אילימה קנד

הג' שלימ' כפשוטו שז"א אינו שלם בתיקו' והעד שהם ט' צירופי יהו"ה כאשר יתבאר בעין ה' ב"ה והיינו בעוד שלא ישתלם שם יהו"ה אלא י' י"ה יה"ו יעלו ט' צירופי' ולכך כל תיקון שלם לעצמו והתיקו' כלם שלמי' ובזעיר הם כל תיקו' לעצמו בלתי שלם בד' אותיות והתיקו' בעצמן בלתי משלימין לי"ג הם י"ג תיקו' י"ג אורות י"ג מקורות מושכין שמן משח רבות קודשא מן החכמ' הנפלא' הנעלמ' מוחא דאריך אנפין והם מכוני' בי"ג נהרי אפרסמונא דכיא הם מכוני' י"ג מדות של רחמי' הם מכוני' בי"ג:

פרק ט הקדמוני' פי' שיש בכתר תר"ך מאורי אור וכן נמצא בתפלת ר' נחוניא וכן פי' בתי' ומוכח התם שהם בבחי' אחרונה שבכתר דהיינו מה שמתפשט אל הספירות למט'. והנה כאן פי' שסוד דיקנא היא בחי' אחרונה אל הכתר ולכן נראה לי שהם ג' בחי' בו"ק הא' היא ז"ס דהיינו סוד השער שהם סוד זיינין מתפשטי' לכך הם עד טיבורא כדפי'. הב' היא סוד י"ב תיקו' דהיינו ו' וו' והנקוד' האמצעי' הם י"ג ואלו הי"ג נקשרי' בז' הם כ' ואלו הם ב' בחי' הנכללי' בכ' כתר ועוד בחי' ג' היא היותם כל א' וא' מהו' בי' וי' מי' הם ק' כל א' וא' כלולה מק' הם ת"ר היינו כתר והיינו תר"ך עמודי אור ואפשר שהשערות בעצמו יתפשטו ויעשו תר"ך אלו ובסודן פי' בספ"ר בשער מהות והנהג':

פרק י הנה השמן הוא מתהפך למטה באור והיינו שמן למאור והטעם שהשמן הוא מן החכמ' ומתפשט ויעשה אור כאומר ויאמר אלהים יהי אור יה אויר ומהם יצא אור והנה אלו התיקו' מושכי' משחא טבא מחכמה סתימאה ומשם מאירי' הספי' התחתונות אור כדפי' בחש"ק שער ה' סי' א' ולזה יהי' סודו תר"ך עמודי אור שהתפשטותן בספי' יעשה אור והנה אלו התר"ך יתפשטו למטה אל ג' חלקי' ויהיו או"ר או"ר או"ר שהם עולי' כתר ולכך הם עמודי' בהתפשט למטה אל סוד הווין ויהיו עמודי' ודאי ולפי שהם מתפשטי' אל החכמ' והבינ' החכמ' נקרא י"ש והבינ' ש"י דהיינו סוד בחי' התפשטות התיקו' האלו ולכך הם ג' בחי' הכנס' בכתר עצמו שהיא נעלמת הוא בחי' ז"מ דהיינו סוד הלחיים הנעלמי' והאמצעית הם י"ג תיקו' דיקנא שהם מתפשטי' מהכתר למטה לכך אנו מושכי' בסוד י"ג מדות של רחמי' והבחי' האחרונ' שהיא על הספי' היא סוד ו' מאות דהיינו הבחי' המתפשטת ומתלבשת בספי' כנשמה הפועלת בגוף מתפשט ראשונה בחכמה ובינה י"ש ש"י ויתפשט שנייה בחסד אור ובגבורה אור ובת"ת אור:

פרק יא הנה הבחי' שבה נוכל לדבר היא בחי' י"ג מדות של רחמי' הם הנקרא י"ג תיקו' דיקנא ומהי"ג בעצמן בכתר נמשכי' לתחתוני' י"ג מבועין מקורין נובעי' שפע החכמ' העליונ' הנעלמה אל החכמ' והבינ' למטה ולפעמי' יונקי' כל התחתוני' מהם ונמשחי' משמן משח רבות קודשא והנה למטה כל ספי' וספי' ישיג מהשמן ההוא כפי שעורו ועניינו שאין יניקת הספי' בהשואה אחת שהחו"ב הם ספי' נגלות בערך הכתר ונעלמות בערך הספי' התחתונות והם א' לקבלת השמן הזה ויגיע אל החסד מפני שהוא חסד ויתייחס אליה קבלת הכתר וכן אל הת"ת אמנם הגבורה מכבה משם אש דיניה אמנם למטה ברחוק על הדרך כולל נייחס שם השפעת הכתר והמ' בעלותם למעלה זה הכלל שיש ספי' שהם מאירות משמן הכתר ויש משוחות בשמן לבד כל ספי' וספי' לפי עניינה כך השגתם באור זה. עוד פי' שהם למעלה בכתר י"ג תיקו' דיקנא אמנם בהתפשטם למטה בחסד הם י"ג שערי' של רחמי' ירצה אינם הארת עצמן אמנם הם שערי' ליכנס דרך בם אל המדות פנימה בענין שקצה המדות מגיע אל החסד ושם הם שערי הכניסה אליהם ולזה יתייחסו המדות אל החסד עם היות שהם בכתר מפני שהם נפתחי' בחסד י"ג שערי' להמשיך רחמיהם דרך השערי' ההם ואותם השערי' הם סוד י"ג מדות של רחמי' המיוחסי' אל החסד וכן פי' בשלהי סי' א' משער ה' מחש"ק. ובסי' ב' הוסיפו ופי' שהם ג' בחי'. הא' המקורות והם נובעי' מעצם הכתר הב' השערי' שהם המדות של רחמי' והם בחסד. הג' למעלה שהם התי' שבעצם הכתר שמהם נובעי' המבועי' להוציא השפע במקורות ליפתח בשערי' וענין זה בג' בחי' אלו אינם במדות אלא בעצמות המקורות הם י"ג להם קצה עליון תיקונם בכתר הם סוד תיקוני דיקנא וקצה התחתון תיקו' בחסד ואמצעות מה שבין קצה לקצה כדפי' ומתוך בחי' זו הנגלי' עמדו הנביאי' על מה שאמרו בסוד תיקוני דיקנא לא בעצמות התיקו' הנפלאי' למעלה ומטעם זה יקראו אלו מדות שהם מדות ושעורי' משוערי' במקום שיש שיעור ומדה והנה אלו הג' בחינות במקורם העליון אין שיעור ומדה ואין גבול ואין גילוי שהוא בעצם הכתר אמנם השפעתם והמשכתם שהיא הבחי' האמצעית מציאות השפע הנשפע ג"כ נעלם. אמנם הבחי' האחרונה יקראו מדות שנמדדות ושעורי' משוערי' ופעולות נפעלות, ע"י החסד הנגלי' בעלת י"ג מדות כדפי' והנה התפשטות זה הם י"ג מדות לא עצמות התיקו' העליוני' כי אלו היו התיקו' העליוני'