אילימה כב

תוארים ממנו וכיוצא לא יספיק להשכלת התורה כפשוטה אלא נצטרך להקדמות מסורות לנו קבלה מנביאינו עד למשה מסיני ונשכיל את התורה וסודותיה ויהי' מקור לנו נודע מידי יום ביום הודעת סודות אלהות וכל מה שיעמיק האדם וירבה להשכיל בסודות הרי זה משובח שיכיר פעולת האלוה בספי' ויכיר באלהותו יותר ויותר אחר שאי אפשר להשיג מהותו אלא דוקא פעולותיו ומטעם זה אותם שהשכילו התורה כפשטה הוצרכו להסתפק בילדי נכרים הנכנסים לאלהות מטעם ספקות וכדי שכלם והשגתם ואנחנו תלמידי ר"ש בן יוחאי ע"ה וספריו וחיבוריו נכנסנו להשכלת סתרי התורה מתוך דרכיו המסורים לנו והשכלנו בה השכלה לפי הדרכים ההם ואנחנו לומדים האלהות מתוך התורה ופי' סודותי' ואין לנו צורך בבורות נשברים אשר לא יכילו מים ואדרבא נשכיל כמה ספקות שנסתפקו אותם החוקרים בדרושי תורתנו ומבוכותם מבוארות לנו ואין הטורח אצלינו במבוכות ההם אמנם הטורח לנו להשכיל פסוקי תורתינו וטעם מצותי' למה שנדע שיש סתר תוך סתר וסוד תוך סוד ואין בשכלינו כדי לדלות הסודות העמוקים ההם:

פרק יז האלוה הפשוט אשר הוא שכל ולא גוף ולא כח בגוף כדפי' לא יכלו החוקרים לעמוד אלא עד כאן מתוך חקירתם ואנחנו עם ה' נמסר לנו שנעלה מן השכל אל דקות המלאך שהוא השכל הנבדל מחומר ומעולם המלאכים נעלה אל סוד הכסא ונאמר שהכסא יתעלה על המלאך כהתעלות המלאך על האדם ולמעלה מהכסא יתעלו אלו הספי' שהם אל הכסא כערך הכסא אל המלאך והספי' הם עשר אלו על אלו וזה לבוש לזה וכולם לבוש לכתר והכתר לבוש לכתר שבכתר ויזדככו השכליות האלו מרצון אל רצון עד רצון הרצונות עד הזדכך המציאות' להיות כסא אל הא"ס בדרך שפי' ותלאה שם מחשבתינו ליאות ההשגה ועמדה סתם על ידיעה זו והנה בהזדככות המדריגות אלו על אלו הוא כערך הנשמה אל הגוף שא"ס נשמה לזכות הכתר והכתר נשמה לתיקוניו וכלל התי' נשמה לחכמה והחכמה נשמה לבינה והבינה לדעת והדעת נשמה לו"ק וו"ק נשמה למל' והמל' נשמה לכסא הכבוד וכסא הכביד נשמה להיכלות וההיכלות נשמה למדורין שהם העשיה הרוחניית והעשיה הרוחניית מתפשטת ונעשית נשמה לעשיה הגשמיית הם שמים וארץ וכל אשר בם ועכ"ז עמדנו על סוד המציאות הזה מצד הקבלה האמתית וגלתה לנו התורה והנבואה סוד השתלשלות האמצעות המסובבת זו מזו מא"ס ולא הספיק לנו ידיעת אלהותו בחיוב אמיתת המצאו ושלילת הגוף והשניות וכיוצא מהאמונה האמתית בו כדפי' מפני שרוב גופי העבודה תלוי בידיעת הסבות המסובבות האלו שהרי אחר שכללנו בפ' ב' ענין העבודה שהוא לתת מקום למסובבים האמצעים שיתקשרו אלו באלו ויוכנו לקבל טוב הנשפע ממנו אח"כ הוצרכנו לדעת אותם וסוד קשרם ואחדותם על יד המצות והתורה וא"כ עמוד גדול לעבודה הוא ידיעת האמצעיים אשר בינינו לבין האלוה להמשיך ההשפע' דרך בם ולזה עיקר התורה והמצוה לברר לנו דרך זה וחייבנו לשקוד על דלתות ידיעתם ופרטות עניינם שממנו נדע לעבוד את ה' העבודה השלימה עד בואו אל תכונת הידיעה הזאת כאשר עוד נבאר בעין אדם בע"ה:

עוד זאת. כי כמו שחייבו עצמן החוקרים לדעת את האלוה מצד פעולותיו וחקרו הפעולות הגשמיות לדעת פלאי מעשיו לרוממו כך אנחנו עדת ה' נדע את אלקינו מצד פעולותיו בסבות המסובבות מאתו ונתחכם מתוך תורתו להשכיל בספי' הנאצלות מאתו ופרטי מציאותם ונשכיל עניינם ויניקתם זו מזו וכללות בחי' וברבות השכלתינו בהם ירבה לנו ההכרה באלהותו ולזה כל עיקר עבודתינו היא התורה והעסק בה והפנים האלו בתורה הם הנוראים בלתי נראים רק לחכמים המתחכמים באלהותו ולזה אין זה חלק לחוקרים אלא לישראל אשר להם התורה מסיני קבלו אלהותו ושמו וחוייבו לדרוש את שמו ורזי תורתו ולזה לא נפטור עצמינו בידיעת האלוה דרך כלל אלא נחייב עצמנו לדעת בסוד הספי' וסוד פעולותיהם כענין ידיעת הנשמה וידיעת סוד הגלגל וחידוש העולם ופגם אדה"ר ומה שיהי' לעתיד ומה שיהי' ג"ע וגיהנם ושרשם ומהיכן נמצאו וכ"ז חיוב גמור על ישראל להכיר אלהותו מתוך דברים אלו וכמה סתרים אחרים כאשר נבאר במעיינות הנובעות בע"ה:

פרק יח האלוה פועל כל הפעולות ושופע ממנו כל ההשפעות והוא א' תכלית האחדות ואינו כספי' שיש בהם בחי' ידועה להשפיע כל פעולה ופעולה מצד החסד חסד ומצד הגבורה גבורה ומצד הת"ת רחמים ח"ו אין בא"ס בחי' ידועה ומציאות פרטי לומר מבחי' זו ישפיע כך או מבחי' זו ישפיע כך ח"ו שזה הפך האחדות אין לחלק בו ולהבחין בו בחי' אמנם הוא מכל מציאות הפשוט שופע כל מיני שפע נותן מכל צד כל מיני רחמים כל מיני טובה ואין בו חכמה ולא תבונה ידועה לומר זו חכמתו וזו תבונתו ח"ו אלא יודעים אנו שממנו ימצא ויושפע כח כל הספי' המציא החכמה ושופע בה. המציא הכתר ומרחם בו. המציא הבינה ומשפיע בה ופועל בכל הספי' ואין בו בחי' מסויימות בספי' אלא הוא א' תכלית הפשיטות ושופע מכל צד בספי' ואין בו בחי' משום מציאות בעולם רק ששפעו בהם וחיות מתפשט ממנו אליהם וכמו שחיי הנשמה יקיים הגוף כך הוא קיים הספי' מכל עבר שאינו בעל עברים ומכל בחי'