אילימה כג

שאינו בעל בחי' נמצא שהוא רוצה בכתר ואינו ברצון ידוע וחכם בחכמה ואינו בחכמה ידועה שבו. מבין בבינה ואינו בבינה ידועה שבו חסיד בחסד ואינו בחסד ידועה שבו גבור בגבורה ואינו בגבורה ידועה שבו מפואר בת"ת ואין מפאר ידועה שבו וכן בכל הספי' ובתמר ב' אאריך בהרחקת התוארים בע"ה. ועוד נאמר שעם היות שהספי' משתלשלות זו מזו ונכללות זו מזו עכ"ז אין האלוה מתבחן לספי' ונאמר עצמות ונשמה שבכתר עלולה מא"ס וכן נשמה שבכתר עילה לנשמה שבחכמה זו אלא הוא עצם א' תכלית אחדות נמצא בכתר ונמצא בחכמה ונמצא בכל ספי' וספי' ולא יקבל בחי' אלא הכל אחדות גמור שאין הספי' העלולות מחייבות בו שום חילוק ובחי' אלא כמו שהוא א' קודם האצילות הספי' כך הוא א' אחר אצי' הספי' והספי' חיות ממנו ואין מחייבים בו שום בחי' כלל ת"ו וגם אל תעלה בדעתך לומר שא"ס א' והאציל ספי' א' והוא הכתר והכתר האציל ספי' א' והיא החכמה והחכמה האציל ספי' א' והיא הבינה ועד"ז תתעלה על הספי' ולא יתחייב מהם אליו שום רבוי. שאם אתה אומר כן תסלק ההשגחה ממנו ואינה הכוונה הזאת אמתית אלא אנו רוצים לייחס כל הפעולות וההשגחות אליו ואנו רוצים שיהיו י"ס דאצי' כולם שופעות ממנו ולזה נתן אליו ב' הבחי' המצא בכל הספי' וכלם שופעות שפעו והוא א' מכל מציאות וב' הפכים אלו לא יוכחשו ויתבאר עניינם לקמן בע"ה. ועם היות שיגיע אלינו הפעולות ע"י אמצעיים רבים ועילות רבות לא מפני זה יתעלם כחו ופעולתו מהם. אמנם יהיו ממנו ומושגחות ממנו עד הגיעם אל שפל המדריגות וכחו אחוז בהם עד הגיעם אל תכלית הכוונה ולזה נייחס הטובות אליו עם היות שיגיעו אלינו מפני פחיתות התחתונים הבלתי מוכנים אחד מסבות רבות עכ"ז מצדו הוא משגיח בהם ומתקיימין מאתו ויורדות בהשגחתו ונפעלות מכחו ולזה אנו מחוייבים בתפלה אליו ולבקש מלפניו כל צרכינו ולא מזולתו חלילה שאין כח להיטיב ולתת אלא אליו ומהו זה שהמקובלים מתפללים בייחוד הספי' חלילה חלילה להתפלל לזולתו אמנם הענין הוא שהוא המטיב אשר טובו לעולם אינו חסר. אמנם הסבות האמצעיות בלתי מוכנים לקבל מצד מעשינו והיאך יבא הטוב דרך הג"ם והם צינורות ואמצעיים להמשיך הטוב ואם אנו ח"ו פגמנו הסבות האמצעיות היאך יבא הטוב ההוא בלי ספק נצרך לתקן את מעוותינו ולקשר הסבות האלו האמצעיות כדי שיוכנו להמשיך הטוב אשר לא ימנענו הוא מצדו לעולם ותיקון האמצעיים האלו והכנתם לקבל טובו ואורו היא היא העבודה רצויה לפניו והמקלקל הצינורות הסבות האמצעיות האלו הבלתי מוכנים לקבל טובו ושפעו הוא ממש הבלתי עובד הנקרא מכעיס ומקציף ומרגיז מפני הרעה הנמשכת אל העובד מהעדר טובו ממנו בסבת קלקול הצנורות האמצעיים והרעות הנפעלות אל העובד המקציף גם אינם במקרה ח"ו או שלא במתכוין כאשר יתבאר בע"ה בתמר אמנם הנה דרך כלל טובתי הצלתינו פרנסתינו רפואתינו כפרתינו רחיצת צואת עוונינו תוכחתינו ייסורינו הכל מאתו ואליו נתפלל לרחם עלינו ולהקל עול ייסורינו מעלינו שהכל בידו כאומרו ראו עתה כי אני אני הוא:

פרק יט האלוה העליון שאין מעלה למעלה ממעלתו וסוף העילוי הוא כי כאשר תתעלה כל סוף עילוי הוא א"ס ואין עוד ורוממותו רוממות שאין רוממות למעלה ממנו בענין שכאשר ידומה שום מעלה היא מעלה למטה ממעלתו שאנו חייבים לתת לו כל רום וכל תכלית מעלה ועם היות שהחוקרים אמרו שהנמנע אינו גנאי ח"ו רחמנא ליצלן מהאי דעתא שאין נמנע מצדו שא"כ יגבר עליו הנמנע אמנם יגרע כח הנמנע שאינו נפעל ממנו שהרי הוא פועל יש מאין כ"ש יש מיש. אמנם ירד הנמנע שאינו יכול לסבול כח פעולתו ועכ"ז הוא נעלם שאין מהותו מושג כלל מה שאין אפי' הכתר שידענו קצת מהותו בסוד תיקוניו עם היות שאינם עצמותו ממש אמנם הם כלולים בו. מה שא"כ בא"ס שלא נודע לו מהות שאין שום תיקו' כלל בו. אמנם מה שנדעהו ידיעה גמורה בלי ספק כלל אמנם הוא האמת אשר לא יסופק הודאי אשר לא יכוזב הצודק אשר לא יוכחש מציאותו שישנו וחיוב מציאותו כדפי' בפרקים הקודמים. ועכ"ז אינו ניכר מצד פעולותיו הכרה גמורה מפני שפעולותיו בספי' באין תכלית ואין סוף ולכך נדע קצת מן הקצת מאלף אלפי אלפים חלקים אשר לא ישוער מיעוט ידיעת הנמצאים בו לערך כח הפעולות והרי התורה חלק מכמה חלקים מהספי' הפעולות מכחו ולא באו ולא יבואו התחתונים עד סוף תכונתם לעוצם גדולתם א"כ אם היות שנאמר וניכר ונודע מצד פעולותיו אין הכוונה שהגענו עד סוף אלא שהכרנו מקצת פעולותיו שא"א לבוא לסוף ותכלית הפעולות שהם בא"ס ותכלית ועם היות שהכתר נעלם ונפלא ונשגב עכ"ז יורשם רשימה בסוד תמונת תיקוניו כאשר ית' בעין רואי בע"ה וג"פ נכלל בכללי מספר י"ס ועם היות שאינו בשם כאשר ית' בעין ה'. וענין הרשימה הוא מציאות הפעולות שהוא פועל הרחמים הגמורים והרי הוא ידוע בפעולה זאת עם היותו מייחד לעצמו משאר הספי' כאשר נתבאר אמנם א"ס לא יורשם ברשימות הרחמים ולא בשום רושם בעולם היות רחמן או כיוצא בזה א"כ אינו רשום ומסומן ועם היות שאינו אפי' ברשימה עכ"ז כל הנמצאות יצאו ממנו והוא בעצמותו כוללם ואינם ממנו על צד הרבוי שא"כ ח"ו יורו רבוי כדפי' אמנם הם מיוחדות