אילימה קעד

הזה כמה אלף אלפי אלפים חסדים רבוא רבבן בחי' בסוד מציאות החכמ' והבי' מתתקנת כל התי' מהם ובהם בתוכיות הכתר ואינה מתפשט' מהם ולחוץ כלל והנה עתה לפי הנדרש בסוד הבי' שבכתר ג' בחי'. הא' כתר הנעלם עצמו הב' חכמה ובי' המתאחדות זה בזה וזב"ז ומסתתמות. הג' חסד בתוכיות' פועלת ומתפש' ומתקנ' כל התי' בתוכיו' החו"ב מינה ובה כדפי'. והנה עתה ידענו סוד התי' השרשת הספי' בחסדי' הגמורי' בסוד אור ולובן הגמור החסד המתפשט בבי' שבכתר בחכמה ובבי' שבו בלתי יוצא מבי' לחוץ כלל. פ' זה משע' ז' סי' ב':

פרק ו כבר פי' בתמר ב' ג' ד' סוד תי' א"א דהיינו הסתעפות החסד ובחי' להנהגת הספי' ופעולות הכתר ועד מקום התפשטותו ודרך כלל הוא עד סוד דיקנא יקירא היינו עד סוד התי' האחרון מזלא יקירא כדפי' והנה כאשר תתפשט הכתר עד הבחי' הזאת בסוד החסד הבנאי הגדול הבונ' העליות הנז'. הנה מסוד המח ולמעל' יתייחס הכל בא"ס והם מדריגות עליונות סתומות לא ניתן באור עניינם רק למען דעת נפלאות תמים דעים אין לנו עוד רק לייחס מסוד מוחא ולמעלה בסוד א"ס סתם. והנה בעלות הרצון העליון לתת מקום והתפשטות מאת הכתר אל הספי' השניי' אחר גמר השרשת הנמצאות כלם בחסד בונ' עולמות למטה וכוללו כאומ' אמרתי עולם חסד יבנה ובונה עולמות ומשרישם למעל'. ואחר שנשרשו הגיע עונה ראויה להתפשטו' הנמצאות ולהתפשט מהכתר סוד הספי' הב' ולזה ניתוסף כח המאציל בנאצל ונאמר סתם ממה שלמעל' מהמוחא הזה הסתום הנעלם במוח הזה מחשבת המחשבות המתפשטו' ולא שיהי' דבקות המאציל בחכמ' הזא' שהרי פי' המעלות המתעלות עלי' אמנם יהי' פעול' נמשכת ונובעת ממנו תתייחס אלי' ותתרחק ממנו וכבר פי' ענינים אלו בארוכ' בעין כל תמר א' ולכך יתייחס ענין זה בשם מאן דבטש שהפעול' מהבטיש' פעולה מתרחקת ומתקרבת והנה הפעול' הזאת יהי' מן המאציל שהרי אין ראוי שיתאצלו הנאצלי' אלא מן המאציל כדפי' בעין כל תמר. ולזה יתייחס הכח להאציל אלי' והפעול' ראוי שתתרחק ממנו ולזה יכונה בשם זה כמשל הגשמי כמו מי שבטש בחברי' בטיש שהוא רחוק ומתקרב במהירות ומתרחק כך הי' כח המאציל בנאצל ונותן בו כח להאציל ומתעלם ויוצא מהכתר מסוד החכמ' מוחא הנז' מציאות החכמ' התחתונ' היא החכמ' ממש ולא שהי' ענין מה בתוניות החכמ' ויצא אותו הענין לחוץ שא"כ היי' גילוי מוחא סתימא אלא הענין היא האר' שהאיר' החכמ' הקדומ' מוחא והושרש' עם החכמ' מכח המאציל בתחיל' ואח"כ בכח הבטיש' האיר אותו השרש אור והתנוצץ למט' ולא משרש החכמ' מיד אל החכמ' התחתונ' שאין בו פתיח' וא"כ יהי' נפתחת ויהי' אל המוח הסתום וזה אינו כדפי' אלא בצאת החכמ' והתפשטות אצילותם נתגלת' ויצאת מהבי' שבכתר דהיינו סוד תי' דיקנא ולא מכל מציאת הזקן אלא מסוד תי' י"ג שהוא בחי' אחרונ' שבה ולכך החכמ' תלוי' מבחי' אחרונ' שבכתר דהיינו סוד תי' דיקנא והיינו סוד מזלא כדפי' בענין שדרך בה נאצלה בדבקות החכמ' שבכתר כדפי' וראה עוצם העלם הכתר והפלא פלא מציאותו שהרי החכמ' היא ספי' נפלא' כאשר נבאר במעינות הבאים בע"ה ועכ"ז אינה לערך הכתר כגרגיר לבן בים הגדול שהרי ביארנו תי' הכתר ומציאות התפשטותם ותי' אחרון לי"ג תי' דיקנא בו מושרשת שורש החכמ' והרי אין התי' הזה לערך כל מציאות תי' הכתר חלק חכמ' ובו מושרש שרש החכמ' שהשרש מתעל' ומתפלא על המציאות המתגל' כמה וכמה והשריש בעצמו חלק מכמה מהתי'. ולזה עם היות שהחכמ' הנעלמ' הקדומ' סתומ' החכמ' הזאת נפתחת ומתפשטת בסוד ל"ב נתיבות חכמ' בל"ב אל"הים דעובדא דבראשית שהוא התפשטו' כל שיעור קומה בספי' המתפשטות בחכמ' בגופא ושאר התי' כאשר יתב' והיינו כמשל המח הנפתח דרך חוט השדר' אחר שיש התפשטו' הגוף והיינו עצם החכמ' מתפשט' דרך הבי' והיא מתפשט' דרך ו"ק ואין כן אל החכמ' הנעלמ' שאינ' מתפשטת אפי' בתי' א"א כלל אלא היא פועלת בתוכם בתוך הגוף והם כלים אליה ולא שעצמותם תשתתף בתי' כלל והיינו היותם בסוד עצמות בג' ראשי' כדפי' פועלת בתוך תי' הכתר והתי' כלים אל סוד העצמות שהם ג' ראשים הנז' ומשם מתפשט סוד העצמות לפעול בתי' זעיר בסוד הספי' התחתונו' כאשר נבאר בפ' הבאים בע"ה. פ' זה משער ז' סי' ב':

פרק ז הנה הכתר הושרשו בו ג' ראשי' ג' ספי' הם כח"ב ואלו הג' מציאיות שבו הם שרשי' לנמצאי' התחתוני'. אמנם נמצאו בו מא"ס. והנה בא"ס אין רבוי כלל כדפי' בעין כל ת"א. ולזה נתחייב היות הנמצאות מושרשות בו תכלית האחדות מפני שהוא וחכמתו וידיעתו והידועו' לו אחד כדפי' שם. אמנם הנמצאו' אחרי היותם נפרדו' מתחייבות היות בהן ראשית ואחרי' דהיינו שורש הנמצאו' קודם היות' ושורשם אחר היותם