אילימה קיח

יתעלם ממנה הכתר. ויתגלו ממנו ט' בחי' הם תי' הכתר אשר יתב' ועוד ית' לך שכל מלך ומלך מאלו המלכים יכלול כל מה הנמצאות ממנו ולמטה וכן בדין שזה דרך כל העלו' העלולו' שהעליונה יכלול עצמה וכל מה שלמטה ממנה ועד"ז ישתלשלו העלות זו למטה מזו והעליונה יכלול יותר מן התחתונה ואין התחתונה נודעת מן העליונה אלא שאינה כוללת אלא ממנה ולמט' והעליונה כוללת את עצמה והתחתונה וממנה ולמטה והרי בזה הוסי' העליונה על התחתונה עצמות' וסדר זה הוא סדר הרוחניי' כולם הכתר יכלול עצמו והחכמה וממנה ולמטה והחכמה לא תוכל לכלול הכתר אמנם יכלול עצמו וממנה ולמטה וזה דרך לכל העילות העלולו' מזו לזו וזה דרך למלכים שכל א' ישתרש בחברו התחתון בעליון ומטעם זה יהי' ההשתלשלות הזה לספי' אשר לכתר והעלמן ותיקוניהם כדפי':

פרק י הכתר יש בו ג' בחי'. הא' כשנחשבהו בערך תחלת מציאותו דהיינו קודם אצי' שום נאצל והוא דבק במאציל והיא בחי' נעלמ' ואינה מושגת לזולתו והבחי' הזאת היא בחי' שבה פועל המאציל פעולותיו לנאצלים והכתר משיג פעולותיו אלו שהם בו שאמתת עצם א"ס נעלמה ופעולותיו היינו שפעו המתפשט בנאצל א' בבחי' זאת הראשונה והכר' זו נעלמה ואינה מושגת רק אל הכתר. הב' היא שנחשבת בבי' בבחי' אחר אצי' והיא נעלמה ואינה מושגת לזולתו אמנם כבר נתפשט להתפשט האציל' מכח המאציל דרך בו. הג' היא שנחשבהו בבחי' ובערך מה שירצה להגלו' מאורו ואמתת עצמותו אל הנאצלים למטה והם הם תי' והיינו שיתן בהם כח והשג' שישכיל המסובב בסיבתו וכל זה ברצון המאציל השופע ומנהיג בו ונותן בו כחו ושפעו, בענין כשנפליג בהעלם הכתר ונק' סתרא דסתרין טמירא דטמירין עתי' דעתיקי' כל כיוצא בזה נרצה בבחי' הנעלמ' הא'. וכשנאמר מלה המורה העלם והסתר ולא כ"כ ומה גם אם נאמר תרתי דסתרן שיורה גלוי והעלם יהי' בבחי' הב' שנתפשט ונתגלו להאצי', ואינו מושג וכשנאמר מלה המורה גלוי בעצם והשגה בו יהיה דוקא בערך התי' הכלולים בו שהם מושגים ומהם יונקים הנאצלים התחתונים כדפי' בפ"ג וענין זה מבואר בחש"ק ש' ג' סי' א'. וכשידקדק המעיין ימצא ג' בחי' אלו ה"ס כח"ב שבכתר הכתר הוא בחי' א' שאין עוד למעלה מבחי' זו בשום ספי' שהרצונות שפי' בפרקים הקודמים ה"ס הכתר בעצמו שהוא מתפשט מבחי' אל בחי' ומציאו' אל מציאות מרצון אל רצון עד סוף הרצונות כלם והרצונו' הם מאורי אור כסאו' לא"ס דבקו' במאציל. הב' חכמה שבה סוד המלכים וגלוי שעור הנמצאות אמנם נעלמי' תכלית העלם ולכך בלתי מושג עם היות שבסוד החכמה הזאת רצה להגלות ולהאציל כדפי' הג' היא הבי' שבה תי' א"א ומהם מאירות הספי' התחתונים ויונקות ואליהם שבו' והם פתחי' ושערי' שדרך בם יצא ההנהג' מהכתר לט' ספי' התחתונות למטה. והנה אלו הג' בחי' הנז' ימצאו תמיד בכל בחי' הכתר אפי' בסוד רצון הרצונות יתפלאו זה על זה משך הרצונות אלא מפני העלם כל מדרגות הרצונות לא נוכל להפליג בין ב' הא' לח' המתפשטים וכן במחשבות גלה הכתוב ואמר שאינ' אלא ח' שב' הקודמי' הם בחי' כו"ח והם נעלמי' וכן בבי' בסוד תי' הכתר כתר שבה נעלמי' תכלית העלם. אמנם החכמ' מוחא כאשר יתב' ותחלת ההתפשטות הגלוי מבי' ולמטה ולז' יהיו ג' בחי' אלו בסוד היודע והדעת והידוע ולעולם היודע קרוב יותר שהוא עצמו המציאות והדעת כלי והידוע פרי ועם היות שנפליג באחדות' עכ"ז אחר שהם במקום שנחשבים ונכנסים בשם הרבוי על דרך העבדה הרי הם יודע ודעת וידוע והרי הם עצ"ם כל"י פר"י ושלשה אלו הם בכתר שבכתר הנק' דצון וזה לא לתת מספר אלא מחויב מההסתעפו' התחתון כי מן התחתון יחייב כך בעליון וג' אלו תחלת גילויים בחכמה שבכתד בסוד ח' המלכים שהם פר"י ופעול' שהוציאו ב' המלכים שהם נעלמים בלתי נז' שהם עצם וכלי כו"ח ואלו נתגלו בעצם ונשתלשלו ובאו בהשכלה ופרטו' בבי' שבכתר כי הכתר שבה נפלא ונשגב כאשר יתב' והכלי שבה ה"ס מוחא סתימאה חכמה נשגבה נשמ' לכל התיקונים במות הפועל בתוך האיברים ומה גם החושי' המתפשטים מן המוח אל כלי הפעולות העינים והאזנים והחוטם והפה והפנים כאשר ית' והיינו הפרי והפעולות ובא"ס יתאחדו תכלית אחדות אין בו שום מספר וחשבון אלא הוא הדעת הוא הידוע הוא עצמותו הוא כליו הוא שפעו הוא פעולותיו ואין דבר חוץ ממנו ולזה כשנרצה להבחין ג' אלו אל בחי' התפשטותם ומציאותם בכתר עצמו ג' מדרגות בא"ס תכלית אחדות וממנו יתאלל הכתר ובו לא ישוערו ג' כלל כדפי' אלא שנחייבם על צד החיוב כיון שהכתר נאצל ולא מאציל והיינו כתר שבכתר רצון הרצונות שפי' וממנו יתאצל החכמה שבו וירדה מעצמותו אל כלי ומעצם היודע אל הדע' דהיינו החכמה וכבר התחילו היודע והדעת להבדל לעצמן והידוע דהיינו בי' וממנ' ולמטה ח' מלכי' לעצמן וממנו יתאצל הבי' וירדה מכלי אל פרי ומדע' אל ידוע