אילימה קפג

התפשטו' יותר מראש מפני שאין בו גילוי הספי' אלא ג' ראשונות כדפי' כך החכמה כשתבוא לתקן תי' לא יתוקנו בו אלא עד שיעור מעט כי ו"ק לא יתפשטו בו התפשטו' גמורה עם היות שהיא נפתחת לל"ב נתיבות לבחי' היותם נכללות לז"א כאשר נבאר אמנם הבי' תיקוניה כוללים יותר שהרי בה יתפשט האצי' יותר ולזה יתבחן ברעיה תי' יותר מתוקנים ועכ"ז לא ירד עד רגליים ושוקיים ובן ובת הם מתפשטים בעצם ולכך יבחן בהם כל התי' משלם ודוק בשיר השירים ותשכח ודרוש בהם ותמצא כל חפץ:

פרק יט כאשר תכלול דברינו תמצא שהחו"ב פעמים שהם ראשים לז"א פעמים הם שיעור קומה לעצמן. והנה ענין ב' אלו הם מנגדותי זו את זו אם הם ראש האיך יהיו שיעור קומה שלימה ועוד אם הם ו"ק גוף לבד האיך יעשו ראש ומאין בא להם הראש אמנם ענין סוד זה הוא מה שתמצא מבואר בחש"ק בש' ז' שר"ש הצריך בביאור א"ב וא"ס ב"ן וב"ת בשעת פטירתו ולא עשה כן באידרא ועל הסוד הזה תלוי הענין והנה כבר פי' שחו"ב עם היות שיתוקנו בתי' לא יתפשטו עד הגוף והרגלים לדרך שפי' בכתר שאין ארי' מתתקן אלא עד סוד רישא ועתה בין שיהיו על ז"א ראש וגוף הם ו"ק בין שיהיו לעצמן לעולם אינם אלא ראש ונשאר עתה לבאר ב' חלקים הא' האיך הם ב' יחד ראש ועתה כל א' תי' לעצמו. הב' ראש ז"א כמה יעשה ולזה תדע כי חו"ב הם כדפי' בתי' הכתר החכמה מוחא והבי' כלים ואיברי גולגלתא ונודע שהמוח בדקו' פועל באיברים עתה יבחן במשל העין או הכלי' או הראו' אשר בתוך הכלי והיינ' הכלי בעצמו הבי' והראו' אשר בתוכו החכמ' הפועלת בתוך הבי' ובזה אין דוחק ומה שיהי' ב' ראשי' לעצמן כאשר נחשו' ההנהג' חכמ' לעצמ' שהוא המתלבש תוך הכלי' והבי' לעצמה שהם הכלי' ואין לתמוה האיך יחשב ויתוקן בתי' מה שהוא תוך הכלי' שהרי הכתר נשמ' פנימי' להם והוא מתתקן בבחי' עצמו וכמו שהכתר בחי' תי' שרשי הספי' שבו כדפי' כך תי' אבא שרשי הספי' שבו וכן תי' אמא. אמנם יש לדקדק היאך ישלימו תי' בן ובת לעצמן זה פי' שם באידרא בשעת פטירת ר"ש ואמר שסוד הדעת הוא בחי' לספי' ו"ק המושרשות בחו"ב ומתאצל ומתפשט להגל' למטה להעשות הספי' ובחי' הדעת נוטל כל מה שבתוך האב ומה שבתוך האם בסוד דאבא ואמא נטיל ברא ובז' יתוקן ממש בכל תי' רישא מאבא ואמא כאשר יתבאר ובזה יתוקן הענין בת"ת ומ'. ולזה ימצאו בחי' שיעור קומת התי'. בחי' הא' כתר לעצמו תמיד לכולהו פי' וחכמה ובי' וו"ק עולם הזכר ואין אנו מכניסין במה שישתרשו הספי' בחכמ' ובבי'. אלא הכל בסוד ראש להנהג' וכן אין אנו מכניסין עצמנו במה שנכללו ג' ראשונות בסוד הדעת בת"ת אלא הכל גוף ו"ק והנשמה בתוכם וזהו ז"א לערך הכתר א"א והמ' נוק' דז"א שהעתיק ההנהג' בה הוא לפעול הדינים ע"י וכל אשר לה נתן בידה. הב' כתר לעצמו רחמי' ואח"כ יתוקן החכמ' אבא ואח"כ תתקן הבי' אימא והם תי' מתפשטים יותר מהכתר ולכך יכללו יותר מראש ולא יסתיים הגוף והת"ת לעצמו יתוקן מכל וכל. אמנם הראש אינם ספי' בעצמן בו אלא הסתעפות ועטרה שיתעטרו אבא ואימא על ראשו והמ' נקבה אליו בין הכי ובין הכי ועם היות שהמ' נקבה לב' בחי' או חו"ב או ת"ת והחכמ' והבי' כלולות בה לא קשיא שפעמים יאירו חו"ב ממש בת"ת והכל במ' ופעמים תאיר הח"ת בענפים אשר לו מן החכמ' והבי' הג' הספי' כולם יתוקנו ובפרט ו' בנים וכולם משתמשים ונעשים שמוש בסוד הנקבה והיינו שכולם להם שיעור קומה והמ' בה בחי' נגדיי' לכל ספי' וספי' ושיעור קומה שבה ואל היסוד בפרטות ענין זה פעמים תתייחד המ' עם הת"ת וכל הספי' בשיעור קומה עליונה בחי' ראשונה וב' והיסוד אבר הייחוד לבד ופעמים היסוד לעצמו תי' כל הגוף ויש בחי' בו לשמש עמה והכל בסוד היו' כל א' כלולה מי' וזה תי' כל הענינים כולם:

פרק כ כבר פי' בתמר א' ענין המלכים אשר מלכו שהיא סוד השרשת הספי' בחכמה שבכתר ונעלמו והנה אותם השרשים נתפשטו התפשטות אחר התפשטו' ומציאו' אחר מציאו' עד הגיע הנמצאו' אל מקום גילויים וגילויים ותי' נתקן הכתר בבי' שבו וכל התי' שאנו אומרים מוחא חכמה וכיוצא היינו אותם הבחי' שבבי' שבכתר כמבואר בארוכה בתמר א'. ועתה ממש כזה הוא סוד חו"ב לו"ק והנהגתם וכמציאו' החו"ב הם החו"ב שבכתר לי"ס והתפשטות' וילמוד הענין זה מזה וילמוד סתום מן המפורש. הנה התולדות באב הם המלכים אשר עלו במחשבה להבראות שהם נבנין ונעלמין דהיינו חרבנם ומיתתם כדפי' והיינו ממש מה שאנו מייחסים כאן אבא בחכמ' שהם התולדות שהם שיעור קומ' ז"א נעלמים ונסתמים בבנין בחלצי האב כדפי' והנה התי' יחחילו לצמוח צמיחת הספי' בחכמה דהיינו באבא והחכמ' תתקן לעצמה תי' אחר תי' עד התפשטות סוד הבנים בתוכה נעלמים עד הגיעם אל מקום מסירתם אל הבי' ובבי' יגלה מציאות' דהיינו אימא שהיא המורה התולדות שהאם היא המגלה התולדות בסוד עיבורם בה