אילימה קצב

שמכנה היכל אל הכתר והוא ע"ד אחרת שמפ' היכל הי כול ואפי' לדרך זה יתיישב במדות אלו שכל מה שהחכמ' עושה נותנת בתוך הבי' כאומ' כולם בחכמה עשי' בבי' כדפי' בפ' בראשית וכן הת"ת אל המ' הפקיד כל אשר לו בידה וכן הוא א"ס בכתר כל מה שימצא יהיה שם חידושו ואין להרחק שיהיו ג' אלו היכלות בסוד מה שנאמר בכתר מהשרשי' לנמצאי' ומה שיתבאר בעין שמש ומה שיתב' בעין יעקב בס"ד. ע"כ מחש"ק שער י"ד סי' א' ע"כ מה שראינו לפ' בעניני החכמ' ומכאן ואילך נפ' בעניני הבי' בע"ה במציאיותיה ותיקוניה בס"ד:

פרק לב כבר פי' בפ' הקודמי' בחי' החכמ' וענין אצי' כאן נדבר בענין הבי' ובחי' בענין אצי' ועם היות שיש בכלל רישא דז"א קצות מבחי' וספי' המתפשטים ממנה עכ"ז בפ' אלו נבאר מה שהוא מתבחנת מעצמה להתפשטות האצי' ממנה בס"ד. ותחלת הענין פי' בפ' הקודמי' ענין הבי' שהיא מושרשת בכתר ופי' שתי' הכתר כלם הם סוד הבי' שבכתר. עוד פי' שבסוד דיקנא ישתרש המציאות והשרש לבי' המתפשטת ויתפשטו טיפה א' הכוללת ב' ספי' יחד דהיינו החכמ' והבי'. ועוד פי' שהבי' תמשך כל תוכיות החכמ' ומושרשת שם בתוכה עד המצא' אל מקומ'. והנה עתה בהמצאה אל מקומ' תתבחן בג' בחי' המחוייבות לכל ספי' וספי' והם הא' בערך החכמ'. הב' בערך עצמ'. הג' בערך בחי' אל הספי' הנאצלות למטה ממנה וענין הבחי' האלו רבות מאוד ברמזי האותיות ובכתובים בענין שיתייחסו דרך כלל לספי' מציאות' בכתר ומציאות' בשרש' אשר בכתר להתאצל והיא נמצאת מסוד זכ"ון מהכתר ולכבוד הכתר לא נייחס אותה ואת החכמ' בן ובת לכתר שאין ראוי לייחס בכתר אב ואם ומציאות' בתוכיות החכמ' ומציאות' במקומ' בג' בחי' הנז'. והנה על התפשטות' מן הבי' נייחס בה מלת ונהר יוצא מעדן שהרי העדן היא החכמ' נקודה כדפירשתי לעיל בפ'. והבי' נהר יוצא מעדן דודאי מתוך העדן יוצא מתוכיות החכמ' מציאות הבי' לא כדרך האצי' אלא ממש מתחלה כשהושרשה החכמה בכתר הושרשו ב' מדות אלו וכשנאצלו נאצלו ב' כאחד אמנם החכמ' כוללת הבי' וכשיתפשט החכמ' ונתפשט מציאות הבי' דרך בה ויצאה הבי' אל מקום אצי' מתוכיות החכמ' והיינו נהר בי' יוצא ומתפשט מעדן ואח"כ יש בה ג' בחי' עומדות באחדות א' תמיד דהיינו קשרה בחכמ' כאומ' יוצא תמיד יוצא מעדן. הב' עצמות'. הג' המשכת' על הספי' למטה. ובפ' בראשית סי' ד' פי' שהבי' מושרשת בחכמ' בתוך הכתר ושם אין לה שם כלל. אמנם תתפשט ותצא מן החכמ' ושם היא מתגלי' קצת ונעלמ' ולכך שם תקרא מ"י שמלה זו מורה על מציאות מה שאלה בלא תשוב' ובהיות' בתוך הכתר היא בניינה מפני שהבנין ממנה עמוקה שהיא עמוקה בחכמ' ומפני שהוא בתוך הכתר הוא ציורא סתימאה קודש קודשי' ובצאת' מן החכמ' ועדין הוא עם החכמ' דביק' שלא נתפשט' להאציל ז' ספי' הבנין נק' מ"י וכאשר נתפשט' להאצי' האצילות נתלבש' היא עצמ' הבי' בסוד בחי' הספי' התפשטו' ו"ק בה בעצמ' להגלו' והיינו לבוש יקר דנהיר שהוא יקר מצד החכמ' נהיר מצד הבי' ואלו הם סוד ג' קוים ויסע ויבא ויט דהיינו בי' ה ג' ו"וין ודרך המציאות הזה מאיר בספי' ונקשר עם החכמ' והיינו אלה שהם ו"ק א"ל ה' יפעל אל פעמים שלש וכאשר יתקשרו ב' בחי' אלו מ"י עם אל"ה נק' אלה"ים כאשר יתבאר בעין ד' ואין הבי' נק' בשם אלהים אלא כאשר נתקנה להאציל מציאות הספי' דהיינו בראשית ברא אל"הים בעת הבריאה נק' אל"הים קשר ב' בחי' הנז':

פרק לג הנה ב' בחי' הקצוות אשר לבי' דהיינו הא' ונהר יוצא נאמר בזו' תמיד דלא פסיק לעלמין ובחי' דביקות' עם החכמ' מעולם לא תפסוק ונק' מוצא מים אשר לא יכזבו מימיו והבחי' הב' שהיא בחי' על הספי' אינה קיימת לעולם אלא לפעמים תסתלק מעל הספי' ולא תשקם ולא תשפיעם והכי דייק קרא יוצא מעדן שלעולם יוצא ואינו פוסק ולעולם דבק בחכמ' ויוצא ממנה אמנם למטה לא אמר ומשקה את הגן כדי שנדרוש תמיד משקה אלא להשקות אם ראוי והגון להשקאה ומה שנגרע השקאתו אינו מצד הבחי' הב'. ומה שימצא בתי' שלח תשלח את האם תרין תירוכין שמורה שיש הפסק בין החכמ' והבי' וכיוצא יהיה הענין במ' שנבאר שסוד הדעת נאצל מן החכמ' והבי' שאותו השרש אשר להם בכתר כולל חכמ' ותבונה ודעת כדפי' לעיל בפ'. והנה בבחי' התפשטות הבי' מהחכמ' כך התפשטו' הדעת משם להשתלשל ולהמצא למט' מהבי' ולזה יעבור דרך החכמ' ומחכמ' אל הבי' להמצא אל מקומו והנה זה קשר נוסף אל הבי' עם החכמ' והנה קשר אצילות' לעולם לא תחסר אמנם קשר אצילות הדע' מחכמ' דרך הבי' להמצא למטה תחסר ובערך בחי' זו נייחס בה תירוכין והענין כי הדעת הוא סוד התולדות וסוד הזרעת החכמ' הבני' בבינ' כאשר יתב' והבי' פוסקת ומסתלקת מעל הבני'. א"כ מטעם זה ראוי ששורש אל הבנים שהוא סוד הדעת תפסוק ממנה ולזה כאשר תפסוק היא