אילימה רלט

גלגלתא דאמרן לעיל וכולם פועלות תוקף הדין ומשפיעין אותו ע"י הגבורות התחתונות שהם אחוזות בגבורה זו ומושרשות בה כדפי'. והם עשרים וד' בתי דיני' עליונים ופי' שהם ב' מדות כלולות מי' והם הם מאתים אלף בעלות כל א' וא' על צד הכללות למאה אלף והד' הם סוד כח הוי"ה המתפשט להעניש ד' מיתות ב"ד כדפי'. והנה לפ"ז כולם מצח שסודו בהיפוך לחוץ חמץ וביושר מצ"ח ובדין מחץ ובתי' הייחוד צמח צדיק והענין שיש במצח הז' מעלת הדין הקיים העומד הבלתי משתנ' מפני שהדיני' התחתוני' יתבטלו בהמזגת המדות ויגבר החסד על הגבורה ויכריע האמצע בין ב' הקצוות וכיוצא והיינו סוד תי' אדם העליון שאיברי' במדה במשקל בשיעור לדין מזוג בחסד ויש שם תי' אל המדות להתמזג אלו באלו בסוד איברי האדם העליון והיינו סוד כל שיעור הקומה שאין הדיני' נובעים ונוסעי' ממקורם לכך יתקבצו הספי' יחד ויתמזגו אלו באלו ואז הדין מתבטל מהם ובהם לכך סוד אדם יחד מתנחם ומבטל דיניו בחסדיו. אמנם ראשי' הדיני' יתעוררו מלמעלה ינצחו המדות ויתעלמו כולם לפני הגבור' הזאת ואז נאמר כי לא אדם הוא להנחם ואז המצח נוצח' בדיניה ות"ת נצח שכן מ' מתחלפת בנ' באבג"ד וז"ש וגם נצח ישר' לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם ומכאן יתפשטו הנצחי' נוצחי' בדינם ואין ענין נצח זה מדת הנצח שהיא ימינית ונוצחת בדרך אחרת אלא הנצח הזה נצחון הדין החזק המחריב העולם שעליו נאמר לא לנצח אריב ולא לעולם אקצוף והיינו סוד המצח שהם ג' מדות מ' צ"ח מ' מ' צ' יסוד ח' בי' ח' שהדין כולל מכאן עד כאן וכשנוצח הדין המ' שהיא מ"ם מרובעת על מרכבת' נופלת ונוצחת הדין למטה ונעשית נצח וכן היה בימי שאול בענין חורבן שיל"ה ואח"כ נוב ולזה על דינו הקשה נאמר וגם נצח יש' לא ישקר ולא ינחם והיינו מצח שגוברת המ' על הבי' שמיני' ופועלת הדין מהתעוררותה ולכך הסדר מצח אמנם כאשר הקלי' גוברו' חמ"ץ בחמ"ץ לחוץ הוא ודחו היסוד מבין ב' והגבירו החיצוני' והיינו חמץ אות צ' שהיה לצדיק נדחית לחוץ וכאשר קיים הדין על ידם נעשה מחץ כדכתיב ומחץ מכתו ירפא וכתיב מחצתי ואני ארפא ורפואתו הוא ע"י צמח הנני מביא את עבדי צמח דהיינו צמח צדיק ומתחתי' יצמח והיינו מצח הרצון העליון המתגלה שאין דרך למתק דיניה אלא דוקא מהשרש העליון שיתעורר מצח הרצון ויתגלה ומיד יכבוש הדינים הקשים האלו וסוד גילוי מצח הרצון תלוי או בשבת בשעת המנחה או בכל שעה שהצבור מתפללין או בשעה שיש צדיקים עומדים בפרץ ויודעים לעתור ולרצות מגלים הרצון העליון ומבטלי' הדיני' ומיד מחץ מכתו ירפא מהרפוא' מא"א שאין דין עומד לפניו כלל והסוד לזה הוא שיש דברי' שהם תלוים בתשובה ואם שבים מתתקני' ואז אין הדין מתעורר מן הבי' אלא עדיין תשובה מתקנ' אם ישובו מפני שסוד פרצוף אדם עומד על שלימותו דהיינו תי' מקורות הבי' כולם מתוקני' ופגם העביר' לא עלה למעלה אל הבי' והיינו שלא עברו עבירה כראוי בגלוי ובפרהסיא ולזה לא נפגמה המדה הזאת ואם ישוב יעלו אל סוד התשובה ויתקנו המדות התחתונות ממנה שיש בבי' מקורות מים חיים מן החכמ' ותי' מיושבי' על התיקון הראוי דהיינו היותה פרצוף אדם שלם וכן הדין שאדם העליון יתנחם כאומרו שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך. אמנם כאשר הפגם עולה אל הבי' שהיא נפגמה ואין הדבר תלוי בתשובה כדפי' בפ' אחרי מות סי'. דהיינו אוי לנו כי פנה היום כבר נפגמה הבי' ונתעוררה בדיני' ונסתלקו כל התי' אשר לאדם ולא נשארה היא בסוד תיקון אדם שנסתלקה החכמ' והיא נתאדמה בדיניה הקשי' והגלגלת נתאדמה והשליטה המצח ונהפכה לנצח דהיינו שנוצח' בדיניה אז נאמר כי לא אדם הוא להנחם והדין הווה אם לא שיתוקנו מהמנח העליון שאז יתוקנו הדיני' בכל מקומות מושבותיהם ויכפו לפניו ומה שהית' מצח זו מתאדמת בדיניה הקשים הוא מתלבנת מאור לובן מצח הכתר ונהפכה לחסדים שהכתר כל מקום שמאיר נהפך לחסד וללובן והיינו שעת הרצון שמתגלה מצח הרצון וסוד רצון הוא שמרצה הרצון העליון כל אותם שהם מתרצים ומתתקני' ומתלבני'. פרק זה כללתי מחש"ק ש' ט' סי' א"ב:

פרק יג הנה בסוד הנהגות בספי' הם ד' דהיינו חגת"ם וענין ד' הנהגות אלו אינם בכתר ממש מפני שהמחלק ההנהגות לד' הוא סוד התפשטות וההבחנ' בימין ושמאל ואחור ופנים והנה בכתר הכל ימין הכל חסד אין בחי' הנהגת מתרבעת כלל אלא נקודה א' שוה. אמנם האצילה החכמ' ממש נקודה א' ולכך תחלת החכמ' מן הכתר אין בה בחי' אלא נקודה וכאשר החכמ' תרד בסוד י' תשלש דהיינו עוקץ למעלה עוקץ למטה וגוף באמצע קושר הכל והיינו בחי' חכמה ותבונה ודעת ועדין אין הבחי' הד' נמצאת אלא תתחיל לצמוח סוד בחי' ההנהג' המשתלשלת וירדה מבחי' אל בחי' עד שהגיע אל בחי' ההנהג' הזאת אל הבי' והיא משולשת מבפני' שוה אל המוח מרובעת בחוץ להשתוות לספי' שהם למטה שלש שלש מתרבעות ע"י המ' ולכך המוח משולש חללי