אילימה קמט

השער דהיינו כדפי' בת"ב פ"ט שהשער אינו עצם וכולו שער ושער מורה ו' נובע ממקורי' א"כ דרך כלל השערות פעולות מתפשטות אבל העצמות הנעלם הוא הלחיים דהיינו עצם ו"ק המתקשרות בו והיינו סוד לחיים שהם ד' ב' עליונות וב' תחתונות דהיינו חו"ג ונו"ה ובין אלו לאלו יעשה סוד המשכת הלשון דהיינו סוד הת"ת ויעשה שם משך היסוד חדוד הלשון ויעש' הפה ופתיחתו דהיינו המל' והיא למעלה מנו"ה למטה מחו"ג קיבוץ ד' הלחיים ב' וב' יחד ונקודה אמצעית היא המל' כזה. $ציור בספר$ ולכך סודה ה' ויתפשטו אלו הה' מהבינ' דהיינו דהיינו סוד הלחיים מקום דבקות' למעל' הם ד' נקודות ושורש הלשון הוא נקודה חמישית דהיינו סוד ה' עליונה כזה. $ציור בספר$ ויתמשכו ה' אלו ראשם תקוע בבינה וסופם במל' דהיינו התפשטו' ה' ווי"ן לה' נקודות מה' נקודות והיינו סוד ואו בין ה' לה' והנה המציאות הזה הוא סוד הפה והתפשטות החו"ב כל תוך הלחיים האלו שסוד לחיים סוד ווי"ן כנודע לגבי עירוב וכל תוך הלחיים ה"ס ל"ב נתיבות חכמה שהם השינים והטוחנות ואין מכלל כל זה רמז כאן בתיקו' דיקנא דא"א שסוד אלו המאורות נעלמו תכלית ולא נתגלה מהן אלא סוד לבושן שעליהם נאמר לבושיה כתלג חיוור מן הטעם אשר זכרנו וגם בזעיר מתלבשי' ולזה נאמר כערוגת הבושם אמנם בארי' לא נז' כלל אפי' מלת לחיים אלא לבושיה סתם וכמו שהם למט' בסוד התפשטות הקצוות י"ב הויות דהיינו סוד י"ב צירופי' לשם בן ד' שהם צומחי' מאלו הספי' כך הם למעל' י"ג מקורות לבוש להעלים סוד הקצוות ובחי' ולכך כל מה שיושג שם אינו אלא מה שיפתחו אלו המציאות ויהיו נובעין י"ג נביעין דהיינו סוד תי' דיקנא שכללם הם שערות מקורות מושכות ו"ק ממבוע הנבוע ופרטם הם מתתקני' ומתבחני' לי"ב ועכ"ז מעולם לא נזכרה בתורה שם הזקן כלל עם היות שסוד שאר הענייני' נזכרי' כגון הנה עין ה' אל יריאיו ארך אפים על החוטם וכיוצא. אמנם זקן מעולם לא נתייחסה מלה זו למעלה אלא ע"פ הקבל' על סוד אלו התי' אורה היות' ענין הנעל' ובלתי מתגלה לכבוד גבוה ולכך ר"ש ע"ה בחש"ק שער ה' אמר ווי מאן יושיט ידוי בדיקנא יקירא עילא' בסבא קדישא שאין ראוי לשלוח יד בזקן לשום אדם אם שידע לסלסל זקנו ולתקנו תי' הראוי והמסלסל בלתי סדר ח"ו ימשך לו עונש לזה ראוי לירא כל אדם מליגע בסוד תיקוני דיקנא שהיא נק' דיקנא דיקירות שסוד כבוד יתייחס בה וכן מציאות כל המכבד עצמו באיזה כבוד יתייחס הענין אל הזקן ולזה סוד הזקן יתייחס לכבוד וכבוד מי יגע אלא ע"י יראה ופחד שיהי' מובטח לסלסל כבוד עליון כראוי ועכ"ז נלאה דעת הקדמוני' לדבר בסוד הזקן ולא דברו בעצמותו ולא השיגו בסודו ולא מדדו שיעור ומדה לשער בעצמו שהרי הם משוערי' בשיעורי' הרב' ואין מי שידע סודם אלא העלימו והסתירו הכל בסוד י"ג תיקוני' ונלאו החכמי' הקדמוני' מלפרש בהם הטעם בעיקר זולתי מה שחקר ר"ש וחביריו לסלסל בזקן כל מה שאפשר אמנם בשיעור ומדה לשערות לא יכולו שהי' הסתר רב והקדמוני' לא פי' גם הם העלימו ולזה אמר ווי מאן יושיט ידיה שלא נעזרו בסלמול התי' רק במשל התמונ' הגשמי' מה שפי' בס"ד ועכ"ז עזר רב נעזרו מלמעל' ופי' כל א' וא' כל מה שהי' אפשר אמנם בשיעור מדת השער לא נתברר דבר כלל ועיקר:

פרק ב דרך כלל נקרא סוד הזקן דיקנא יקירא והכבוד מתייחס תמיד אל החכמ'. והנה סוד החכמ' הוא התפשטות הפה פנימה לז"א דהיינו סוד חיך ול"ב שינים הם ל"ב נתיבות חכמה שנפתחים בלחיים בז"א א"כ עם היות שא"א לא יפתח החכמ' דהיינו מוחא לל"ב נתיבות ולא יתייחס בו שיניי' וטוחנות ונסתמו ל"ב נתיבות חכמתו עכ"ז ייחס הזקן יתייחס בשם מקורו והיינו כמו שסוד הזקן לז"א הוא סוד התפשטות החכמ' והבינ' ומשם נובעת אף כאן החכמ' והבינ' עם הכתר גולגלתא מתפשטי' בסוד המקורות האלו והם מתפשטות ומתעלמות בתוך הלבוש הזה הנאמר לבושיה כתלג חיוור ולזה סוד הזקן הוא שיתלבש חכמה בתוך בינה ותתפשט ומה שיתגל' מהתפשטות זה סוד י"ב מקורות הם י"ג כנודע בנקוד' הכוללת הכל א"כ תקרא דיקנא דיקירותא שהכבוד העליון חכמ' היא המתפשט' בה לכך ראשיתם ותחלתם מלמעלה מסוד גולגלתא גולגלתא עילא' שהמח בתוכה כאשר יתבאר. אמנם אינו מעצם החכמ' כשער הראש אלא מהחכמ' תוך הבינ' והיינו אלו יצוייר שיתגל' המציאות בא"א מה הי' מורה הי' מורה על סוד החכמ' בתוך הבינ' א"כ הלבוש הזה דרך כלל הוא מבועין דנפקין מהחכמ' מתלבשת בבינ' ועכ"ז אינם ממש מהמח אלא בסוד התפשטות ו"ק מחכמ' תוך הבינ' והבינ' היא הנפתחת ולכך אין השער הזה צומח מקושי גלגלתא הנסתרת ונעלמת מהשער יוצא ונובע כדבתר כותלא כדפי' שם בת"ב. אלא הוא צומח ומתפשט מהבינ' כסדר המציאות אל החכמ' והבינ' כל תוכיות הפה ומציאות הלחיים מתוכיו' הוא חכמה תוך הבינה ל"ב אלהי"ם דעובד' דבראשית וכאן אין המציאות הזה אלא בתוכיות נסתר מכל וכל ולא נתייחסו