אילימה קנו

הא' הלחיי' עצמות הנעלם כדפי' בארוכה בפ'. הב' שער דהיינו סוד ו' שער ו"ק סוד הדעת שבבינה כדפי' לעיל. הג' סוד הגבורות האלו הרמוזות ועכ"ז אין אלו הג' מציאיות מדות הרחמי' לפעול בתחתוני' אלא י"ג מדות המגבילות סוד הפעולות וכאשר תדין אלו הענייני' תמצא שהלחיי' עצמן כלל ועיקר אינם נזכרות ולא עמדנו על סודם אלא מתוך דבריו בזעיר לחייו כערוגת הבושם ובדברי רשב"י תקרובתא דבוסמא בשער ה' סי' א' אמנם פעולות א"א לפרש בהם והרי המציאות הא' נעלם מכל וכל. המציאות הב' שער נודע שסוד שער הוא סוד ווי"ן סוד הדעת אמנם לא נתבאר בעצמו בשום מקום שיעור ומדה והעלימו הענין בו יותר ויותר משער הראש ונסתם המציאות בערך הפעולה לא בערך מציאיותיו שהרי נתבאר בדברי ר"ש שסוד הזקן דרך כלל שער. המציאות הג' שינוי השערות בח' בחי' אלו נתבארו בפי' דברי ר"ש בשער ה' סי' ב' והם מכלל דברי ס"ד וקרובי' להכלל בכלל י"ג תיקו' אמנם עכ"ז נעלם. המציאות המתבאר מתוך דברי ר"ש ומתוך הכתובי' בפי' שאין בהם פקפוק הם י"ג תיקונא דיקנא הם י"ג מקורות ועכ"ז להם בחי' והתלבשות אלו באלו להמצא אל התחתוני' כדפי' בפ' י"א ושם נתבאר שיתפשטו עוד ג' בחי' ואין להפליא על ההתלבשות הזה ועל ההעלם כי אחר שהכתר תכלית הלובן תכלית הרחמי' רחוק מאד שיתייחס שם השתרשות אל ספי' הגבורות לכך שרש עליון לחיים מיוחד נעלם לא יבחן שם מציאות זה ויתעלם הענין ויתרחק הכינוי בו ולולא זה שאנו מביני' מתוך התחתון העליון לא יתייחס כלל ולא יכונה כלל לרוב מה שיתעלם הענין ויתקשר וכבר פי' בת"ב במה יתרחקו התיקו' עצמן והשרשת הספי' בכתר עד שכמעט אין ראוי להזכירם כ"ש לכנות הספי' והגבורות התחתונות ולזה יתעלם המציאות אמנם סוד הדעת ענף הכתר כנודע וכדפי' וכאשר יכנה אל הספי' יהי' הדעת אמצעי ויהי' עניינו נותן מציאות לכתר להכלל בספי' ולזה נתן בחי' הדעת סוד השער מציאות בינוני לכנותו בכתר והיינו סוד השער המכונ' בראש או בזקן השתרשות הספי' התחתונו' למעלה בהשואה בדקות ויתייחסו בלובן מפני שרחוק מאד לתת שינוי בין שער לשער ואח"כ יגבל השער גבולי' ילבישו ויעלימו עניינו והם הפעולות למטה ומגבילי' הרחמי' העליוני' המורות שינוי הספי' ולא נתנו הרחקו' אלו לשאר התיקו' מפני ששאר התי' אינם השרשת הגבורות ועם היות שהם לבטל הדיני' כדפי' סף וסוף הספי' התחתונו' דיני' ואין ראוי שיושרשו הסב מקו' גבוה שהרי הגבורות הנמתקו' ראוי שיהי' במקו' המתקת' ידיעה והשכלה לשיעור דינם וכיצד יכונה ענין ההמתקה אם לא יכונה שם השכלה לשיעור הדיני' ובהכרח ישתרשו הגבורות ממטה למעלה ויגיע שם שיעור הדיני' ועניינם להמתיק מרירותם והרי ענין זה רחוק מאד מהכתר להגיע אליו שיעור הדיני' ולזה נרחיק מאד זה המציאות ונאמר שישתלשלו ויתפשטו רחמיו מבחי' אל בחי' ראשון ושני ושלישי כדי להרחיק הדיני' ושעורם מהכתר. וכאשר ישפוט השכל מה שיתדבק ויתייחס אל הדין הנהג' החיצוני שהרי הגבורות משכילות הם שיעור התפשטו' הדיני' והגעתם אל הגרון למטה עד הגיעם אל האדם ע"י הכלי' החיצוני' הפועלי' וכיון שכן חוייב אלינו יותר ויותר להרחיק הדיני' מלמעלה ולא זאת אלא להבחין הגבורות התחתונו' לבחי' יש דין הנעש' בתחתוני' שהוא נעשה ע"י החיצוני' והתחתוני' אינם נידוני' בגבורות הזכר ח"ו שאין חיצוני' קרבי' שם אלא בגבור' התחתונ' היא המל' שזו הדין הרפה הם יכולי' לסובלו והגבור' הקש' לעיוני' הרוחניי' שאינם נידוני' ע"י הכלי' החיצוני' כלל אלא ע"י נהר דינור וענייני' אלו יתרחק ביאור' במקומ' ורמוז ענין זה בפ' תרומה ודרך כלל נעשה כל האפשר להרחיק הדיני' והנמשך מהם מלמעלה מטעמי' אלו וזה טעם העלם ענין הזקן ותיקוניו משאר התיקוני' עם היות שאר התיקו' נעלמי' יותר ויותר כדפי'. ודרך כלל הכתר נשמה לספי' להנהג' וסוד הנשמ' היא סוד התפשטו' החכמ' כדפי' בת"ב פ'. אמנם כל שאר התיקו' פעולות רחמים ומני שפע נמשכי' למטה ומאליו יתמתקו הדיני' אבל תיקוני' דיקנא הם תיקו' וספי' למתק הדיני' ממש ולכך הזכיר מרע"ה בתפלתו אלו התיקוני' לבטל הדיני' והגזרות הקשות מקום השרשתם ולא הזכיר שאר תיקונ' אריך אלא דרך העברה דהיינו יהו"ה אמנם בפרטות לא פרט שערי דמוחא ודרישא ומצחא וחוטמא ועיינין מפני שהם כלים לסגולתם דהיינו לפעולתם אמנם ביטול הדיני' אחר שכבר גמרו בדיקנא תלויין להמתיק ולהזכיר מדות הרחמי' וא"ת ולמה לא הזכיר מצח הרצון שהוא עיקר ביטול הדיני' כדפי' בת"ב וי"ל כי יתבאר הענין במה שפי' כי עיקר רחמי הכתר לעולם הם מתפשטי' ולא יחסרו לעולם אפי' רגע כמימריה אמנם אם אין הספי' התתתונו' תיקו' זעיר מקבלות השפע אינו מצדו אלא מצדם שאינם מכיני' עצמן לקבל השפע ההוא העליון ועתה נאמר אם הספי' התחתונו' אינם מכינות עצמן לקבל מה יועיל הזכרת התיקו' או השפעת' והמשכתם והרי תמיד נשפעי' ואין החסרון מאתם כלל אמנם העיקר הוא להכין התחתוני'