' תיקו' הראשונים שאמר דוד מן המצר קראתי י"ה כלם שמות ואין בהם אדם מפני שהם בשרשי' העליוני' שמשם המתק' הזקן ותיקונו שהרי אין הדין נמתק ונתקן אלא בשרש העליון והיינו השער המתפשט בזקן ותלוי וארוך בחסר המתפשט כנודע להראות רכות ותיק' אל הדין והרי הגבור' נתקנת משרש' העליון ונהירו דאו"א דהיינו הבי' שבחסד היינו התפשטות היינו אורחא דעל פומא תחות חוטמא שהוא מושרש למעל' יהו"ה כלו רחמי' אמנם אינו מתגלה אלא למטה וכלל הדברים שג' תיקו' מהט' הם א' שרשי' אל הו' ומתגלי' אח"כ למטה מהו' בענין שתחלת הזקן חסר וגבורה ונהירו ראו"א אמנם אלו מהעלמן אינם תיקו' דיקנא והרי ג' הם עליונות והם ג' תיקו' ואינם תיקו' אמנם אח"כ יתפשטו התיקו' מאלו הג' וימצאו אלו הג' מאלו למטה אחרים התיק' דהיינו אחר שיתפשטו ו' שהם אבא בג' ואימ' בב' וחסד וגבורה חד הא שיתא דהיינו אדם אדם (אדם) [נדיבים] יה"וה יה"וה יה"וה יתמצאו ג' שרשי' למט' שהם חסד ונהירו ראו"א בחסד בענין שהם חסד בתרין וגבורה בחד והיינו הג' האחרוני' הם הם הג' ראשיי' ובתיקו' דיקנא הם הם שערי דתליין מימינא ומשמאלא והם חסד וגבורה והם שערות תלויות וארוכות מצד השרש הממתיק ואורחא דעל פומא ואינו רחמים גמורים משום דשערין זעירין מלייא ליה כאשר נבאר אמנם הוא סוד יה"וה לי לא אירא מפני שהוא נמתק מלמעלה ואלו הם ג' תיקו הצומחי' באבא מפני שמשם רישא דדיקנא כדפי' וסודם י"ה ה"י חו"ב בחסד וגבורה כדפי' והכל ענין א' מעתה נבאר עוד בתיקו' בפרט:

פרק ל הנה נמצא לפ"ז שט' תיקו' דיקנא הנז' הם מציאות' ג' ולכך הם ג' ראשי' ואותם ג' ראשי' הם ראשית והם סופי התיקו' מפני העלמן מתגלין למטה א"כ התיקו' עיקר ההתפשטות הם ו' ולכך בשעורן ומדתן פי' ר"ש בשעת פטירתו שיתא רבוא תליין בהו דהיינו ששיעור קומת' בו' ספי' עם היות שאינם ממש ו"ק אלא דרך אחרת כדפי' והיינו שהזקן לזעיר אית ביה ימינא ושמאלא ויתחלק הזקן חציו לימין וחציו לשמאל ולכך תחלתו י"ה ה"י זה ראש לג' וזה ראש לג' דהיינו כדפי' אין בחי' אמצעי' בין ימין ושמאל אלא אורח דתחות חוטמא שהיא נגד קשר החו"ב בסוד הדעת והנה ג' ראשי' אלו בכמ' יוכללו מראשיתם בלי ספק כולם ג' חסדים בתי' הא' שהוא סוד נהירו דאבא העתק החכמה שנחלק לג' תיקוני' שבאמת הם חכמה הא' ולא חכמה ממש שהרי פי' בסוד זעיר שהוא התפשטות הספי' בבינה ומה גם בחי' זו האחרונה בחי' דיקנא ומה גם