אילימה קנ

לו ה' מוצאות כלל ועיקר אלא בז"א וכך צד המתפשט ומתראה לחוץ דהיינו לחיים שהוא סותם ומעלי' אפי' בזעיר לא נתייחס אלא סתם הזקן י"ב תי' והם דיקירותא ע"ש החכמה המתלבש' בבינה המתכבד וכ"מ שיתגלה הזקן הזה יורה על הכבוד לא שימצא סוד הנעלם אלא פעולת' פעולת הכבוד כאומר ואכבדה בפרעה ובכל חילו ונאמר שם מה תצעק אלי דהוה לי לעילא כדפי' בצניעותא דספרא וכן יום הגדול והנורא הוא יום כבודו של הב"ה דומה לענין זה וכל מקום שיורה על הכבוד של מעלה מורה על סוד הזקן הזה שכל הכבוד הוא הזקן והענין שאלו הם המקורות הנפתקי' מהכתר והפעולות התחתונות בסוד י"ג מקורות הם י"ג מדות של רחמי' להתפלל ולשפוך שיחה ולמצוא מבוקש כאשר יתבאר ולפתוח הרחמי' לכל חפץ א"כ באלו יתכבד הכתר ויתגלו פעולותיו. עוד נודע שסוד הקדמות והזקנה עיקר הוראתם בסוד הזקן ולא יכובד הזקן בזקנתו אלא בהדרת זקנו ששם גילוי הדרת שניו וימיו. ולא יתגלו מעלות הכתר וקדמותיו על הספי' אלא מטעם י"ג תיקוני' אלו שבהם הסליחה והכפרה ורחיצת הפגם מכל הספי' התחתונות בהתלהבם. מדמי דינם יתפתחו המקורות ומיד ויאמר ה' סלחתי וכו' אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך וכו' לפני ה' תטהרו ישלח מעינות מימי רחמיו ויעתקו קשרי שלשלת הדיני' ויתלבנו מאדמימות קושי דינם ומיד נהפכין לרחמי' כל הנמצאי' ואין מי שיפתח בה לפני הזקן כלל וזהו כבודו וזהו יקרא דיקנא דיקירותא ודאי:

פרק ג אין תיקוני הזקן בעצם הזקן אלא בסוד גבוליו כאשר ית' המשל בזה יתפשט הזקן מכאן ועד כאן יתרחב כו"כ לא יתפשט כאן יפנה כאן וכיוצא וכשתדקדק תמצא שהם גבולי' ותחומי' לזקן לא עצם כעצמות הזקן יורה הענין שעצם הזקן אינו מושג כלל ומה שנשיג ממנו הוא גבולי התפשטותו ונאמר נתפשט מציאות הספי' העליונה עד פעולות אלו וסופי הפעולות המגיע אלינו הם כך וכך אלא שנבין בעצם התי' והרי כלל התי' הם מתפשטי' ווי"ן ונובעי' והנה בעצם הווי"ן בשער הראש אמרנו הם משוערים בסוד קדוש לקדוש עולמות לשעור מציאות' מתפשטי' עד כך עולמות וכיוצא והנה בשער הזקן **(אולי צ"ל אין ייחס)** מזה כלל אלא סתים סתומי בי"ב גבולי' הם י"ג שמגבילי' מציאות המקורות לא שנדע שיעור קומה או מספר וכיוצא אליה' כלל ועיקר וסוד זה הוא העלם הזקן על כל מציאות שהרי כולו ווי"ן ו"ק וכללם לא נדע להם שיעור וקומה וכללם יעשו י"ב גבולים ובהם נדע מציאות גבולי סודם והיינו כעין התפשטות הקצוות שיעשו עניינם י"ב גבולי אלכסוני כך ממש סוד הזקן שנדע בהם סוד גבולי אלכסונין שבה ולא נדע עצם הזקן ואל תתמה על הדבר שהרי סוד הבינה להעלי' החכמה וכל מה שאין הבינה מעלמת החכמה החכמה נפתחת והיינו דאמרן לעיל שקרומא דאויר' מעלי' המח בת"ב ולזה סוד שם יהו"ה בחכמ' ושם אהי"ה בבינ' כאשר אבאר בע"ה בעין ה'. ונודע ששם אהי"ה מורה העלם ושם יהו"ה מורה גלוי ושם יהו"ה מתלבש בשם אהיה כדפי' בתי' כמה פעמי' והמתפשט שהוא שם יהו"ה מתעלם בשם אהי"ה דהיינו שעם היות שתי' הכת' העליוני' יורו ויתגלו כשיגיע אל בחי' הבינה בסוד תיקן דיקנא נתעלה ונסתם הכל ולכך סוד י"ג מדות של רחמי' הם מקורות מתפשטי' מתגלי' למטה אמנם למעלה בכתר עצמו אינה מתגלי' כלל ולזה תחלת שם המדות יהו"ה ומיד פסק המפסיק ומעלי' ואח"כ יהו"ה שנפתחו המקורות אל רחו' וחנון וכו' למטה וסוד השמות אבאר בע"ה. ואולם מן הטעמי' האלו כולם אין הכתר מתגלה בסוד דיקנא ונודע ששם יהו"ה יצטרף י"ב צירופי' ושם אהי"ה י"ב צירופי' להלביש י"ב צירו' בי"ב סתומות והרי מזה נקיש כמה העלם על העלם נעלמו הספי' הרי ו"ק בעצמן אינם אלא בגבולין והגבולי' מתלבשי' בלבוש העלם בהעלם וסתימא בסתימא ועדיין נבאר העלם זה בענין שו"ק מציאותן במקומן ונעלמי' בבינה ונמצאי' בחכמ' הרי כמה מדרגות העלם ונעלמי' יותר ויותר בשרשי השרשי' שבכתר אחר שאינם נגלי' מיד בצאתם מן הכתר אלא יש להם ב' בחי' שרשי' לשרשי' ועתה אין להפליא מפלאי דיקנא עילאה שהיא שרשי הנמצאות כולם והם המתקני' המקשטי' הכל כדפי'. ולכך תתעלם מכל הנביאי' ולא נזכרה בשם כלל ולא השיגוה הנביאי' מפני העלמ' וסתימת' כדפי':

פרק ד הנה לא יכלו הנביאי' והחכמי' לעמוד על תוכן תיקו' הכתר אלא מתוך תיקו' ז"א כי מאלו נבין באלו ולא ידענו שיש בכתר ט' ספי' אלא מתוך היות כל ספי' כלולה מי' וגם היא כאח' מהן ובה ט' ספי' אמנם השגתם הוא שנדע שהם רחמי' פשוטי' ולזה כל מה שיתדמו התיקו' שבכתר לתיקו' תחתוני' נוכל לעמוד על העליוני' מתוך התחתוני' רק שנחלק בין הדין בתחתוני' לרחמי' בעליוני' ועד"ז נמצא שלמעלה בכתר יתדמה למטה בז"א בכל התיקו' גולגלתא בגולגלתא מוחא במוחא שערא בשערא מצחא במצחא עיינין בעיינין חוטמא בחוטמא רק שאלו בא"א ואלו בז"א אמנם דיקנא בדיקנא אינו כלל מפני שתיקו' דיקנא דז"א הם ט' ותיקו'