אילימה כד

והם ועצמותו דבר א' ואינו מקבלם מזולתו אלא כולם מחודשות מכחו ואינו יודעם מצד עצמם שאינו מתחכם מזולתו אלא בהיותו מכיר את עצמו הוא יודעם ומכיר כל מה שחוץ ממנו ואינו משגיח בפעולות אחרי התפשטם וצאתם מאתו אלא הוא צופה ומשגיח כצפיית עצמותו והשגחתו את עצמו ואינו פעם משגיח פעם מתעלם אלא הוא אחד והשגחתו אחת ועצמותו א' והשגחתו וידיעתו תמיד עומדת בלתי נפסקת ולא נסלקת מבחי' אל בחי' מפני שהוא א' בלי חלקים כמו שהארכנו למעלה בפרקים הקודמים ולזה הכתר כולל הנמצאות כולם תכלית הכוללות אחרי צאתם ממנו מפני שהוא הנמצא ראשון מאתו והמציאו בכח כל הנמצאות ובו תחלת חידושם מצאתם מאתו והנה א"ס יודע את הכתר בבחי' משובחת מבחי' הכתר עצמו שהרי הכתר נאצל וידיעתו מאצי' ולזה הכתר מתקרב אליו יותר מכל נמצא והוא מתחדש צומח מן הקדמון אשר אין קדמות לקדמותו והוא מושרש במאציל לא שורש המאוחר אל חידושו ח"ו אלא שורש מוקדם ידיעתו בנמצאות כדפי' ושאר הנמצאות רחוקות ממנו והם רחוקות מתרחקות תמיד ומשתלשלים מן המאציל ויורדות כפי מציאות התפשטותם והשתלשלותם מעילה לעלול ולא ידע הא"ס הנמצאות מבחי' השתלשלותם והתפרדם שהיא ידיעה שחוץ ממנו כדפרישית אלא ידיעה מעצמותו. ולא תאמר שא"כ לא ידע הנמצאות אחר התפשטם כלל ולא יצפה בהם ולא ישגיחם ח"ו אלא ידעם מכל בחי' מציאותם והיינו שיודע הנמצאות קודם היותם ואחר היותם קודם השתלשלותם ואחר השתלשלותם והכל באחדות גמורה ובלי שנוי בו ואם שלא יכיל שכלינו וידיעתינו הדרוש הזה ולא נבין היאך ב' ההפכים האלו יתקבצו כא' היותו יודע העניינים אפי' אחר ריבויים ופירודם והוא א' מיוחד זה השכלות יבוא לנו מחמת שנשכל ידיעת מהותו וכמו שנמנע ממנו ידיעת מהותו כך נמנעה ממנו ההשכלה בהתקבץ בו ב' ההפכים האלו ולא יחויבו הרבוי והשינוי כלל בענין שדרך כלל אנו מחוייבים להאמין התקבץ בו אלו הב' בחי' מכיר הנמצאות קודם היותם ואחר היותם והוא בעצמותו יודעם ואלו העניינים אחרי התפשטם ממנו חייבו בכתר ג' בחי' והיינו ג' ראשים והיינו היותו הכתר בעצמו ובו תחילת הנמצאות ואחרי הנמצאות והיינו מה שפי' בחש"ק ש' ז' סי' ב' באומרו הוא כליל כולא וב' ראשין ביה כלילן ומפני שא"ס הוציא בגלוי ידיעתו הנסתרת (הוציא הכתר בג' ראשין שהם כתר עצמות הספי' וחכמה ידיעה הנמצאת קודם היותם ובינה אחרית הדברים אחר היותם) והנה בא"ס כולם אחדות גמורה כדפי' אמנם בהתפשטות ואצי' חייב הנאצל התחלק העניינים לג' ולא חילוק גמורה אלא בערך אחדותם המושרשים בא"ס כדפי' נייחס בכתר חילוק הבחי' ואל יעלה בדעתך מצד הדמיון הזה אשר לא"ס בספי' להכניס א"ס במספר הנאצלים ונאמר שהספי' כוללות מא"ס. וא"ס במספר הנאצלים שאינו שהא"ס אינו דומה לכתר שהרי א"ס מאציל והכתר נאצל ולכך הכתר ספי' א' לספי' וא"ס אינו במספר הספי' כלל ח"ו והטעם שהספי' במספר א' וב' עד י' וראשון מחייב התחלה והכתר יש לו התחלה שמאצי' תחלת גלויו ויש על הכתר הנז' התחלה ויש למטה מהכתר שני שהיא החכמה נאצלת ממנו אמנם א"ס אין לו התחלה ואין לו ב' ולכך א"ס אינו נכנס בחשבון ולכך לא יצדק עליו אומרינו א' שמלת ראשון מורה ב' עניינים ראשית ושניות וא"ס אין לו ב' ואינו ראשית ולכך אינו במספר ומנין ומטעם זה לא נוכל לומר שהספי' כלולות ממנו כדרך שכלולות זו מזו שהרי אין מציאותו ממין מציאות הספי' כדי שיתפשט אליהם ונאמר שהם כלולות מעצמותו אמת שהוא נמצא בספי' ופועל בהם כנשמה בתוך הגוף אמנם בכלל איברי הגוף דהיינו מספר עצם הספי' או נכלל בעצמות ולזה נרחיק כללות הכתר מהספי' כאשר נבאר בעין ראי בע"ה ולא זאת אלא אפי' לתת מספר וחשבון בו לומר א"ס שבכתר וא"ס שבחכמה וא"ס שבבינה וכיוצא ולעשות בו חשבון ומספר גם זה ח"ו כפירה גמורה שאין א"ס מתפשט למספר הספי' שנאמר בו בעצמותו הפועל בספי' מספר' וחשבון אלא הוא א' מיוחד מצד עצמו ומצד ספי' ואין הספי' מחייבות בו מספר עם היותם מספר מפני שאינו עצם מתפרד לחלקים וז"ש ולא בחשבן כלל. ולהיות הענין כך נאמר אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני וכו' מפני שבדרוש הזה יש קוצר המשיג ועומק המושג והחומר מסך מבדיל מחטיא האדם. לכך נאמר בעוד רשע לנגדי דהיינו לבוש האדם החומריות:

פרק ך' הקדמה מוסכמת שאינה מסופקת אצל שום בעל שכל שכל סיבה מקיף את מסובבו וכל מסובב מוקף מסיבתו ונדמה לחוש מענין הרקיעים שהם המשתלשלים הגשמיים המושגים בחוש וזה למטה מזה תחתון מוקף מעליון ועליון מקיף את התחתון ומכאן הכרח למסובבים הנעלים הנפלאים מהשגה מההשגה החושיי' המוכרחים בהשגה שכלי' שדרכם בזה שהעלול מוקף מעילתו וכל עילה מקיף את עלולו ונמצא לפ"ז שהעלול למטה מעילתו והעילה מכסה את עלולו מפני שע"י קורבתו אליו נתעלם ונתכסה אמנם הענין ממש אלינו להפך התחתונים המביטים מן המאוחר אל הקודם העלול לבוש אל עילתו וכל מסובב מכסה את סיבתו ומעלימו שאם באנו להסתכל בסיבה א' א"א מפני מסובבים האמצעים שהם מרחיקים הסיבה העליונה ממנו וכן הב' וכן הג'