אילימה קצא

בחכמה ומשם יתמצאו עד נקודה אחרונה ואלו הו"ק אשר בחכמה היינו סוד שורש הבינה אשר בחכמה כדפי' והיינו בראשית בר"א שי"ת וכיצד בראשית שהיא חכמה בר"א שי"ת שהם ו"ק ברא אלקים ע"י מציאות הבינ' המושרשת בחכמה. והנה אלו המציאיות אשר בחכמה יעשו מקורות נחלים מתפשטים מתוכיות החכמ' ונכנסים בסוד הדעת בתוכיות הבינה וע"י אלו הנחלים נעשי' ים הגדול והיינו שמציאות החכמה י' מקור ואות ו' בסוד הדעת נחל נובע ולזה יתפשטו ממציאות אל מציאות בתוך החכמה ויצאו מתוכיות החכמה ויכנסו אל תוכיות הבינה בסוד הדעת שהוא המיוחד חציו בתוכיות החכמה וחציו בתוכיות הבינה ומבשרי אחזה אלוה כגון האבר המייחד והיינו בראשית בר"א שי"ת ברא א"ל הי"ם אל"הים ומתוך הים גדול יעשו עוד סוד ז' נחלים כדפי' בחי'. והכהו לז' נחלים כאן הם בעצם נחלים נגלי' ומתפשטי' דרך ז' ספי' עד בואם אל סוד הים התחתון מהים העליון יוצאים אחר שיהי' בה סוד הכאה דהיינו צמיחת הדין ויתפשטו למטה בים התחתון והדריך בנעלים עד שתתפשט הנהגת' למטה בסוד עולם הפירוד וזה דרך סוד השתלשלות הבינה מן הכתר כדי להתפשט סוד הספי' למטה:

פרק לא אחר שדברנו במציאות החכמ' ואצי' מן הכתר נדבר עתה במציאות אצי' הבי' מחכמ' והאיך יתעלה החכמ' אל הכתר ויתדבק בו להאצי' הבי' והנה החכמ' מחשבה ידמה בכח המחשביי על הדרך שפי' בפ' כ"ט צורך הנמצאות דהיינו אצי' הבי' ומציאיות ותתעלם המחשבה בכח א"ס הפועל בהו כדפי' ויתדבק ברצון ושם הרצון ירצה בכח הנשמ' שבתוכו להאצי' הבי' שהם הנמצאים כדפי' שם. והנה העליי' הזאת לא שיתדבק ויעלה החכמ' ממש אל הכתר מפני עלוי הכתר. אמנם תעלה כל כח העליי' אשר בה ותתקרב בקיבוץ כל חלקיה ובחי' ומרכבותיה ואסיפ' נתחיה אליה שלא יעלה בדעת אצי' הבי' עד כללו' החכמ' ושלימות' בכל צרכי' ואחר שהמחשבה וכל הצריכ' לפעולותיה נגמר' חשבה לעשות עוד כלים למט' לגמור הפעולו' ולזה אספה מחשבותיה ומרכבותיה הנז' בפ' כ"ז כ"ח כ"ט ואז הראה המחשבה שם לפעול ואז א"ס יפעול וישפיע בה מרחוק מרוממו' מציאותו הבלתי מושג לזולתו ולכך ידומה ויומשל פעולת א"ס בספי' כמשל הבטישה דהיי' מרחוק וכן הכת' רחוק מן החכמ' ולכך יפעול בה מרחוק מפני שאין ייחס הרחק הכת' מן החכמ' כייחס הרחק החכמ' מן הבי' כדפי' לעיל והנה פעולת הכתר מרחוק. אמנם ידע החכמ' ויכיר כחו וישיג במציאותו אמנם פעול' א"ס יכיר פעולתו ולא בעצמותו אלא יגיע לחכמה הארה ולא ידע מה הוא המאיר אלא חיוב מציאותו ושאינו בעל שינוי משתנה ממאיר אל בלתי מאיר ולא מבלתי מאיר אל מאיר אלא עתה הוכנה לקבל הארה זו ואחר שהאירה מא"ס בכלי הכתר כדפי' ירדה למט' להאצי' הבי' ולא ירדה ממש שלעולם היא דבקה ואחוזה שם אלא פנתה למט' והפני' הזאת אל בחי' אצי' הבי' יקרא ירידה והנה מתוך שהחכמ' נכללה בכלל בחי' והאצי' הבי' מתוך עיקר עמקי המחשב' בדבקות' בכתר וא"ס כדפי' נכללה החכמ' בכל מרכבותיה נאצלה הבי' בבחי' היותה מאספ' וכוללת כל בחי' החכמ' ומכל פאותיה והוכנה להיותה היכל ולבוש אל החכמה בכל בחי' בענין שיהי' כאן ב' ענינים הא' שהיתה הבי' מהפנימיות. הב' שאספה החכמ' כל נתחיה אליה אל תוכיותה כדי שכאשר תתאצל הבי' תהיה בה כלולות כל בחי' החכמה כדי שתהיה בה. בית קבול לחכמ' בכל פרטי מרבבותי' וכן החכמ' יש בה ב' בחי'. הא' בחי' העליונה והיינו עלייתה לנוכח הכתר. הב' בחי' להנהיג התחתונים דהיינ' סמכין ולזה עלתה למעלה אל הכתר בא"ס וירדה אל בחי' בתחתונים דהיינו שרשי הנמצאות אשר בה והיינו כללות המרכבות בה כדפי' בפ' כ"ח כדי לכלול הבי' מעצם החכמה בב' בחי' אלה שהרי שורש לבי' בכתר ומענף קו החכמה נאצלה ולזה תנהיג הבי' בתחתונים בכל בחי' מציאיותיה אלה ואחר שירדה החכמ' נתפשט' החכמ' מעצמה אל עצמה מהעלמה ואסיפ' מרכבותיה אליה וזכרון הנמצאים אשר עלה במחשבה להמציאם ונתפשטה לצורך המצאת' בענין שתתפשט עצם החכמ' ותצא הבי' מתוכיותה דרך כל בחי' בכללות כל מציאות' והיינו ב' בחי' לבי'. הא' עצמות אצי' הנמשכת משרשה שבכתר בכח א"ס לחכמ' הב' כללות' מכל בקי' מרכבות אשר בחכמ' שנאצלה על ידה ואח"כ נעשית כיסוי וחיפוי לחכמ' בב' דרכים. הא' כעין כל הספי' התחתון מכסה העליון כמשל הרקיעים שגלגל הלבנה לנו מכסה בעד הגלגל העליון ולזה כל מסובב מכסה לסיבתו. הב' ממש היכל אל החכמ' שהחכמ' מתכסה ומתעלה בתוכה כמים הנשאבים בספוג וכאלו תדמה שיכנס עצם רקיע ברקיע תחתון בעליון מה שאינו נמצא בגשמי והשכל העליון ישתאב בשביל התחתון וענין זה אינו נמצא אלא בב' ספי' עם ב' ספי' דהיינו החכמה בבי' שהבי' נק' היכל והת"ת במ' שהמ' נק' היכל ונמצא בזו' במקום א' בפ' דרך העברה