אילימה קעג

ופעולתו ושפעו אליהם ולזה יזדכך הרב' מאד ויתעלה עד שלא יתייחסו אליו שום ייחוס פעולות ו"ק מפני היות ו"ק פעולות נגלות מאד משתנו' משנוי הפעולת מתייחסות בהם הדין והפגם והתלהבות הרוגז וכיוצא. ולזה ירוחקו מהכתר ולא יתייחסו באין לצאת מהכתר מאין אל היש בחכמה ולזה נמצא ראש והתחלה לחו"ב שהם ספי' מזדככות מאד לא יתייחס אליהם הפעולות האלו ברחוק הרב' ולזה נמצא הכתר ראש והתחל' לב' ספי' אלו בלבד ולכך לא יתייחסו התפשטות ו"ק בכתר כלל אלא מה שהושרש בו מהספי' התחתונות הם חו"ב ראש עד התפשטות הזקן אמנם זרועות וגופא חג"ת וכן שוקיים ואמ' נה"י לא ייתיחסו אליו כלל ועיקר ולכך תי' הכתר עד דיקנא לחוד' מפני שאלו האברים הם כינוים לספי' מחמת פעולתם בהנהגות התחתונות ואינם כלל בכת' אלא הוא ראש בלא גוף ואפילו תי' הראש שנת' בפ' הקודמי' אינם בעצם בחי' הכתר שבכתר ולא בחכמ' שבכת' אלא בבי' שבכתר דווקא ואפי' בבי' שבכתר בסוד כתר שבה העלמנו בו כל מה שאפשר להעלים והרחקנו ממנו כל מה שאפשר להרחיק כל פעולה וכל תי' מפני שאין אלו התי' בו אלא מצד הספי' התחתונות המושרשות בו ושרשם מושרש דווקא בבחי' זו שאלמלא לא הושרשו בו לא היו במציאו' כלל. והטעם כי התי' הם שרשי הקיום לכל הנמצאו' כולם ועכ"ז לייחס ההעלם אל הכתר בג' בחי' והם ג' שמות המורגלים בדברי ר"ש בזו' ובתי' ובאידרא ובכ"מ והם ט"מיר ס"תים ג"ניז והם מורים העלם מהספי' ג"כ מפני הרחקי' למטה עד שיתעלם מהם בג' בחי' אלו. וביאורם הא' טמ"יר והיינו לשון נטמן היינו הנעלם מכל וכל כמי שנתחב' שאינו נמצא והיינו בחי' המתאחד' במאצילו. הב' סתי"ם הוא הענין הנודע קצת מקומו אלא שהוא סתום והיינו בחי' עם הנאצלים. אלא שהוא סתום ויסתתם ויתעלם מהספי' אפי' הנעלמות בענין שסתם הפתיח' אליהם רק מה שהשפיע והחי' אותם מכח חיות הנמשך ממנו אליהם והוא עצמו סתום. הג' גנ"יז דהיינו בחי' תי' והתפשטותו והסתעפותו עד שנגנז כמלך בהיכלו והיינו אורו המתפשט בתי' והוא נגנז בהם ואינו מושג אלא אחר החיפוש בתוך גנזי' והיינו בחי' העלמו הכתר אפי' מהספי' כולם עליונות ותחתונות. ולכך אפי' כשנייחס תי' אינם מתפשטי' מהכתר שבבי' שבכתר שסוף סוף הוא כת' אלא מבחי' חכמה שבבי' שבכתר דהיינו סוד חכמה סתימ' מוחא דסבא דשכיך ושקיט כדפי' סוד מוחא בתמר ב' בס"ד. פרק זה משע' ז' סי' ב':

פרק ה הנה סוד מוחא דאמרן פי' בו סוד העלמו לעיל בתמר ב' ואמרנו שהיא חכמ' נעלמה שאינה נפתחת כלל. והענין שהחכמ' במקומה תתפשט בל"ב נתיבות והיינו המתלבשי' בל"ב אלהים אמנם החכמ' הזאת היא סתומה ונעלמה בלתי נפתחת כלל והיינו העלמ' ע"י קרומא דאוירא ופי' שם שסוד אויר היא סוד הבי' הנעלמ' שם והיינו סוד יה"י או"ר י"ה או"יר שיתלבש י' של יה"י באו"ר דהיינו מוחא גו אוירא ונעשי' י"ה אויר והיי' העלם החכמ' גניזתה תוך הבי' ונמצאו גולגלתא ומוחא ואוירא כח"ב והיינו מוחא סתימא דכולא שאין הבי' נפתחת כלל וסוד החכמ' הזאת נעלמ' תכלית העלם עדיין מפני קורבתה אל הכתר ויתייחס הכתר בשם גולגלתא מפני החפוי החופ' בהעלמו על החכמ' והחכמ' מחשבת מחשבות לפעולות בסוד השער והיא נעלמת והבי' חופה עליה מכל צדדי' דהיינו חכמה תוך הבי' קרומא דחפי על מוחא ואין לה גילוי כלל והיינו סוד אוי"ר שאינו נתפס. אמנם בדרך נעלם נתפשט להמציא האצילות והיינו סוד פתיחת האוי"ר במציאות הכתר בעצמו מעצמו אל עצמו ולכך לעולם החכמ' סתימא והיא אוי"ר שאינו נתפס. אמנם נתפשט מהעלמו הסתום סוד אוי"ר חכמה בתוך הבי' ויוצא מבין ב' י"ה אוי"ר יה"י ואור אור א' הם ה' אורות ועכ"ז הם בסוד הכתר החסד העליון הכלול מה' אורות שהם ה' ספי' ועליו נאמר למטה אמרתי עולם חסד יבנה והיינו סוד היותו נק' יומם וה' הולך לפניהם יומם. יומם יצוה ד' חסדו ופי' יומא דכליל כולהו יומי ולכך הם ה' אורות. אמנם הם לובן החסד כולם ואור יומא קדמאה וכן הענין בכתר העליון כשהוא מתפשט מתעלם קשר החכמ' בבי' בסוד מוחא באוירא הוא סוד החסד וממנו מתפשט ונעשו התי' כולם ואין הכוונ' אצי' החסד למטה מחכמה ובי' שבכתר אלא הכוונ' חכמה ובינה וחסד מתפשטת בחכמ' ובי' בין ב' ופועלת התפשטות כל מציאו' התי' בתוכיות החכמ' והבי' שאין הכתר מתפשט יותר מחכמה ובי' כדפי' אלא החסד הוא אור בסוד הדעת בכתר העליון בתוכיות החכמ' והבי' פועלת ומסתעפת כל אותם התי' החסדי' העליוני' ולכך תי' אריך אנפין חסדי' ובחסד סוד הפעולות שבו כדפי' ולכך יקרא הכתר דרך כלל חסד עילא' החסד הגמור והיינו שהתי' שבכתר עצם הבנאי הבונ' תי' הוא חסד שבכתר העליון המודד ובונה מעלותיו בהעלם החכמ' והבי' שאין עוד התפשטו' בכתר כדפי' והנה הכתר לא יגיע מציאותו אל הגבור' כלל והכל בסוד חסד ואין לתמוה האיך ספי' א' תפעול כל התי' האלו שיש בחסד