אילימה קנג

מהבינ' העליונ' שבכתר אל הבינ' והגבורות התחתונות להכפותם ועם היות שיש בין חכמה עליונ' לחכמה תחתונה הבינ' שבכתר ובין בינה עליונה לבינה תחתונה החכמ' ממש אין חשש כלל מפני שהספי' הם שכליות לא גשמיות ויקבלו זו מזו עם היות שיהיה בין זל"ז כמה ספי' ואין חשש וזהו סוד הצינורות שיש צינור מספי' הכתר אל החסד ויעבור דרך החכמ' והבינ' ולא תחוש כלל מפני שהם שכליות ואינם מעכבות ואינם משמשות אלא דרך ומעבר וכל כיוצא בזה יהי' לסוד השערות האלו וענין זה יתרחב ביאורו בפ' והנה יהיה לפ"ז ג' בחי' בתיקו' א"א הא' שער הראש הוא התפשטות החכמ' בלי שיתוף הבינ' ולהכי מאחורי אודנוי שאין הבינ' מראה פנים להם כלל כדפי' ושער הזקן הם סוד הדעת מבינה בלי שיתוף החכמ' ולכך מתחילות מקמי אודנין והתיקו' האמצעיי' שהם מצחא חוטמא עיינין הם משיתוף ב' יחד כדפי' במקומם ולכך יהיו ב' עינים ב' אזנים חוטמא תרי נקבי ומצח בכלל בב' בחי' והשער זה לעצמו וזה לעצמו לא יתערבו שערות הראש בשערות הזקן כדפי' בסי' ב' משער ה' מחש"ק וירצה שאין ב' דעות אלו מתקשרים להיות זה עובר אל החכמ' להנהיג ההנהג' נשמה בתוך הגוף וזה עובר אל הבינ' להמתיק דיניה כאשר נרחיב בפ' י"ג בע"ה:

פרק ז בחש"ק בשער ה' סי' פי' ששער הזקן נפיק מאודנוי וחפי עד טיבורא דלבא הנה פי' גבול סוד הזקן מראשו ועד סופו והם ב' מדות מהשמיע' ועד המחשב' שהיא בלב והנה השמיע' אשר בכתר כולה רחמים אין שם שמיעת הרע כלל העיקר אמנם שמיעת הטוב למלאת שאלות בני חיי ומזוני ומיד נותן שהמזל שסוד הזקן יוחס בשם מזל כאשר יתבאר ומגיע עד טיבורא דלבא בחינת הלב כדפי' שהיא הבינ' ולא הבינ' ממש אלא טיבורא דליבא שהיא המל' כדפי' והיינו שהיא הפועלת כל המציאות הנשפע מלמעל' והנה סוד ענין זה יתפוס ו"ק שהרי השמיע' מתייחס' אל הבינ' עם היות שיהי' בשיתוף החכמ' כדפי' בת"ג פ' והטיבור יתייחס למל' ומזו לזו ו"ק שהיא ו' בין ב' ההי"ן אמנם ו"ק ממש והענין כי ו"ק הם השערות בעצמן ו' מתפשט' מי' אל י' כזה י-י והיינו י' תחלת נביעת' י' סוף נביעת' וכן כל שער ושער זה שעור מדתו אבל ישתנו המציאות בסוד גבולי השער כאשר נבאר כך ו"ק יגבילו גבולי הפעולות ויעשו מקורות ומעיינות לפעולות שהם י"ב גבולי אלכסון כדפי' בספ"ר בשער פרטי השמות וארחיב הענין בעין תפוח ב"ה ולכך גם בסוד הזקן העליון יהיו ו"ק דרך כלל השערות במציאות כל א' וא' ווי"ן מתפשטי' מהם ארוכי' מהם קצרי' לפי בחי' כדפי' אמנם כללם יחד יעשה גבולי' הם י"ב מעיינות י"ג מקורות עם הנקוד' הכוללת אותם כולם והנה הפעולות האלו הם מלבישות ומעלימות סוד פעולת השערות והנימין כל א' וא' לבד' שלא נדעם ולא סופר מהם כלל ובלי ספק שהשערות במספר במשקל בשיעור ומדה אמנם לא נדע העולמות העליוני' והתיקו' הנפלאי' אלא מצד הפעול' וכמו שהם למטה ו"ק ו' פעולות ומשקוף אותם הו' יתחדשו עוד י"ג פעולות ילבישו הו' כך הם סוד המקורות העליוני' י"ג מקורות לבוש לו"ס ולזה אמר הכתוב לבושיה כתלג חיוור נוסף על מה שפי' לעיל בפ"א על ענין היותם לבוש הנפלא והעצמות נוסף עתה לבוש ללבוש שאין סוד שער זה מגלה עצמות פעולת השער ואין תיקו' הזקן עצם השער אלא גבוליו מה שיגביל כל שער ושער תיקו' וסדרו כאשר יתבאר. בענין שנקרא מקורות אלו מה שיתפשט השער מה שילביש מה שיגלה מה שיתפשט וכע"ז הדרך מה שיעלו מה שירדו. ולכך עיקר ושורש לכל מציאות הזקן הם ו"ק מהבינ' עד המל' כדפי' דהיינו שיהיו הספי' כולם בבינה כדפי' בח"ב. אמנם באו בלבוש והעלם על הדרך הנז' בסוד הו' האלו:

פרק ח ג' שלמיות בדיקנא דאריך שאינם בדיקנא דזעיר וכנגדם אמרנו בחש"ק שם דיקנא יקיר"א מהימנ"א שלימ"ה. הא' יקיר"א כי בהיות הזקן מתתקן בי"ג תיקו' כאשר יתבאר מורה על הכבוד והתפשטות החכמ' הנעלמ' הפועל' בהעלם כדפי'. והנה לא יתכבד האדם אלא בהיותו מהודר הזקן ולא בהיותו מתבלבל הזקן ולכן עתיקא קדישא מתי' זקנו מסודרים הוא יקירא והכוונ' על סדר תיקו' דיקנא דא"א שכולל כל י"ג בחי' שהם השרשת כל הגבולי' התחתוני' וכלל כל צירופי ההו"יות כאשר יתבאר בעין ה' ב"ה והיינו סדר הנאות לכלול י"ג בחי' לו"ק שהם י"ג מדות של רחמים מסודרי' על כל צרכי המציאות למחול ולסלוח ולהשפיע ולתת ולרחם. הב' מהימנא. הענין שמי שהוא מלא זקן נקרא נאמן ומי שהוא זל דקן אינו נאמן והוא א' מסימני הרמאות והנה בדיקנא דז"א לא שייך לישנא דמהימנא מפני שהוא משתנה לדין לרחמי' ומרחמי' לדין ואינו נאמן עומד על ענין א' ולכך תיקו' דזעיר בדין ולכך אינו נאמן וקיים ברחמיו ואין הזקן שלו מגיע אלא עד הגבור' לבד כאשר יתבאר במקומו דהיינו עד החזה כדפי' בסי' זה אמנם בא"א כתיב אמת ובתיקו' זעיר לא כתיב אמת כלל הרי זה מורה על סוד הנאמנות ודאי מן הטעם שפי'