אילימה קעב

פרק ג הנה בג' ראשי' הנז' ג' עניני'. הא' הוא התפשטותם. הב' התחברם יחד מהם ובהם. הג' העצם למטה אל התחתוני'. והענין שיבדל א"ס מכל מציאות נאצל הבדל גדול לא ישוער מפני שירד המסובב מן המסבב ירידה גדולה כ"ש וכ"ש המסובב הא' מהסיבה הא' לכל הנמצאי' שהיא עומד בעצמו אין אלי' סיבה כלל ואינו מצטרך לסיבתו והכל צריכי' אלי'. ולזה רחוק מאד שימצא הא"ס אל הכתר מפני כל עילוי הרב אשר לו על כל נמצא שאין הבדלו כהבדל אשר בין העילות התחתונו' העלולי' מהם מטעם ששאר העילות לעלולי' רחוקי' ועליוני'. אבל לא כעילוי א"ס על הכתר מפני שהעילות ג"כ הם עלולות וא"ס אינו עלול מזולתו ח"ו שהוא קיים אשר לא יעדר כלל כרפי' בעין כל. ויבדל הכתר מן החכמה הבדל גדול ג"כ בלתי משוער כשיעור הבדל שאר העילות מעלוליהם מפני שהכת' עלול מא"ס ונמצא הכת' עלול מעיל' שאין לו עילה והגביר חסדו הכת' ונוראותיו הכל אשר יוכל שאת הכתר ולא נעדר כח הכת' אלא מצדו שהוא עצמו לא הוכן ליותר מזה מפני היותו עלול שאלמלא כך היה מפליא מציאותו א"ס עד אין תכלית אמנם נלאה הכתר מהכיל א"ס עליו ולזה נתעל' הכת' מצד סיבתו על כל שאר העלולי' ולא יהי' הבדלו כהבדל החכמ' מהבי' או הבי' מהחסד. ויבדל החכמ' מהבי' הבדל בלתי משתוה אל שאר העלולי' מעילת' מהטעם שהחכמ' לא ישיגנה דין וגלות וגירושין וכיוצא באלו העניני' המתייחסי' אל הבי' ושאר המד' למטה ולזה יבדלו ג' ראשי' אלו זה מזה וג' מן הנמצאי' התחתוני' הבדל גדול ועם היות שג' בכת' דהיינ' א"ס בכתר וכתר בחכמ' שבכתר מהענפי' יודעו השרשי' וממציאו' הנבדל שיש ממציאות' ממש ראוי שיהי' דומה לו בשרשם דהיינ' בכת' ששם החכמ' מושרשת ועכ"ז דומה להבדל' למטה ולזה כאשר יתקשרו ויבואו למטה ימצא אליהם ג' ענינים. הא' התפשטו' ודאי התפשטו' גדול יתפשט הא"ס השגחת בהגיעו השגחתו אל הכת' והתפשטו' רב יתפשט הכת' בהגיעו אל החכמ' מפני ההבדל הנז' וכ"ש שיתפשטו ג' יחד כאשר יגיעו אל הנמצאי' הנכללי' כולם אמנם הסיב' הגורמת התפשטו' זה והתחברם יחד ג' ראשי' יחוד נאות כל א' וא' במדריג' הראוי' לו בענין שיהי' מתלבשות הנהגות זו בתוך זו הסיב' לזה הוא הנמצאי'. כיצד כאשר חפץ הא"ס להטיב לזולת והמציא הנמצאי' והורידן ירידה זו למטה מזו עד סוף הנמצאות כולם אוה שכולם יקבלו טובו וכיצד יקבלו הטוב מתעלה על כל עילוי שפלי כל השפלים אלא ע"י האמצעי' שפי' ולזה ירד על צד הטוב להטיב מטובו אל בחי' קיבוצם והשרשתם יחד ושם ישוקה השורש ההוא מטוב אורו ושפעו והשגחתו ע"י האמצעיי' דהיי' א"ס תוך הכתר וכתר בחכמה וירד אל שורשם שהם תי' א"א ושם ישאבו מימי הטוב'. א"כ הסיב' להתחבר ג' ראשים אלו עם היותם נבדלי' ההבדל הנז' הוא סוד המצאם נמצאי' תחתוני' המושרשי' בסוד תי' א"א ובסוד מזלא דהיינו דיקנא כדפי' והנה יהי' נמצא דביקות המאציל בכל הנמצאי' בשורש זה ואח"כ יתפשט סוד רוח החיים וימצא מעין המציאו' הזה אל התחתוני' בסוד רוח החיים המתגשם ומתנשב מסוד פומא למטה ולא במציאות מתגלה ח"ו אלא מציאות נמצא בהעלם הממציא מטיב לכל נמצאיו כדפי'. ועתה בזה נרא' כמה (הפלות) מעלות בחי' הכת' הזה דהיינו דיקנא ומזלא שהוא סיבה ואמצעי לדביקות זה והמצינו עניינו שהכל תלוי בזה וכל האלהית הנמצא למציאות כל הנמצאות תלוי בו ולזה כל הקשר וכל הייחוד מה שמשגיח האלוה בהשגחתו וקיומו בתחתוני' ועליוני' בסוד בחי' הזקן שבכתר תלוי שבאמצעותו מתפשט' ונמצאת ההשגח' למטה כדפי' וזה מבואר בחש"ק ש' ז' סי' א'. פרק זה מש' ז' סי' ב':

פרק ד הנה כאשר תעמיק בפרקי' אלו הנז' תמצא אל הכתר בערך הספי' ערך א"ס לא ערך ספי' והטעם לזה להיות לכתר בחי' על שאר האצי' ראשונ' הקדמות דהיינו קדימת מעלה אשר לו על הספי' כדפי'. הב' קדושתו דהיינו הבדלו מכל דין ופגם המתייחס למטה בספי'. עוד שלישי' העלמו דהיינו שיש לכתר בחי' שאין בה התפשטו' תי' כלל ובחי' זו אינה נגלית כל עיקר והטעם מפני התאחד המאציל בנאצל ויסתתם עצמו בעצמו ולא יתגלה לזולתו כלל ידמה למאצילו בבחי' זו. וכמו שאין שם והו"י' בא"ס כך אין שם והו"י' לכתר בבחי' זו כלל שאין ייחוס השמות וההו"יות אלא בתי' אשר בהשאל' מהספי' כאשר נבאר בעין ה'. עוד אין הספי' התחתונות נכללות מהכתר שאין הכתר נכלל בז"א ולא בתי' כאשר ית'. עוד אין ענינו אל ההנהג' כהנהגת שאר הספי'. והטעם ששאר הספי' ומה גם ו"ק הם צורך ההנהג' אמנם הכת' הכנ' אל ההנהג' שא"א לספי' ההנהג' בז"א להקשר בא"ס מפני שההנהג' בת הפעולות הרחוקות מאד מא"ס וא"א להמצא בהם פעולה מא"ס בהתפזרות פעולותיהם ולזה הכתר אמצעי בין א"ס המתעל' לספי' המנהיגות למטה א"כ נמצא שאין הכתר מדה להנהג' ולפעולה ממש אלא ראש לאמצעות א"ס