אילימה קנב

יורו על השער הקצר מן הטעם הזה משא"כ בשער הראש שכולו משולח ותלוי וארוך מפני שהם שרשי' לספי' ברחמי' גמורי' ואלו השערות שבזקן הם קצרים מפני שיורה על שרשי המדות שהם למטה מדות הדין וכאן ישתרש דינם ויתמתק. הב' קושי השער ששער הראש רך כצמר להיותו במדות הרכות בחסד ולכך שער הראש יתייחס אל החסד אמנם שער הזקן קשה להראות השתרשות מדות הדין למט' ובקושיו מתגבר על הדיני' ומלבינם וכל זה נכלל בכתוב באומרו שער רישיה כעמר נקי ולבושיה כתלג חיוור. והנה הם ג' בחי'. הא' בגוון. הב' באורך שיעור ומדה. הג' בממשות השער ברכותו וקשיותו. והנה ג' עניני' אלו יורו ב' מהם על עצם המד' ומציאות' והם האורך והקושי. וב' יורה על הפעולה הגוון והקושי. והענין שהאורך מורה כולו על עצמות' ועצמות הספי' היא מושרשת שם יש מהם גבור' ויש מהם חסד ויש מהם הוד ויש מהם נצח ויש מהם יסוד ויש מהם ת"ת לכך מהם ארוכי' וגלויים השרשי' שהם שרשי החסד או הנצח ויש מהם קצרים שרשי הגבור' וההוד ויש מהם בינוני' שרשי הת"ת והיסוד ויש הוראה בפעולה דהיינו הגוון כולם בחסד הגמור והלובן המלבין בחזקה כל האדומי' ולזה הגוון כולו מורה ממש על הפעולה אמנם הממשות מורה על עצמות הספי' ומורה על הפעול' והיינו שהם שרשי הספי' הקשות ופועלות למט' בדיני' בקושי וגבור' לבטל הדיני' לא גבורה ודין אלא גבורת הפעול' כנגד הדיני' הקשי' ובסי' ב' משער ה' פי' עוד בזה כי שער הראש הוא התפשטות סוד הדעת מחכמה שבכתר אל החכמ' עצמה דהיינו ממוחא למוחא מחכמ' לחכמ' לכך הם ארוכי' מצד א"א והם בסוד פשוט' ורכים בסוד הרכות והחסד והרחמי' אמנם שערות הזקן הם מבחי' הבינ' דהיינו דיקנא להמשיך למט' עד החסד לכפות הגבור' והדין א"כ הם נמשכי' בסוד הרחמי' הכופי' את הדין וכשתדקדק תמצא שהשער הם סוד וא"ו בכל מקום וכמו שסוד ו' מהחכמ' חסד ורכות וסוד ו' מהבינ' קושי ודין כך בבחי' מהכתר סודם כולם ברחמי'. אמנם מצד הראש דהיינו מצד המח חכמ' הם מתפשטי' לחכמ' לכך הם חלקים משמן המשחה כנודע. אמנם מצד הזקן שהם בבינ' הם קשי' לבטל הדין וקצרי' מעין מציאותם בגבור' והנה יהיו בסוד החכמ' למטה ג' חכמות שהם ג' מוחי' דהיינו חו"ב ודעת וצריך שג' יקבלו מן החכמ' הנפלאה העליונ' שבכתר דרך השער שבראש ולא שיקבלו בינה ודעת שבחכמ' תחתונה החכמ' העליונ' ע"י אמצעות החכמ' אלא ממש כולם מקבלין מן החכמ' העליונ' עצמה לכך הם השערות שבראש ארוכי' ושוים בשיעורם ובמדתם ואין שינוי בחי' בהם כדי שתהי' החכמ' העליונ' הנפלאה מתפשטת דרך הדעת הנעלם שער ראש אריך אל כל בחי' מוחא חכמ' דלתתא ויקבלו הבינ' והדעת שבחכמ' מן החכמ' הנפלאה הנעלמ' ממש בלי אמצעי כדפי'. והטעם שאלו הי' אור חכמ' שבכתר מאירה בחכמ' לבד הי' כח הדין מתערב בבינ' והדעת שבחכמ' לא היתה ההנהג' מתיישבת כראוי אמנם עתה שעצם החכמ' שבכתר ממש מאירה בג' חלקי החכמ' עצמה ימצא מצד הכתר ברחמיו כל ההנהגה אחת בלי שינוי ואם יהי' שינוי יהי' לבד מצד הכלים דהיינו חלקי החכמ' שהם חכמ' ובינה ודעת והחכמ' שבכתר אחת לכולם יחד. כאשר הרחבתי הענין בת"ב פ' והנה שער הזקן עיקרו לבטל הדיני' כדפי' וצריך ביטול הדינים בבחי' שונות שהרי הדיני' אינם מתבטלי' אלא מחמת השתרשותם בכתר כי כל מדה שיהי' דין במקומה כשישתרש בכתר בסוד הלובן יהי' כח ביטול הדיני' ולזה צריך שישתרשו בגבורות כלם שם כדי לבטל כל גבורה וגבור' כפי עניינה והיינו סוד מדידת השערות במדות ושינויים ושיעורי' כפי מה שנבאר בפ' י"ב. והנה הזקן היא בחי' הבינ' והבינ' גבור' דכליל כל גבוראן במקומה כך למעל' ישתרשו הגבורות ויתרבו הבחי' בה והמדות לשער מהם קצרים מהם ארוכי' מהם בינוני' והיינו שיתדמו קצת לשער ראש זעיר שיש בו תקיעה פשוט' שברים קצרים תרועה בינוני' והם דין וכאן כלם בלובן רחמי' אמנם אלו הבחי' מושרשות שם בסוד רישא דמלכא גבוראן וכאן בסוד דיקנא ביטולם והלבנת אדמימותם וצריכי' להיות קצרי' כדי להמתיק דינם וכאלו נתארכו והיו אצולי' מן החכמ' מעולם לא נמתקו התחתוני' שאינם מתמתקי' אלא מצד היותם' מתפשטי' העליוני' בבינה דהיינו סוד דיקנא והיינו השרש' הגבורות בחסד עליון ורחמי הכתר כדפי' וזה יהי' הטעם ג"כ לקושיין דהיינו להתגבר ולהתחזק נגד כוחות הגבורות שאפי' שדרך מציאות השתלשלות להוליד הדין להנהיג התחתוני' כשיתגלה השורש העליון יבטל כח הדין ההוא ויכסנו והיינו סוד גוון הלובן שמשתנה בכל להראות על הרחמי' השוין בכולם. ולכך שער הראש התפשטו סליק על אודנין מאחורוי ירצה יקדם אל סוד האזנים שהם בחי' הבינ' מפני שהם מסוד החכמ'. אמנם שער הזקן מקמי אודנין מפני שהם מהבינ' מתפשטי' מאודני' בחי' הבינ' ולמטה ואינם מתערבי' שער הראש עם שער הזקן ששער הראש מהחכמ' העליונ' אל החכמ' התחתונה ושער הזקן