אילימה קעא

המאציל על הנאצל ויתפשט ממנה סוד החכמ' שבכתר ויתלבש הכתר שבכתר בחכמה שבכתר ויתלבשו ויתעלמו ג' ראשי ההנהג' אלו זו בזו וזו בזו כדפי' בעין כל והנה יהיו מתייחסי' ג' אלו בתוך בי' שבכתר כתר וחכמ' גולגלתא ומוחא עם היות שיש למעל' מבי' שבכתר כתר וחכמ' רצון הרצונות ומחשבת המחשבות כדפי' בתמר א' ועכ"ז אין לנו לחלק בחי' מכאן ולמעל' רק ג' בחי' אלו שהם ג' ראשי ההנהג' א"ס סתם כיון שמכאן ולמעל' בא"ס ויכונה בא"ס וכתר שבבי' שבכתר וחכמ' שבבי' שבכתר היא חכמה קדומה מוחא ואלו הם ג' ראשי ההנהג' המכוני' תמיד בדברינו בעין כל ובעין רואי ובכל המעינות ובכל התמרי' וזה קיצור כל הנז' מריש ועד כען:

פרק ב כבר פי' טעם והרחקת הנז' מצד רבוי הנמצאו' ולזה נתגל' לנו טעם לראשי ההנהג' וסדר השתלשלו' הנמצאו'. עוד יש בו ב' אמונו' אמיתיות שהם מכחישות זו את זו. הא' שא"ס טוב ומטיב תמיד ולא יפעול הרע כלל. הב' שהוא המשכי' והמעניש והוא הדן את בריותיו ועתה ב' אלו הם תרתי דסתרן שהרי הדיין צריך לדין ודאי ובעל הרחמי' לעולם מרחם ואינו דיין א"כ כיצד יהי' הענין הזה. ולזה האציל הכת' ותי' שהיא ספי' הרחמי' הגמורים אשר אין בה דין כלל ולא העלם שפעו ולא חסרון כל אלא אדרב' המדות שהם דין בספי' הם ביטול הדינים בכת' והיינו סוד י"ג מדות של רחמים השרשת הגבור' כדפי'. והנה הכתר הזה משמש ב' ענינים הא' לקרב הספי' אל המאציל מפני שיתרחקו בהשתלשלותם להתרבות ולרדת מעילה לעלול דהיינ' הטעם שפי' בפ' הקודם. והב' לתת הנהגת הנמצאות כולם אליו והשגחתו בספי' לדין ולרחמים ולכל הצריך והנה לזאת הב' הי' המציאו' העצמות המתפשט מהכתר תוך הספי' והעצמות נכנה לו הג' ראשי ההנהג' דהיי' מה שימצא מחכמ' ולמט' עצמות בספי' בזולת התלבשות שני ושלישי ורביעי אשר נבאר בע"ה ופי' בעין כל חמר ב' פ' י"ח והנה העצמות הזה המתפשט מהכתר יצטרכו ב' ענינים לייחס הדינים. הא' שיושרשו הנמצאים התחתונים בבחי' הכתר לא השרשתם הא' דהיינו כל תי' דיקנא הנז' אלא בבחי' אחרונ' תי' י"ג שבדיקנא דהיינו בחי' הכת' למט' על הספי' עם היותו נעלם ושם באותו שרש יתפשטו ג' ראשי ההנהג' ויתפשטו למט' וישתלשלו אל התחתוני' ועתה התחתוני' מושרשי' שם דהיינו הספי' כולם מושרשים שם ונמצאות שם בדקות והנה העצמות מתפשט מלמעל' ומתלבש שם כדי להמצא משורש זה הדק להתלבש כדפי'. עתה לדרך זה הרי קרבנו לספי' בהנהגתם בכת' מחמת השורש הזה בבחי' זו שהיא אחרונ' קרוב' לנאצלים וקשרנו בה ג' ראשי ההנהג' הנז' שאפשר להתקשט באלו השרשי' מפני שאינם אלא שרשי הגבורו' והדיני' נמתקי' ויהיו לבושים כדי שיתלבש בהם סוד אלו הראשי' הנז' א"ס סתם להנהגת וינהיג הספי' לכל בחי' הנהגתם לדין ולרחמים. והנה לזה הם שרשים בכת' בב' בחי' הא' התי' כולם לקשר הספי' בא"ס עם בחי' ריבויים. הב' השורש אשר להם בסוד תי' דיקנא זה תי' י"ג שפי' בתמר ד' כדי לקשר הספי' בא"ס בבחי' דינם וקשויים וההנהג' אלו לאלו ע"י סוד התלבשו' ג' ראשי ההנהג' המפורשים לעיל. והנה לזה רצינו לתת קורבה לפעולות בא"ס והרחקו' כל המדרגות הנז' מפני שמבלעדי הרחקות אלו לא נוכל לייחס אליו שום פעולה כלל ומה גם פעולות הדיני' וכן ריבויי הנמצאות לנגד אחדותו וטובו המושפע וכאשר תדקדק באלו הב' קושיות שהוא דוחק ב' ענינים. הא' ריבוי הנמצאות. הב' הדינים כל א' יקשה עלינו לכנותו בא"ס. אמנם הדיני' יקשו ביותר והטעם שהריבוי לא יקשה אלא מחמת הריבויים ולזה יספיק בהשרשתם באחדות גמור' בכתר והנהגת' ע"י ג' ראשי ההנהג' הנז'. אמנם הדיני' יקשה מב' בחי'. הא' הריבוי הנז' שגם הדיני' רבים מאד. הב' מחמת דינם ולזה הריבוי נוכל לאחדם בכת' נאצל א' עם קורבתו אל מקורו ונאמר שהם אחדות בהם כדרך שפי' בתמרים הקודמי'. אמנם ריבוי הדינים לא יספיק שהרי הכת' בעל הרחמים גמורי'. והאיך ימצאו בו דינים כלל ועיקר לכך נכנה בו שרשם בזולת שרש התי' בעצמו לאחר ריבויין נעשה להם שורש אחר למטה דהיינ' בבחי' דיקנא בתי' זה הכולל התי' ובו שרשי הגבורות עוד להתפשט למטה ויתלבשו ראשי ההנהגה בשרשי' לספי' להנהיגם בכל בחי' צורך ההנהג' להשכיר ולהעניש ולדון ולא ימצא שום הנהגה כלל מבלעדי הנהגת הא"ס בספי' כלל. ועתה עמוד והתבונן כמה יכריחונו האמונות להרחיק הנמצאות טובות ורעות מעולות וגרועות מהמתעלה עילוי נפלא כמבואר בעין כל ונצטרך לתת אמצעים לעניני' ולזה היו טעם למאציל עצמו להאציל הכתר ובחי' ולהעלות הנמצאים תכלית עילוי ולהשריש הנמצאות השרשה אחר השרש' ועכ"ז לא קירבם אלי' קורבה גמורה בהיותם מושרשי' בדיקנא אלא ניתן עוד אמצעי' בינו ובינם ולזה הי' כל האמצעי' בין הא"ס להאי דיקנ' בחי' אחרונה כדפי':